מחקר חדש: התמסורת משער החליפין אל מדד המחירים לצרכן - מבט ברמת המיקרו

24.10.2006

מחקר חדש: התמסורת משער החליפין אל מדד המחירים לצרכן – מבט ברמת המיקרו

הדעות המובאות במחקר זה משקפות את עמדת הכותבים בלבד ואינן משקפות בהכרח את עמדת בנק ישראל

מקדם התמסורת משער החליפין של הדולר למדד המחירים לצרכן עמד על כ-29%. ניתן להבחין בירידה בתמסורת בשנים האחרונות עקב התייצבות שער החליפין וירידת האינפלציה.
סעיף הדיור במדד אחראי לכמחצית מהתמסורת, בשל ה"דולריזציה" הנרחבת הנהוגה בענף זה.
הסדרי הצמדה משער החליפין למחירים, כדוגמת מנגנוני קביעת המחירים של הדלק והחשמל, משפיעים על התמסורת גם בסעיפים אחרים.
השפעת מצב הביקושים במשק על התמסורת לא נמצאה משמעותית.
התמסורת בין שער החליפין לאינפלציה הנה תופעה מאקרו כלכלית חשובה, המהווה את אחת המגבלות העיקריות על המדיניות המוניטרית בשנים האחרונות בישראל, ומשפיעה במידה רבה על ההחלטות המתקבלות במסגרת מדיניות זו. אמדנים לתמסורת ניתן למצוא במספר עבודות שנכתבו בשנים האחרונות בישראל.
במחקר חדש שנכתב על ידי יואב סופר מהמחלקה לפעילות המשק במט"ח בבנק ישראל, נאמדה התמסורת בגישה שטרם נוסתה בישראל. על פי גישה זו, פורק מדד המחירים לצרכן ל-31 רכיבים שונים, מתוך ניסיון לזהות באופן ספציפי את מקורותיה של התמסורת. מעבר לחלוקה הסטנדרטית של המדד לקבוצות העיקריות, נעשתה הבחנה בין מוצרים סחירים לבלתי סחירים, וכן נעשתה הבחנה בין מוצרים ושירותים שמחיריהם מפוקחים או מבוקרים לשאינם כאלו, על מנת לבחון באיזו מידה הפיקוח על המחירים משפיע על התמסורת. המשוואות נאמדו תוך שימוש בנתוני השנים 1991-2004, כאשר לכל אחת מהמשוואות שנאמדו נוספו משתנים נוספים, מלבד שער החליפין, שיכולים להסביר את השתנות הרכיבים השונים של המדד.
התוצאה העיקרית של המחקר הנה שמקדם התמסורת בין שער החליפין של הדולר למדד המחירים לצרכן עומד על כ-29%, תוצאה המתיישבת עם תוצאות של עבודות קודמות שעסקו בנושא. כמו כן, עיקר התמסורת הוא מיידי, ובא לידי ביטוי עוד ברביע שבו חל השינוי בשער החליפין. השפעת מצב הביקושים במשק על התמסורת לא נמצאה משמעותית, כלומר, בתקופות של מיתון או גיאות לא נמצא שינוי משמעותי במקדם התמסורת. לעומת זאת, כצפוי, התייצבות שער החליפין וירידת האינפלציה לרמות נמוכות בשנים האחרונות, הביאה לתמסורת נמוכה יותר בשנים 1999-2004 (24%), לעומת השנים 1991-1998 (33%).
כאמור, התרומה העיקרית של העבודה הנה בכך שהיא מאתרת את מקורותיה של התמסורת: מסתבר שכמחצית מסך התמסורת נובעת מסעיף הדיור, שבו התמסורת הנה בשיעור של 70%, ובשקלול משקלו של הסעיף במדד הכולל מתקבלת תרומה של 15% לתמסורת הכוללת. ממצא זה הוא תוצאה של "דולריזציה" נרחבת שקיימת בענף הדיור: כ-90% מחוזי השכירות צמודים לשער הדולר, על אף היותם של שירותי הדיור דוגמה מובהקת למוצר בלתי סחיר, שתיאורטית לא אמור להיות קשר בין מחירו המקומי לבין שער החליפין. "דולריזציה" זו היא כמובן תוצאה של ההיסטוריה האינפלציונית של המשק הישראלי, אשר עדיין באה לידי ביטוי בהתנהגות הפרטים. שינוי בדפוסי ההתנהגות בענף הדיור יוכל, אם כן, לתרום משמעותית לירידת התמסורת. העובדה שמחירי שירותי הדיור בבעלות הדיירים מחושבים על ידי הלמ"ס תוך שימוש במדגם של חוזי השכירות, מעצימה גם היא את ההשפעה של שער החליפין על סעיף הדיור במדד.
מנגנוני הצמדה שונים מעצימים את התמסורת משער החליפין למדד גם בסעיפים אחרים. כך, למשל, הסדרי הצמדה במחירי החשמל מביאים לתמסורת גבוהה יחסית בענף זה. גם מנגנון קביעת מחירי הדלק בשער בתי הזיקוק, המתעדכנים פעם בחודש על פי שינויי המחיר העולמיים ושער החליפין, מעצים את התמסורת בסעיף זה. מנגד בולטים סעיפים בהם אין מנגנוני או נוהגי הצמדה לשער החליפין: במחירי המכוניות, לדוגמא, נמצאה תמסורת נמוכה למדי, ובסעיף ההלבשה וההנעלה, למשל, לא אותרה כלל תמסורת משער החליפין למחירים המקומיים.

​​