קופות גמל שהשיגו תשואות גבוהות יותר בחודשים הקודמים נהנו מצבירות גבוהות יותר, זאת-אומרת שהמשקיעים בחרו להעביר כספים לקופות גמל על-סמך ביצועיהן בחודשים האחרונים וזאת על-אף שקופות גמל הן מכשיר לחיסכון ארוך-טווח.
קיימת תופעה של מומנטום בצבירות ובתשואות של קופות הגמל: קופות גמל שנהנו מצבירות (תשואות) גבוהות בחודשים הקודמים צפויות ליהנות מצבירות (תשואות) גבוהות גם בחודש הנוכחי ולהיפך.
כתגובה לעלייה חד-פעמית בשיעור התשואה, הצבירות בקופות גמל הגובות דמי ניהול נמוכים עולות בעוצמה גבוהה פי - 3 מאשר הצבירות בקופות הגובות דמי ניהול גבוהים; הצבירות בקופות גמל בעלות סיכון נמוך מגיבות בעוצמה גבוהה פי - 4 מאשר הצבירות בקופות בעלות סיכון גבוה.
קופות גמל מהוות חלק חשוב משוק החיסכון הפנסיוני בישראל. הרפורמות האחרונות בתחום הגמל הגבירו את התחרות בענף והקלו על מעבר של חוסכים בין קופות גמל וביניהן לבין אפיקי חיסכון פנסיוני אלטרנטיביים. מחקר שנערך בבנק ישראל בחן את הקשר הדו-כיווני בין הצבירות של חוסכים בקופות הגמל לבין התשואות של קופות הגמל.
במחקרים שונים בעולם התקבלו מגוון תוצאות בנוגע להשפעה של התשואות בקרנות נאמנות על הצבירות בהן ובנוגע להשפעה של הצבירות בקרנות הנאמנות על תשואותיהן. מחקרים מעטים יותר בחנו סוגיה זו גם בקרנות חיסכון פנסיוני. לעומת-זאת, קופות גמל הנן מכשיר חיסכון ייחודי לשוק הישראלי וככזה הוא כמעט ולא נחקר. במחקרים המעטים שנערכו בתחום זה בישראל נמצא שקופות הגמל מציגות ביצועי חסר ביחס לשוק וכמו-כן נמצאו ראיות מסוימות להשפעה חיובית של התשואות קצרות הטווח של קופות הגמל על הצבירות בהן.
הרפורמות האחרונות בשוק הגמל בישראל לצד הפגיעה הקשה שספגו החוסכים בקופות הגמל במהלך המשבר הפיננסי הגלובלי, שהגיע לשיאו בסוף שנת 2008, העלו ביתר שאת את השאלות בדבר הצבירות של כספי החוסכים בקופות הגמל, התשואות שמשיגות קופות הגמל והקשר ביניהן וביניהן לבין הסיכון של קופות הגמל ודמי הניהול שהן גובות.
מחקר שערכו יהודה פורת ונדב שטינברג מחטיבת המחקר של בנק ישראל בודק את הקשר בין הצבירות והתשואות בקופות הגמל לתגמולים ופיצויים בישראל. לצורך המחקר נבנה פאנל של נתוני כל קופות הגמל בישראל בשנים 2003-2010 המשלב נתונים ממערכת 'גמל-נט' של משרד האוצר, הפתוחה לציבור הרחב, ונתונים פרטניים ממערכת 'KLGEMEL' של בנק ישראל.
הממצא העיקרי של המחקר הוא שהחוסכים בקופות הגמל נוטים להכניס (להוציא) כספים לקופת הגמל בהתאם לתשואות שהשיגה בחודשים האחרונים (ראה גרף להלן). המשמעות היא שהחלטות החיסכון של המשקיעים בקופות הגמל נשענות על התשואות קצרות הטווח של הקופות וזאת על אף שמדובר במכשיר חיסכון לטווח ארוך. ממצא זה מחזק את החששות שעלו בעקבות הרפורמות האחרונות בשוק החיסכון הפנסיוני בישראל, לפיהן היכולת לעבור בקלות יחסית בין אפיקי חיסכון שונים עלולה, לצד יתרונותיה הברורים, להוביל גם להדגשה של ביצועים קצרי טווח במקום לדגש על ביצועים ארוכי טווח. עם-זאת, ממצאים אחרים במחקר מלמדים שהמשקיעים מתחשבים בסיכון של קופת-הגמל ובדמי הניהול שהיא גובה ונוטים יותר להעביר כספים לקופות שהשיגו תשואות גבוהות על-אף שאופי נכסיהן סולידי יחסית או שהן גובות דמי ניהול נמוכים יחסית.
מאחר ותקופת המחקר מתאפיינת במשבר הפיננסי הגלובלי שהנו אירוע יוצא דופן בכלכלה הגלובלית והישראלית ככלל ובשוק הגמל בפרט, בוצעה בחינה בנפרד של שלוש תת-תקופות: התקופה שלפני המשבר הפיננסי הגלובלי, תקופת שיא המשבר והתקופה שלאחר מכן. הממצאים עבור תתי-התקופות שלפני ואחרי המשבר דומים לממצאים הכלליים ולעומת-זאת בתקופת שיא המשבר נחלש הקשר בין הצבירות בקופות-הגמל לתשואותיהן בעבר ונראה שהדבר נובע מריצה לחוף מבטחים שבאה על-חשבון רדיפת התשואות.
הנתונים הייחודיים שעמדו לרשות החוקרים אפשרו לבחון בנפרד את ההפקדות של חוסכים עצמאיים ושל חוסכים שכירים בקופות-גמל. נמצא שהפקדותיהם של חוסכים עצמאיים, שצפויות להיות מושפעות רק מהעדפות ההשקעה שלהם, תלויות באופן חיובי בתשואות קופת-הגמל בחודשים הקודמים ומההפקדות בקופת-הגמל בחודשים הקודמים וזאת בדומה לממצאים הכלליים במחקר. לעומת-זאת, הפקדותיהם של חוסכים שכירים לא הושפעו מהתשואות של קופות הגמל בחודשים הקודמים ומההפקדות בקופות-הגמל בחודשים הקודמים והדבר מעלה את ההשערה שהשקעותיהם של עובדים שכירים בקופות-גמל מושפעות משיקולים הקשורים למקום-עבודתם ולא רק להעדפות ההשקעה שלהם.
