מחקר חדש בבנק ישראל: פרישה לפנסיה במגזר הציבורי בישראל מאז שנות השמונים ועד היום

22.2.2006
מחקר חדש בבנק ישראל: פרישה לפנסיה במגזר הציבורי בישראל מאז שנות השמונים ועד היום
למרות ההעלאות בחוק שבוצעו בשנים האחרונות, ממוצע גיל הפרישה בפועל במגזר הציבורי ירד בעקביות החל משנת 2001.
ירידת גיל הפרישה מוסברת על ידי עלייה בפרמיה לפרישה מוקדמת בעזרת מערך מתן דרגות נדיב יותר בעת הפרישה, ועלייה בחששם של העובדים להרעה בתנאי פרישתם בגלל הרפורמות שיושמו לאחרונה.

"בשנים האחרונות ממוצע גיל הפרישה בפועל ירד בעקביות, למרות העלאות בחוק של גיל הפרישה; זאת כתוצאה מעלייה בפרמיה לפרישה מוקדמת בעזרת מערך מתן דרגות נדיב יותר בעת הפרישה, ועלייה בחששם של העובדים להרעה בתנאי פרישתם בגלל הרפורמות האחרונות". כך עולה ממחקר שערך יובל מזר, ממחלקת מחקר בבנק ישראל, המציג ניתוח של תהליך הפרישה לפנסיה במגזר הציבורי בישראל מאז שנות השמונים.

המחקר בוחן את היבטיה של הפנסיה התקציבית הניתנת לעובדים מהסקטור הציבורי. בהסדר הקיים העובד צובר על כל שנת ניסיון שני אחוזי קצבה כך שמירב אחוזי הקצבה הניתנים לצבירה הוא 70 אחוזים. הקצבה מחושבת על ידי מכפלה בין סך אחוזי הקצבה שנצברו על ידי העובד לבין שכרו הפנסיוני. המחקר מגלה ששיעור התחלופה, שהוא היחס בין הקצבה של הפנסיונר לשכרו ערב הפרישה, היה מעט קטן מ-50 אחוזים בממוצע. בגלל ששיעור השכר הפנסיוני יורד עם גובה השכר, מתקבל ששיעור התחלופה גם כן יורד עם השכר ואלמלא ההשפעה של הוותק הנצבר, היציאה לפנסיה הייתה פרוגרסיבית יותר.

המחקר מוצא שלמרות שגיל הפרישה החוקי הרלוונטי, מאז שנות השמונים, לגברים ולנשים הוא 65, ונשים יכלו לפרוש גם בגיל 60, חלק גדול מהפורשים פרשו לפני גיל זה. נמצא כי הפיזור והטווח של גילי הפרישה בפועל גדולים. רק מחצית מהפורשים פרשו בגיל פרישת החובה, והיתר פורשים לפני כן. מרבית העובדים שפרשו מוקדם הם עובדים שצברו אחוזי קצבה מלאים או עובדים שתומרצו לכך על ידי מענקים מיוחדים ומבצעי פרישה מוקדמת. עוד עולה מהמחקר שבעלי שכר נמוך ונטולי השכלה אקדמאית נוטים לפרוש מוקדם יותר. כאמור, לאוכלוסיה זאת שיעור השכר הפנסיוני הוא גבוה יותר ולכן האלטרנטיבה לפרוש מוקדם טובה יותר.

המחקר אומד את התועלת השלילית הממוצעת של העובדים מעבודה- מהו היחס בין השכר לגמלה עבורו העובדים אדישים בין להמשיך לעבוד לבין לפרוש בהינתן הציפיות שלהם לעתיד. בדומה לממצאים בעולם, נמצא כי אישה מוכנה לוותר בפרישה על אחוז שכר גבוה יותר מאשר גבר; תוצאה חדשה שהתקבלה במחקר היא שעובדים מחמישון השכר העליון הסתפקו בפחות בהשוואה לעובדים בחמישון התחתון בעת פרישתם.

בעזרת סימולציה נבחנו ההשפעות הצפויות של הרפורמות מהשנים האחרונות והמעבר לשיטת הפנסיה הצוברת. נמצא שגיל הפרישה של הגברים צפוי לעלות במקצת ותועלתם ביציאה לפנסיה שנגזרת מגובה שיעור התחלופה לא צפויה לרדת, לעומתם גיל הפרישה של הנשים לא צפוי לעלות ותועלתן בעת הפרישה צפויה לרדת; זאת בהינתן שגיל הכניסה של הנשים שכתוצאה ממנו נגזר הוותק שלהן יהיה כמו ממוצע גילי הכניסה שאפיין אותן בתקופת המחקר. במידה וגיל הכניסה של הנשים ימשיך לרדת כמו בתקופה האחרונה תועלתן לא צפויה להפגע.

(הדעות המובאות במחקר זה משקפות את עמדת החוקרים ואינן משקפות בהכרח את עמדת בנק ישראל)

​​