עדויות מתחילת שנות ה-2000
- בתחילת העשור הקודם הפחיתה הממשלה באופן חד את קצבאות הילדים.
- הפחתת קצבאות הילדים בתחילת העשור הקודם הגדילה את היצע העבודה של משפחות מרובות ילדים בהשוואה למשפחות עם מעט ילדים. עיקר ההשפעה הייתה על בגירים מעוטי השכלה.
- במחקר לא נמצאה השפעה מובהקת של הפחתת הקצבאות על קבוצות אוכלוסייה אחרות.
כיצד משפיעה מערכת הקצבאות הממשלתית על היצע העבודה? לשאלה זו חשיבות רבה לאור השינויים הגדולים שביצעה הממשלה בגובה הקצבאות ובהרכבן בשנים האחרונות. במחקר שמפרסם היום בנק ישראל מנתחים דוקטור יובל מזר מחטיבת המחקר של בנק ישראל ודוקטור יניב ריינגוורץ מאוניברסיטת חיפה את השאלה הזו באמצעות בחינה של השפעת ההפחתה של קצבאות הילדים בישראל משנת 2003 (איור 1) על שיעור ההשתתפות בכוח העבודה, שהוא אינדיקטור להיצע העבודה.
איורים 2.א ו2.ב מתארים את ההתפתחות של שיעור ההשתתפות של נשים וגברים לאורך זמן. האיורים מרמזים כי השינוי בקצבאות בתחילת העשור הקודם הביא לגידול משמעותי יותר בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה של משפחות מרובות ילדים בהשוואה לכאלה עם שניים או שלושה (מעוטי ילדים).
המחקר עושה שימוש בשיטת "הפרש ההפרשים" (difference-in-differences) ובמאפיינים האישיים של העובדים כדי לאמוד את השינויים בהיצע העבודה של נשים וגברים מרובי ילדים בהשוואה לשינויים בהיצע העבודה של נשים וגברים מעוטי ילדים, תוך ניטרול מרבי של ההשפעה האפשרית של גורמים אחרים. נמצא כי הפחתת הקצבאות הביאה לעלייה משמעותית בהיצע העבודה של משפחות מרובות ילדים– עלייה של כ-3.6 נקודות האחוז בשיעור ההשתתפות של נשים מרובות ילדים ושל כ-2.3 נקודות האחוז בשיעור ההשתתפות של גברים מרובי ילדים, ביחס לנשים וגברים מעוטי ילדים (לוחות 1 ו-2). עוד נמצא שעיקר ההשפעה הייתה על משפחות מרובות ילדים ביישובים מוחלשים, וכן בעיקר עבור נשים או גברים מעוטי השכלה. אלו הקבוצות שהפחתת הקצבאות הקטינה את הכנסתן בשיעור הגבוה ביותר. לעומת זאת, לא נמצאה השפעה של הקיצוץ בקצבאות על שיעורי ההשתתפות בקרב אוכלוסיית החרדית והנשים הערביות (לוח 3).
גמישויות היצע העבודה שנמצאו עבור המשפחות מרובות הילדים בישראל הן גבוהות בהשוואה לקבוצות שונות שנבחנו במחקרים בספרות הבין לאומית.
המחקר אמנם מאשש את ההנחה הרווחת כי למדיניות הפחתת קצבאות הילדים הייתה השפעה חיובית על היצע העבודה, אולם מהמחקר עולה גם כי זו השפיעה במיוחד על קבוצות האוכלוסייה שצוינו לעיל, וכמעט שלא על קבוצות אחרות.
ההשלכה לעיצוב המדיניות העולה מן הממצאים היא כי בעת עריכת שינויים גדולים בתשלומי ההעברה יש לקחת בחשבון את השפעתם על התמריצים לעבודה. בפרט, תכניות המתנות סיוע כספי למשפחות בגיל העבודה בתעסוקה, כמו מענק ההכנסה, יוצרות איזון טוב יותר בין התמריצים לתעסוקה והפחתת העוני מאשר קצבאות ילדים, שאינן מותנות בתעסוקה.
איור 1: הקצבה למשפחה לפי מספר הילדים, 1999–2011 (במחירים קבועים של 2016)
איור 2.א: שיעור ההשתתפות של נשים בכוח העבודה: אימהות לארבעה ולחמישה
ילדים מול אימהות לשניים ולשלושה ילדים
איור 2.ב: שיעור ההשתתפות של גברים בכוח העבודה: אבות לארבעה ולחמישה ילדים
מול אבות לשניים ולשלושה ילדים
לוח 1: אמידות בסיסיות – נשים
(4) יישובים עם השכלה ממוצעת נמוכה |
(3) יישובים עם השכלה ממוצעת גבוהה |
(2) יהודיות לא חרדיות |
(1) כלל המדגם |
המשתנים המסבירים |
-0.213*** |
-0.0070* |
-0.126*** |
-0.144*** |
מספר הילדים |
(0.0197) |
(0.00426) |
(0.0144) |
(0.013) |
(משתנה דמי) |
0.0506** |
-0.0014 |
0.0275** |
0.0358** |
מספר הילדים |
(0.0204) |
(0.0050) |
(0.0127) |
(0.0160) |
*אחרי הרפורמה |
V |
V |
V |
V |
משתנים מסבירים נוספים |
|
|
|
|
|
35,998 |
26,184 |
62,182 |
81,506 |
מספר התצפיות |
0.1411 |
0.0188 |
0.0977 |
0.2835 |
2Pseudo R |
הכוכביות *, **, *** בלוח זה, וכן בכל יתר הלוחות, מציינות רמת מובהקות של 10%, 5% ו-1%, בהתאמה. עמודות 3 ו-4 מציגות תוצאות עבור נשים יהודיות לא חרדיות בנות 30 או יותר. יישוב עם השכלה ממוצעת גבוהה מוגדר כיישוב עם רמת השכלה גבוהה מ-12.3 שנות לימוד.
המקור: סקרי כוח אדם ועיבודי המחברים.
לוח 2: אמידות בסיסיות, גברים
(4) יישובים עם השכלה ממוצעת נמוכה |
(3) יישובים עם השכלה ממוצעת גבוהה |
(2) יהודים לא חרדים |
(1) כלל המדגם |
המשתנים המסבירים |
-0.0796*** |
-0.0044* |
-0.0475*** |
-0.0435*** |
מספר ילדים |
(0.0098) |
(0.0027) |
(0.0062) |
(0.0058) |
(משתנה דמי) |
0.0306*** |
-0.0014 |
0.0218*** |
0.0229*** |
מספר הילדים |
(0.0087) |
(0.0032) |
(0.0052) |
(0.0057) |
*אחרי הרפורמה |
V |
V |
V |
V |
משתנים מסבירים נוספים |
|
|
|
|
|
43,349 |
24,305 |
67,654 |
91,768 |
מספר התצפיות |
0.0686 |
0.0277 |
0.0503 |
0.1102 |
2Pseudo R |
הכוכביות *, **, ***בלוח זה, וכן בכל יתר הלוחות, מציינות רמת מובהקות של 10%, 5% ו-1%, בהתאמה. עמודות 3 ו-4 מציגות תוצאות עבור גברים יהודים לא חרדים בני 30 או יותר. יישוב עם השכלה ממוצעת גבוהה מוגדר כיישוב עם רמת השכלה גבוהה מ-12.3 שנות לימוד.
המקור: סקרי כוח אדם ועיבודי המחברים.
לוח 3: תוצאות האמידות על ערבים וחרדים
(4) גברים ערבים |
(3) גברים חרדים |
(2) נשים ערביות |
(1) נשים חרדיות |
|
0.0336*** |
-0.0431 |
0.0210 |
-0.00263 |
מספר הילדים |
(0.0103) |
(0.0466) |
(0.0156) |
(0.0388) |
*אחרי הרפורמה |
V |
V |
V |
V |
משתנם מסבירים נוספים |
|
|
|
|
|
16,014 |
3,732 |
12,138 |
3,360 |
מספר התצפיות |
0.1183 |
0.0367 |
0.2587 |
0.1188 |
2R Pseudo |
הכוכביות *, **, ***בלוח זה, וכן בכל יתר הלוחות, מציינות רמת מובהקות של 10%, 5% ו-1%, בהתאמה. המדגם הוא על פרטים בני למעלה מ-30.