השפעת הגלישה (spillover) על המחקר והפיתוח על הצמיחה והפריון
בתעשייה הישראלית, 1990 עד 1994
 
המחקר המלא – קובץ PDF
מחקרם של שמחה בר אליעזר מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ואריה ברגמן, ממחלקת המחקר של בנק ישראל, עוסק בהשפעות העקיפות  (spillovers) של ההשקעות במחקר ופיתוח בענפי התעשייה בארץ ובחו"ל, על הפריון. הניתוח כולל אומדן כמותי להשפעות אלו של גלישת הטכנולוגיה המקומית והמיובאת, דרך מוצרי הביניים ומוצרי ההשקעה, על מפעלים אחרים שלא השקיעו בהם. נמצא כי בתעשייה בישראל, בדומה למדינות תעשייתיות אחרות, לגלישת המו"פ – המקומי וזה הנעשה במדינות עמן יש לנו קשרי מסחר – השפעה משמעותית ומובהקת על התפוקה והפריון. גם לרכישת ידע ופטנטים מענפים אחרים ומחו"ל יש תרומה חיובית לפריון בענף. עוד נמצא כי ההשפעה של הגלישה ממוקדת בענפי ההי-טק בהם המו"פ העצמי וההון האנושי גבוהים יחסית.
כבסיס לאמידה שימשה מערכת נתונים מקיפה במחירים קבועים, ל- 77 ענפי משנה מקובצים לשנים 1990 עד 1994. מסגרת הניתוח היא פונקציית ייצור מסוג קוב-דאגלס, "מקדמי תשומה-תפוקה" ומודל סימולטני בו התפוקה, הון המו"פ והיצוא נקבעים יחד ומושפעים, בין היתר, חיובית על ידי הגלישה.
שיעור התשואה הכוללת (Social rate of return) מההשקעות במו"פ בתעשייה (ישירות ובעקיפין מהגלישה), מגיע לפי אומדן מקורב לכ- 40 עד 50 אחוזים לשנה. תוצאה זו מצביעה על הכדאיות היחסית של ההשקעה במו"פ התעשייתי. מנקודת ראות המשק, משתקפת כאן השקעת-חסר בידע, בחדשנות, וכנראה גם בהון אנושי – תופעה מובנת כאשר היצרנים מקבלים ישירות כתמורה להשקעותיהם במו"פ פחות ממחצית התשואה, בעוד היתר גולש בחינם לפירמות האחרות. גלישה זו של ידע טכנולוגי שלא נוצל על ידי הפירמה שיצרה אותן מצדיקה את המדיניות שננקטה של תמיכה ציבורית בביצוע השקעות פרטיות במו"פ. ידע זה, הגולש, כאמור, במקרים רבים ללא תמורה לבעליו, עלול לגרום לצמצום בהשקעות במו"פ מתחת לרצוי מנקודת הריאות של המשק.
המחקר המלא (אנגלית) – קובץ PDF
לעבודות של חברי מחלקת המחקר לחץ כאן
 

​