השלכות של תחלופת עובדים זרים בישראלים בענף הבנייה
למחקר המלא – לחץ כאן.
× ניתן להגדיל את התעסוקה של ישראלים בענף הבנייה על-ידי צמצום מספרם של העובדים הזרים
באמצעות ייקור נוסף בעלות העסקתם, צעדי אכיפה נמרצים וכדומה. חזרת ישראלים לענף הבנייה
תלווה בגידול מתון בעלות הבנייה ובמחירי הדירות.
× בטווח הארוך התחלופה בין עובדי צווארון כחול ישראלים בענף הבנייה לבין עובדים זרים מלאה
-הפחתת 100 עובדים זרים מפנה מקום ל- 125 עובדי בניין ישראלים.
× במחקר שערכו נעם זוסמן וד"ר דמיטרי רומנוב ממחלקת המחקר בבנק ישראל נמצא כי הפחתה
מדורגת של 30 אלף עובדים זרים לא חוקיים בענף תביא לתוצאות הבאות:
× יתווספו לענף קרוב ל- 38 אלף עובדים ישראלים ושכר עובדי הבניין הישראלים יעלה בכ- 16%.
× מחירי הדירות יתייקרו בשיעור מתון.
מאז המחצית השנייה של שנות התשעים התגברו ממדי העסקה של עובדים זרים במשק הישראלי,
והם מהווים כיום כשביעית מכלל המועסקים במגזר העסקי. אותם עובדים דוחקים עובדים ישראלים
משוק העבודה ולכן בעידן של אבטלה גואה נדרשת פעילות נמרצת לצמצום מספרם - הקטנת מספר
היתרי העסקה, ייקור נוסף של עלות העסקה, פעולות אכיפה נמרצות כלפי מעסיקי עובדים זרים ללא
היתר והרחקה מהארץ של שוהים לא חוקיים. ענף הבנייה מעסיק כשליש מהעובדים הזרים במשק,
חוקיים ושאינם חוקיים כאחד, ובשנת 2002 הגיע חלקם לשתי חמישיות מכלל המועסקים בענף. גיבוש
מדיניות כלפי עובדים זרים מחייבת אומדנים ענפיים מהימנים של מספרם, הערכת מידת התחלופה
בינם לבין עובדי צווארון כחול ישראלים, והשכר הנדרש על-מנת להשיב את הישראלים לענף.
במחקר שערכו נעם זוסמן וד"ר דמיטרי רומנוב ממחלקת המחקר בבנק ישראל נבחנו סוגיות אלו. מספר
העובדים הזרים בענף הבנייה נאמד בשתי שיטות, והסתבר שהחל משלהי שנות התשעים האומדנים
דומים מאוד זה לזה ולאומדן של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (כ- 70 אלף בשנת 2001). תוספת
100 שעות עבודה של עובדים זרים בענף הבנייה גורעת 95 שעות עבודה של ישראלים עובדי צווארון
כחול, כלומר שיעור התחלופה עומד על 0.95. עובדים זרים מועסקים הרבה יותר שעות עבודה
מישראלים ולכן במונחי עובדים שיעור התחלופה ביניהם עומד על 1.25.
מסימולציה הבוחנת הפחתה מדורגת של עד 30 אלף עובדים זרים לא חוקיים בענף הבנייה במשך
שלוש שנים, והשתלבות ישראלים מקבלי גמלה להבטחת הכנסה או מובטלים, מתקבלות התוצאות
הבאות: מספר העובדים הישראלים בענף יגדל בקרוב ל- 38 אלף; השכר של כלל הישראלים יעלה
בכ- 16%, בהתאם לשכר הנדרש בכדי לשלב ישראלים בענף הבנייה; התייקרות מחירי הדירות תהיה
מתונה יחסית (עד 4% לשנה), גם במקרה של גלגול מלא של עליית השכר על כתפי הצרכנים, וזאת
בשל משקלן הנמוך של הוצאות שכר העבודה במחיר הדירה לצרכן, ובשל גמישות ביקוש נמוכה לדירות
ביחס למחירן; החיסכון בתשלומי העברה למשתלבים בעבודה (כמו גמלה להבטחת הכנסה ודמי
אבטלה) ותוספת גביית המיסים (המהווים יחדיו את העודף הפיסקלי) יסתכמו ביותר מ- 1.1 מיליארדי
ש"ח לשנה.