המחקר המלא (אנגלית) – קובץ PDF
עבודתם של צבי הרקוביץ, מאוניברסיטת תל אביב, ומישל סטרבצ'ינסקי, ממחלקת המחקר של בנק ישראל, מנתחת את הקשר בין משקל ההוצאה הציבורית בתוצר במדינות ה- OECD בשנים 1974 – 1998, והתגובות הפיסקליות למחזור העסקים. משקל ההוצאה בתוצר עלה במדינות אלה עד אמצע שנות התשעים.
מהמחקר עולה כי משקל ההוצאה הציבורית בתוצר נוטה לעלות בתקופות שפל (כאשר התוצר גדל בשיעור נמוך מהממוצע), בעוד שהוא יורד בתקופות גאות (כאשר שעור הצמיחה גדול מהממוצע).
אולם, התגובה בגאות איננה מקזזת את העלייה במשקל ההוצאה הציבורית בשפל, ולכן התגובה למחזורי העסקים יוצרת הטיה כלפי מעלה במשקל ההוצאה הציבורית לאורך הזמן. חשוב לציין שבעתות שפל העלייה במשקל ההוצאה נובעת לא רק מעליית התוצר בשיעור נמוך משיעור הצמיחה בר-קיימא, אלא גם ההוצאה גדלה בשיעור הגבוה משיעור הצמיחה בר-הקיימא.
אולם, התגובה בגאות איננה מקזזת את העלייה במשקל ההוצאה הציבורית בשפל, ולכן התגובה למחזורי העסקים יוצרת הטיה כלפי מעלה במשקל ההוצאה הציבורית לאורך הזמן. חשוב לציין שבעתות שפל העלייה במשקל ההוצאה נובעת לא רק מעליית התוצר בשיעור נמוך משיעור הצמיחה בר-קיימא, אלא גם ההוצאה גדלה בשיעור הגבוה משיעור הצמיחה בר-הקיימא.
האומדן של ההטיה המחזורית המצטברת בטווח הארוך הוא כ- 2 אחוזי תוצר. כלומר, ההוצאה הציבורית במדינות ה- OECD נוטה להיות גבוהה ב- 2 אחוזי תוצר מהרמה הרצויה משקולים ארוכי טווח. על פי ממצאי המחקר, הסעיף העיקרי המסביר את העלייה הוא תשלומי העבודה של הממשלות לציבור, ובמידה פחותה הוצאות הממשלה על צריכה ציבורית. כמו-כן, נמצא שההטיה המחזורית היא תופעה נפרדת מהעלייה במשקל ההוצאה הציבורית כתוצאה מהגידול המתמשך בשיעור האבטלה ובדמי האבטלה בתקופה הנידונה.
ממצא נוסף של המחקר הוא שבשנות התשעים חלה תפנית במשקל ההוצאה הציבורית בתוצר, אשר ירד בשנים אלה, על פי שיקולים ארוכי טווח. כלומר, התפנית בלתי תלויה במחזור הכלכלי וההתנהגות המחזורית וההטיה הכרוכה בה המשיכו לפעול גם בשנות התשעים. במחקר מוצג ניתוח רגישות המראה כי רמת ההוצאה הציבורית במדינות ה- OECD בשנים הבאות תלויה במידת ההמשכיות של תפנית זו.
ניתן להתייחס למציאות הפיסקלית בישראל בשנת 2001 לאור ממצאי המחקר. זו שנת מיתון שבה שיעור הצמיחה נאמד בכ- 1%, הנמוך מכל אומדן של שיעור צמיחה בר-קיימא, ושיעור הגידול הריאלי בהוצאה הציבורית צפוי להיות כ- 6%, הגבוה משיעור הצמיחה בר-הקיימא.
התפתחויות אלה תואמות את ההתנהגות הפיסקלית ב- OECD בעתות שפל. אולם, במדינות ה- OECD הגידול בהוצאה הוא בעיקר בתשלומי העברה, המשקף צרכים חברתיים בעתות של מצוקה כלכלית, בעוד שבישראל משקף הגידול בהוצאה בעיקר את הגידול החריג בהוצאה הביטחונית, וגם את הגידול בתשלומי השכר בסקטור הציבורי – המשתקף בנתונים עד חודש מאי בעלייה ריאלית של כ- 4 אחוזים בשכר הממוצע למשרת שכיר בסקטור הציבורי.
התפתחויות אלה תואמות את ההתנהגות הפיסקלית ב- OECD בעתות שפל. אולם, במדינות ה- OECD הגידול בהוצאה הוא בעיקר בתשלומי העברה, המשקף צרכים חברתיים בעתות של מצוקה כלכלית, בעוד שבישראל משקף הגידול בהוצאה בעיקר את הגידול החריג בהוצאה הביטחונית, וגם את הגידול בתשלומי השכר בסקטור הציבורי – המשתקף בנתונים עד חודש מאי בעלייה ריאלית של כ- 4 אחוזים בשכר הממוצע למשרת שכיר בסקטור הציבורי.
המחקר המלא (אנגלית) – קובץ PDF
לעבודות של חברי מחלקת המחקר לחץ כאן
לעבודות של חברי מחלקת המחקר לחץ כאן