מאזן בנק ישראל לשנת 2001
מאזן בנק ישראל – הפרק במלואו – קובץ PDF
דו"ח בנק ישראל – תוכניה – דף htm
× רווחים (עודף הכנסות על הוצאות) של 0.7 מיליארדי ש"ח נרשמו במאזן בנק ישראל לשנת
2001, לעומת הפסדים של 6.7 מיליארדי ש"ח שנה קודם לכן. שינוי חד זה בתוצאות
הכספיות מקורו בהשפעות הישירות והעקיפות של הירידה בשיעורי הריבית בארץ ובחו"ל.
× על רקע הירידות בריבית בחו"ל הסתכמו הכנסות בנק ישראל מיתרות מטבע החוץ, בשנת
2001 ב- 6.3 מיליארדי ש"ח, מזה 3.9 מיליארדים ריבית ו- 2.4 מיליארדים רווחי הון, זאת
לעומת 5.1 מיליארדים שנה קודם לכן (מהם 4.5 מיליארדים ריבית ו- 0.6 רווחי הון).
× עקב הריבית הנמוכה יותר ששררה במשק בשנת 2001 קטנו תשלומי הריבית ששילם בנק
ישראל לבנקים בגין פיקדונותיהם בשקלים מ- 4.3 מיליארדי ש"ח ל- 3.2 מיליארדים.
תשלומי הריבית על המק"מ הסתכמו ב- 2.3 מיליארדי ש"ח לעומת 2.6 מיליארדים בשנת
2000.
מבנק ישראל נמסר היום, כי בשנת 2001 היו לבנק ישראל רווחים (עודף הכנסות על הוצאות) של 0.7
מיליארדי ש"ח לעומת הפסדים של 6.7 מיליארדים שנה קודם לכן. השינוי החד נבע מהשפעות ישירות
ועקיפות של הירידה בשיעור הריבית בארץ ובחו"ל. בעקבות הורדות הריבית שביצע בנק ישראל קטנו
תשלומי הריבית של הבנק (בעיקר על הפיקדונות לזמן קצוב ומק"ם) בקצב מהיר מזה של תקבולי
הריבית (בעיקר על יתרות מטבע החוץ).
הירידה של שיעור הריבית בחו"ל אמנם הקטינה את תקבולי הריבית על נכסים המושקעים בחו"ל, אולם
הביאה, כאמור, לעליית מחירים של אג"ח בחו"ל המוחזקים על ידי הבנק, כלומר לרווחי הון, שהיו
גדולים יותר מהירידה בתקבולי הריבית.
שער השקל לעומת סל המטבעות פוחת ב- 2001 ב- 7.0 אחוזים לעומת ייסוף של 5.5 אחוזים אשתקד.
כיוון שלבנק עודף נכסים על התחייבויות במטבע חוץ (98 אחוזים מנכסי הבנק נקובים במטבע חוץ או
צמודים למטבע חוץ, לעומת 27 אחוזים בלבד מהתחייבויותיו) הגדיל הפיחות את ההכנסות של הבנק
מהפרשי שערים. הרוב המוחלט של הפרשי השערים שנוצר בשנת 2001 לא מומש, ולכן הם אינם
כלולים ברווחי הבנק אלא מוצגים במאזן בחשבונות שיערוך.
הנכסים העיקריים במאזן בנק ישראל הם יתרות מטבע החוץ, שגדלו בשנת 2001 בממוצע שנתי, ב-
6.4 אחוזים במונחי דולרים, מ- 22.2 מיליארדי דולר ל- 23.6 מיליארדים (88 אחוזים מסך המאזן)
ובצד ההתחייבויות - פיקדונות לזמן קצוב של התאגידים הבנקאיים והפיקדון בגין מכירות של מילווה
קצר מועד לציבור, המהווים יחד 69 אחוזים מההתחייבויות בשנת 2001.
היתרה הממוצעת של הפיקדונות לזמן קצוב והמילווה קצר המועד גדלה השנה והסתכמה ב- 89.8
מיליארדי ש"ח, לעומת 83.3 מיליארדים אשתקד. ההגבהה של תקרת המק"ם במהלך השנה אפשרה
להגדיל את מכירות המק"ם לציבור, ובמקביל להקטין את יתרת הפז"ק (המק"ם והפז"ק הם במידה
רבה חלופים זה לזה - אך הואיל והמק"ם נסחר בשוק, ותורם לפיתוחו ולשכלולו של שוק הכספים קצר
הטווח, נודעת לו עדיפות על הפז"ק).
סך יתרת פיקדונות הממשלה בבנק ישראל פחת השנה ב- 2.86 מיליארדי ש"ח לעומת אשתקד. (מ-
7.12 מיליארדים בשנת 2000 ל- 4.26 מיליארדים). עיקר הירידה, כ- 2 מיליארדי ש"ח, היה
בפיקדונות המט"ח, ואילו הפיקדון השקלי הנמצא זה מספר שנים ביתרת חובה הצטמצם בכ- 0.9
מיליארד ש"ח (גידול של יתרת החובה). ירידה זו נבעה מתשלומים של הממשלה לחו"ל (במט"ח) ולבנק
ישראל (במטבע ישראלי). השימוש בפיקדונות שהצטברו משנים קודמות מאפשר לממשלה לצמצם את
גיוס ההון בשנה השוטפת, אולם ניצול זה של הפיקדונות מוגבל, שכן לבנק ישראל אסור לתת אשראי
לממשלה מעבר למכסה שנקבעה בחוק.
שטרי הכסף והמעות במחזור גדלו והסתכמו ב- 16.9 מיליארדי ש"ח לעומת 14.7 מיליארדים בשנת
2000. בסיס הכסף (שטרי כסף ומעות ופיקדונות עו"ש של הבנקים בבנק ישראל) גדל במהירות בשנת
2001 וסך הגידול השנתי הסתכם ב- 4.4 מיליארדי ש"ח. במחצית הראשונה של השנה ספגה הממשלה,
ואילו במחציתה השניה, בעיקר בסופה, היא הזרימה במידה ניכרת עקב האטה בגביית המסים. בסיכום
שנתי ספגה הממשלה כ- 4.3 מיליארדי ש"ח. בנק ישראל הזרים במהלך השנה 7.7 מיליארדי ש"ח. גם
השנה כמו בשלוש השנים האחרונות נמנע הבנק מלהתערב בשוק מטבע החוץ (לא קנה מטבע חוץ
מהציבור ולא מכר לו מטבע חוץ).