בנק ישראל הודיע על יישום צעדי ליברליזציה במטבע חוץ ודרגולציה במערכת
הבנקאית
הקלות בפיקוח על מטבע חוץ:
* הותר לתושבי ישראל לרכוש מטבע חוץ משקלים לצורך הפקדה בפיקדונות במט"ח בבנקים בישראל.
* הוסרו ההגבלות שחלו על ביצוע עסקאות עתידיות שקל / מט"ח ע"י תושבי ישראל.
* הותר לתושבי ישראל להעביר מט"ח בין פיקדונות במטבע חוץ (העברות מפמ"ח לפמ"ח).
* הוסרה תקרת ההשקעות בניירות ערך בחו"ל ע"י חברות ישראליות.
* הוסרו כל ההגבלות על ההשקעות בניירות ערך חוץ ע"י קרנות נאמנות.
צעדי דרגולציה - שינויים בהוראות הנזילות במערכת הבנקאות:
* בוטלה ההגבלה על היקף עודף הנכסים או ההתחייבויות במטבע חוץ שבנק יכול להחזיק (ביטול סעיף 18 א' להוראות הנזילות).
* חובת הנזילות על פיקדונות תושבי ישראל במט"ח הומרה ממטבע חוץ לחובת נזילות שקלית.
* שיעור הנזילות על פיקדונות פיצויים במט"ח (פמ"ח פיצויים) לתקופה העולה על שנה, יופחת משלושה אחוזים לאפס.
בנק ישראל הודיע היום על יישום שורה של הקלות בתחום הפיקוח על מט"ח וכן על שינויים בהוראות הנזילות, המהווים המשך לתהליך הליברליזציה במט"ח והדרגולציה במערכת הבנקאית. צעדים אלו הם שלב ראשון מתוך מכלול הקלות עליהן הכריזו שר האוצר והנגיד בחודש אוגוסט השנה. יישום של שאר הצעדים יבוצע עם סיום ההיערכות המתחייבת מצד בנק ישראל והגופים הממשלתיים המעורבים בנושא זה.
בבנק ישראל ציינו כי הצעדים שעל יישומם הודיעו היום נועדו להקל על הבנקים והציבור הרחב בניהול תיק הנכסים וההתחייבויות שלהם, תוך מתן גמישות רבה יותר בניהול הסיכונים הנובעים משינויים בשער החליפין. כמו כן צעדים אלו יתרמו להתייעלות, הוזלה ופישוט מערכת התשלומים במשק. עוד צוין, כי צעדים אלו מגבירים את חשיפת המשק כלפי חו"ל בתחום הפיננסי ויגרמו להגברת ההתייעלות והתחרותיות של שוקי הכספים וההון בארץ.
שינויים בהוראות הפיקוח על מט"ח
- הותר לתושבי ישראל - בעיקר משקי בית והמגזר העסקי, לרכוש מט"ח משקלים ללא הגבלה, לצורך הפקדה בפיקדונות במט"ח בבנקים בישראל (פמ"ח).
בפיקוח על מטבע חוץ מבהירים, כי הכספים שיפקידו קופות הגמל בפיקדונות אלה במט"ח, ייכללו בתקרת השקעותיהן בנכסים פיננסיים במטבע חוץ - כיום 5% משווי נכסיהן המשוערכים. במקביל, הותר לתושבי ישראל להעביר מטבע חוץ בין פיקדונות במט"ח בבנקים בישראל ללא הגבלה וללא צורך לבצע המרה לשקלים. עד כה, הותר לתושבי ישראל להפקיד בפיקדון מסוג פמ"ח רק מטבע חוץ שמקורו מחו"ל או שהתקבל כהלוואה במט"ח מבנק בארץ או מחו"ל.
בבנק ישראל ציינו כי הקלות אלו יאפשרו למשקי הבית ולמגזר העסקי לנהל ביתר יעילות את תיק הנכסים וההתחייבויות שלהם תוך בחירה חופשית של סוג הצמדה, וכי יוזילו ויפשטו את מערך התשלומים בתוך המשק ובין ישראל וחו"ל.
- הוסרו כל ההגבלות שחלו על תושבי ישראל לצורך ביצוע עסקאות עתידיות שקל / מט"ח.
שינויים אלו יאפשרו ליצואנים, יבואנים, משקי בית וגופים פיננסיים להקטין סיכונים הנובעים משינויי שער של השקל. עוד עסקות עתידיות שקל / מט"ח, תתרום לפיתוח המכשירים הפיננסיים הנגזרים ולהעמקתו. עד כה, הותר לתושבי ישראל לרכוש מט"ח מראש לצורך ביצוע עסקאות או לרכוש מט"ח לצורך ביצוע עסקאות עתידיות, תוך הגבלות שונות על סוג העסקה, תקופתה והשימוש במטבע שנרכש.
- הוסרה התקרה להשקעות של חברות ישראליות בניירות ערך בחו"ל.
עד כה, הותר לחברה ישראלית להחזיק בני"ע חוץ עד לתקרה של 15% ממחזור המכירות של החברה או 25% מההון העצמי שלה - לפי הגבוה מביניהם. פרט לכך נותר האיסור על פיקדונות בנק בחו"ל, למעט יצואנים אשר רשאים להחזיק בבנק בחו"ל עד 10% מתמורות היצוא שהתקבלו בשנה הקודמת. צעד זה הוא נדבך נוסף בחשיפת המשק לתחרות עם שאר העולם בתחומים הפיננסיים, והוא משפר את יכולת ניהול תיק הנכסים הפיננסיים של החברות הישראליות בכך שהוא מקנה להן חופש מלא בהחלטה על סוג נייר הערך, סוג ההצמדה ומקום ההשקעה.
- הוסרו ההגבלות להשקעות בניירות ערך חוץ ע"י קרנות נאמנות.
עד כה, הותר לקרן נאמנות להחזיק בני"ע חוץ ובאופציות זרות עד לשיעור של 50% מסך נכסי הקרן המשוערכים. צעד זה מגדיל את דרגות החופש של מנהלי הקרנות ומאפשר ניהול יעיל יותר של נכסיהן בכל הקשור להחלטות על תשואה, סיכון ונזילות.
שינויים בהוראות הנזילות
- בוטלה המגבלה החשיפה של הבנקים במט"ח (ביטול סעיף 18 א' להוראות הנזילות).
צעד זה יאפשר לבנקים לנהל את נכסיהם והתחייבויותיהם במט"ח ביתר יעילות עפ"י שיקוליהם העסקיים וללא מגבלה (למעט הגבלות המוטלות ע"י המפקח על הבנקים משיקולי יציבות). ביטול מגבלה זו יאפשר גם ללקוחות הבנקים - משקי בית ופירמות - לנהל ביתר יעילות את פיקדונותיהם והאשראי הבנקאי, תוך החלטה חופשית על סוגי ההצמדות הרצויות להם. עד כה, הוגבל סכום החריגה המותרת לבנק בין נכסים וההתחייבויות במט"ח בהתאם להיקף הונו העצמי.
- חובת הנזילות כנגד פיקדונות במט"ח של תושבי ישראל שהוחזקה עד כה במט"ח תוחזק בשקלים לא צמודים בבנק ישראל, בדומה לחובת הנזילות כנגד פיקדונות הציבור במטבע ישראלי לא - צמוד וצמוד. חובת הנזילות על פיקדונות המט"ח של תושבי חוץ תמשיך להיות מוחזקת במט"ח. צעד זה יביא להרחבת הבסיס לביצוע המדיניות המוניטארית ולפישוט מערכת הנזילות. בבנק ישראל ציינו, כי שינוי זה בהוראות הנזילות מהווה צעד נוסף בתהליך איחוד שיעורי הנזילות על סוגי הפיקדונות השונים בבנקים לפי התקופה לפדיון, תוך הורדתם לרמה העסקית.
- הופחת שיעור הנזילות על פמ"ח פיצויים לטווח ארוך (מעל לשנה) מ -3% לאפס, בדומה לשיעור שקיים על פיקדונות אחרים במט"ח ובשקלים לטווח ארוך. בבנק ישראל מציינים, כי שינוי זה נעשה ב מסגרת האחדות שיעורי הנזילות לפי אורך התקופה ולא על פי סוג הפיקדון או המפקיד. בבנק ישראל ציינו עוד, כי צעד זה יאפשר לבנקים להעלות את הריבית על הפקדות תושבי ישראל במסגרת פמ"ח פיצויים לטווח ארוך. כזכור, לפני מספר חודשים הותר לקבלי הפיצויים להחזיק את תמורת הפיצויים גם בבנקים בחו"ל. שינוי זה בהוראות הנזילות יקל על הבנקים בישראל להתחרות על כספי הפיצויים עם הבנקים בחו"ל.
מבנק ישראל נמסר, כי מכלול ההקלות בתחום הפיקוח על מט"ח והשינויים בהוראות הנזילות יכנסו לתוקף החל ב - 1/1/98.