התפתחות תשואות ההנפקה של איגרות החוב שקליות לא-צמודות

 

התפתחות תשואות ההנפקה של איגרות החוב שקליות לא-צמודות

 

m      לצד הפחתת הריבית של בנק ישראל בדצמבר 2001 בשיעור של 2 נקודות אחוז, שיעורי

התשואות הנומינליות לטווח ארוך לא ירדו ואף עלו מתחילת השנה.

m      תשואות איגרות חוב מסוג "שחר" ל- 10 שנים עלו מתחילת השנה בכ- 2.5 נקודת אחוז

ותשואותיהן ל- 5 שנים עלו בכ- 2 נקודות אחוז.

m      תשואות ההנפקה של מק"ם עלו מתחילת השנה – בכ- 2.4 נקודות אחוז בטווח לשנה ובנקודת

אחוז בטווח ל-3 חודשים.

m      עליית התשואות הנומינליות הארוכות מתחילת השנה משקפת בעיקר את התרופפות המשמעת

התקציבית בשנים 2001 ו- 2002, המתבטאת בחריגה משמעותית מיעד הגירעון וכתוצאה מכך,

בעליית צרכי גיוס ההון הממשלתי.

 

מהמחלקה המוניטרית של בנק ישראל נמסר, כי למרות הפחתת הריבית של בנק ישראל בשיעור של 2

נקודות אחוז, תשואות ההנפקה הנומינליות על אגרות חוב לטווח ארוך לא ירדו ואף עלו באותה עת. כך,

בחודש ינואר, לאחר ההפחתה בריבית שעליה הודיע בנק ישראל בסוף דצמבר 2001, ירדו תשואות

ההנפקה על אגרות החוב הממשלתיות הלא-צמודות מסוג "שחר" בכ- 0.3 נקודות אחוז בלבד - בטווח

של 5 שנים – ובכ- 0.1 אחוז בלבד - בטווח של 10 שנים. מדובר בשיעור ירידה מתון ביותר יחסית

להפחתת הריבית החדה שביצע בנק ישראל. בהמשך, מחודש פברואר ועד היום, עלתה תשואת ההנפקה

על אגרות חוב אלה באופן מתמיד, במיוחד בטווח הארוך. כך, תשואת איגרות החוב הממשלתיות מסוג

"שחר" עלתה מתחילת השנה בכ- 2.5 נקודת אחוז – מכ- 6.7 אחוזים בממוצע בדצמבר 2001 לכ- 9

אחוזים בממוצע במאי 2002 בטווח של 10 שנים (מאחר והנפקת "שחר" ל- 10 שנים תבוצע רק בסוף

חודש מאי ההתייחסות כאן היא לתשואות בבורסה לניירות ערך בחודש זה) ומכ- 6.3 אחוזים בממוצע

בדצמבר 2001 לכ- 8 אחוזים בממוצע במאי בטווח של 5 שנים. ראוי להזכיר, כי גם תשואת ההנפקה

של איגרות חוב ממשלתיות צמודות למדד ל- 10 שנים עלתה מתחילת ינואר 2001 עד מאי השנה

בכ- 1.6 נקודות אחוז – לכ- 5.5 אחוזים בממוצע למאי. עליות אלה בתשואות ההנפקה של אגרות החוב

הממשלתיות בשנת 2002 באו לאחר ירידה בהן במהלך שנת 2001. בנוסף, תשואות אלה עלו למרות

הירידה בריבית בנק ישראל באותה עת בשיעור מצטבר של כ- 1.2 נקודות אחוז. זאת, בעיקר על רקע

ההערכות להגדלת הגירעון בתקציב 2002, גם לאחר החלטת הממשלה להעלות פעם נוספת את יעד

הגירעון ולאחר החריגה המשמעותית מהיעד שנרשמה כבר בשנת 2001. ראוי לציין בהקשר זה, כי

התשואות לטווח ארוך הן הרלוונטיות להשקעות ולהלוואות ארוכות טווח - כגון המשכנתאות - ועלייתן

מפחיתה את הכדאיות להשקיע וליטול הלוואות לטווח ארוך ולכן פוגעת בהשקעות במשק ובצמיחה.

 

במחלקה המוניטרית מסבירים, כי על רקע העלייה המשמעותית הצפויה בגירעון הממשלה השנה, על

רקע המצב הביטחוני והמיתון בפעילות הכלכלית במשק, גדל הצורך בהרחבת גיוסי ההון הממשלתיים

למימון הגירעון. כתוצאה מכך, כבר בשליש הראשון של השנה הסתכם גיוס ההון הסחיר נטו של

הממשלה בהיקף גבוה בכ- 6 מיליארדי שקלים מהמתוכנן לכל שנת 2002 ועל פי התקציב שאושר

בכנסת. מאחר ורוב גיוס ההון מתבצע באמצעות הנפקת אגרות החוב לטווח ארוך בשוק ההון המקומי,

הדבר גורם להתייקרות התשואות לטווחים אלו, תוך השפעה ממתנת על הפעילות במשק. בנוסף,

לראשונה מזה למעלה מעשור, חלה נסיגה במגמת ארוכת השנים של ירידה במשקל החוב הציבורי

בתוצר וזאת, כפועל יוצא מהגירעונות הממשלתיים הגבוהים שהצטברו, הן בשנת 2001 והן מהגרעון

הצפוי בשנה הנוכחית. במחלקה המוניטרית מזכירים, כי יחס החוב בתוצר הינו אחד המדדים

החשובים לבחינת יציבותו של המשק בעיני משקיעים זרים, כך שככל שיחס זה עולה, המשק נתפס

כיציב פחות. מצב זה קיבל ביטוי לאחרונה בירידה בתחזית הדירוג של המשק הישראלי ע"י חברת

הדירוג הבינלאומית "סטנדרד אנד פורס" מ"יציב" ל"שלילי". ראוי לציין, כי חברה זו נימקה את הירידה

בתחזית בגרעון הגדול בתקציב, על רקע המצב הביטחוני והמיתון.

 

מהמחלקה המוניטרית נמסר עוד, כי תשואות ההנפקה של המק"ם - אגרת חוב לא צמודה שאינה נושאת

ריבית ומונפקת ע"י בנק ישראל לטווח של עד שנה ככלי למדיניות הריבית - ירדו בחודשים ינואר

ופברואר וזאת, על רקע הפחתת הריבית של בנק ישראל בסוף דצמבר 2001. כך, תשואת ההנפקה של

המק"מ ל- 3 חודשים ירדה בכנקודת אחוז – מכ- 5.3 אחוז בממוצע בדצמבר 2001 לכ- 4.3 אחוז

בממוצע בפברואר - ולשנה ירדה בכחצי נקודת אחוז – מכ- 5.2 אחוזים לכ- 4.7 אחוזים, בממוצע.

מגמה זו התהפכה במרץ, בין היתר, לאור העלייה באי-הוודאות בתחום התקציבי וכן, בעקבות העלייה

בציפיות לאינפלציה, וכתוצאה מכך עלו תשואות המק"ם בשלושה חודשים האחרונים בכ- 0.7 ובכשתי

נקודות אחוז במק"מ ל- 3 חודשים ולשנה, בהתאמה. ראוי לציין, כי תשואת המק"מ לשנה הייתה גבוהה

בחודש מאי, בממוצע, בלמעלה מכ- 1.5 נקודות אחוז לעומת התשואה שנרשמה בדצמבר אשתקד, ערב

הורדת הריבית ב- 2 נקודות אחוז ע"י בנק ישראל.

 

במחלקה המוניטרית מדגישים, כי מדיניות הריבית כשלעצמה יכולה להשפיע בעיקר על התשואות

לטווח קצר, ואילו המדיניות התקציבית משפיעה בעיקר על התשואות לטווח ארוך. על מנת להוזיל את

עלות גיוס ההון לטווח ארוך ובכך לעודד את הצמיחה והתעסוקה במשק, וכן לשפר את המעמד הפיננסי

של המשק הישראלי בשוקי ההון בעולם, על הממשלה לחזור בצורה אמינה לתוואי הרב-שנתי של גירעון

פוחת, בהתאם ליעדי הגרעון שעליהם החליטה בתחילת השנה. זאת, תוך התכנסות לשיעורי הגירעון

וליחס חוב-תוצר המקובלים בעולם.

 

​