הפעלת תקציב המדינה לפי מסגרת רב-שנתית – נקודות עיקריות
בהרצאתו של מישל סטרבצ'ינסקי שהוצגה היום בכנס בהרצליה בנושא:
"המשק והבטחון הלאומי"
לגידול הניכר של תשלומי ההעברה השוטפים בשנים האחרונות חבר השנה גידול ניכר בהוצאה הציבורית השוטפת – אזרחית וביטחונית – המקשים על חזרה לתוואי הפחתת הגירעון בשנים הבאות. חזרה לתוואי פוחת, עליו החליטה הממשלה, ידרוש מאמץ פיסקלי שיתבטא בהאטת קצב גידולה של ההוצאה השוטפת. על מנת למנוע את הצורך בריסון חריף בשנה אחת חשוב שהממשלה תאמץ מסגרת רב-שנתית להפעלת התקציב. מסגרת זאת תאפשר בעתיד גם לחזור ולהפחית את נטל המס. כך קבע ד"ר מישל סטרבצ'ינסקי, סגן מנהל מחלקת המחקר של בנק ישראל בכנס "המשק והביטחון הלאומי" שנערך בהרצליה.
להלן הנקודות העיקריות של הרצאתו:
החמרת תנאי הרקע
* בעקבות העלייה בהוצאה הביטחונית על רקע החרפת המצב הביטחוני-מדיני, תנאי הרקע בהם פועלת המדיניות הפיסקלית בשנים 2001-2002 הוחמרו באופן משמעותי לעומת המצב בשנת 2000. בעוד שבשנת 2000 עלתה ההוצאה הציבורית הריאלית בכ- 4 אחוזים, השנה היא תעלה בכ- 6-7 אחוזים תוך עלייה בגירעון הממשלתי מ- 0.7 אחוז תוצר למעל 3 אחוזים השנה. גם בשנה הבאה צפוי הגירעון להיות מעל 3 אחוזי תוצר.
השינויים בתקציב בשנתיים האחרונות לא היו פרי תכנון מראש
* בשנתיים האחרונות השינויים העיקריים במדיניות הפיסקלית נבעו מאירועים שלא תוכננו בבסיס התקציב. הקטנת הגירעון בשנת 2000 נבעה מהגדלה לא צפויה בהכנסות ממיסוי עקב הצמיחה המהירה אשר בין השאר לוותה בזחילת שכר למדרגות גבוהות – תוך עלייה בנטל המס בשני אחוזי תוצר. השנה, העלייה בגירעון נבעה מהעלייה בהוצאה הביטחונית, מעלייה ריאלית מעל המתוכנן בהוצאות השכר ומהירידה בהכנסות ממס עקב ההאטה בצמיחה. גם בשנה הבאה צפוי גירעון הגבוה מהיעד עקב הצפי למציחה נמוכה מזו שמשמשת בסיס לתקציב. השינויים הלא מתוכננים שחלו השנה הביאו, פעם נוספת, להחלטת הממשלה על שינוי בתוואי המתוכנן של היגרעון הפוחת.
תכנון תקציב רב שנתי
* לצד הצורך במעקב שוטף על ביצוע התקציב רצויה גם הסתכלות רב-שנתית בהפעלת התקציב. על העדר הסתכלות כזאת מעידים: א. השינויים התכופים בתוואי הגירעון כפונקציה של אירועים לא מתוכננים; ב. חוסר ההתחייבות של הממשלה למדיניות עתידית להפחתת מיסוי מאז שנת 1997; ג. בתקציב הרב-שנתי במסגרת הצעת התקיב שהוגשה לכנסת לאחרונה אין התייחסות להכנסות לגירעון בשנים הבאות ואופק ההסתכלות עוד עד 2004 – למרות שהחלטת הממשלה על תוואי הגירעון היא עד 2005.
* אימוץ תוכנית רב-שנתית בעלת אופק של מספר שנים קדימה יאפשר לקבוע את הרכב מצרפי התקציב בכיוון התומך בצמיחה בת-קיימא. להתחייבות אמינה על ניהול תכנית רב-שנתית מסוג זה השפעה חיובית על ציפיות הסקטור העסקי בהווה – ובהמשך היא גם תתמוך בהפחתת מיסוי וירידה בשערי הריבית ארוכי הטווח. הרכב תומך צמיחה כולל הגדלה משמעותית בהשקעות בתשתית והפחתת גירעון ומיסוי, תוך האטה מסוימת בקצב הגידול של ההוצאה השוטפת – הנפרסת על מספר שנים.
* על פי חישובים במחלקת המחקר ניתן יהיה לאמץ הרכב תומך צמיחה אם יואט הגידול בהוצאה השוטפת ל-2 אחוזים ב-2003 ו-3.5 אחוזים ב-2004 ו-2005 במקביל להגדלה משמעותית בהוצאות לתשתית, ירידה בנטל המס באחוז תוצר ב-2003 ועמידה בתוואי הגירעון שקבעה הממשלה עד 2005. אימוץ אסטרטגיה זו יאפשר תוספת תוצר בת 2 אחוזים עד 2005.