להודעה זו כמסמך Word
למחקרקטע מתוך "סקירת ההתפתחויות הכלכליות בחודשים האחרונים" שתפורסם בקרוב:
- מספר שנות הלימוד הממוצע של האוכלוסייה בגילאי העבודה העיקריים (25—64) מהווה מדד למלאי ההון האנושי במשק, ובישראל הוא עלה מ-10.1 שנים ב-1974 ל-13.4 שנים ב-2011.
- בין 1974 ל-2011 התוצר לנפש צמח בקצב שנתי ממוצע של 1.8 אחוז. על יסוד אומדנים לתרומת רמת ההשכלה לכושר הייצור של המשק (התשואה להשכלה), הגידול בהון האנושי תרם כ-0.7 נקודת אחוז לצמיחה זו. קרי, במרוצת שנים אלה הגידול בהון האנושי היה אחראי ל-40% מהעלייה ברמת החיים.
- תרומת ההון האנושי לצמיחה פחתה עם השנים, ובעשור האחרון היא הסתכמה רק ב-0.4 נקודת אחוז לשנה.
- לפי סימולציה שנערכה, בחמישים השנים הבאות תרומת ההון האנושי לצמיחה צפויה להתמתן לכדי 0.1—0.2 נקודת אחוז בלבד. תרומה זו תלויה בעיקר במידה שבה האוכלוסייה החרדית תשתלב במעגלי ההשכלה הרלוונטית לתעסוקה במקביל להשתלבותה במעגל העבודה.
תחזיות צמיחה ארוכות טווח מלמדות כי השינויים הדמוגרפיים שישראל עוברת צפויים להאט את קצב הצמיחה של המשק יחסית לעשורים קודמים. תיבה זו מתמקדת באחד המרכיבים החשובים מבין המרכיבים הקובעים את קצב הצמיחה ארוך הטווח, היינו התפתחות מלאי ההון האנושי. דרך מקובלת וישימה למדוד מלאי זה כרוכה בהתבוננות בממוצע שנות הלימוד של האוכלוסייה ושילובו באומדנים לתשואה להשכלה – המידה שבה שנות הלימוד משפיעות על ההון האנושי וההכנסה של המשק.
את ממוצע שנות הלימוד באוכלוסייה ניתן למדוד על פי נתוני סקר כוח האדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. במסגרת הניתוח ערכנו בנתונים מספר התאמות במטרה לשקף השכלה אפקטיבית בשוק העבודה: ערכנו תקנון למספר שנות הלימוד של פרטים שזוהו כחרדים משום שלימודים בישיבה מופיעים בסקר כשנות לימוד רגילות, ומשום שממצאים מורים כי לימודים אלה פחות אפקטיביים מבחינת תרומתם הכלכלית להון האנושי בשוק העבודה. נוסף על החישוב ההיסטורי ערכנו תחזית לגבי ממוצע שנות ההשכלה שיאפיין את האוכלוסייה בחמישים השנים הבאות, תוך הבחנה בין תרחישים שונים לגבי המידה שבה ההשכלה האפקטיבית של האוכלוסייה החרדית תתכנס לזו של האוכלוסייה היהודית הלא-חרדית (איור 1).
בניתוח נמצא כי מספר שנות הלימוד הממוצע של האוכלוסייה בגילאי העבודה העיקריים (25—64) עלה מ-10.1 שנים ב-1974 ל-13.4 שנים ב-2011. אולם במרוצת השנים, ובפרט בעשור שעבר, קצב העלייה התמתן. התחזית לגבי ממוצע שנות ההשכלה מצביעה על כך שללא קשר למתווה שבו השכלת החרדים מתכנסת לזו של שאר האוכלוסייה, קצב הגידול בממוצע שנות ההשכלה צפוי להוסיף ולהתמתן בחמישים השנים הבאות. ההתמתנות נובעת מארבעה גורמים מרכזיים: (1) מיצוי של חלק מהעלייה ארוכת הטווח במספר שנות הלימוד; (2) ההנחה שלא יגיעו לישראל גלי עלייה משכילים כמו אלה שאפיינו את העשורים הקודמים; (3) עלייה במשקלם של החרדים והערבים, אוכלוסיות שמתאפיינות בשנות השכלה מועטות יחסית; ו-(4) והזדקנות האוכלוסייה. עוד ממצא מעניין שעולה מהניתוח נוגע לשאלה עד כמה חשוב שהשכלת החרדים תתכנס לזו של שאר האוכלוסייה. ללא התכנסות כזאת ממוצע שנות ההשכלה יפסיק לגדול במחצית השנייה של תקופת התחזית. אולם במידה שמאפייני רכישת ההשכלה בקרב החרדים ייעשו דומים לאלו של האוכלוסייה הכללית, הגידול בממוצע שנות הלימוד יימשך גם בסוף תקופת התחזית, ורמת ההשכלה המצרפית תעלה בשנה כמעט. כאשר משלבים ממצאים אלה עם התחזית שערך ארגון ה-OECD, מוצאים שללא התכנסות של השכלת החרדים ישראל צפויה לרדת מהמקום ה-16 למקום ה-26 במדד שמדרג את חברות הארגון לפי ממוצע שנות הלימוד של האוכלוסייה. לעומת זאת, התכנסות של השכלת החרדים, כפי שזו תוארה בתרחיש שלנו, צפויה להשאיר את ישראל קרוב למקומה הנוכחי.
חישוב המידה שבה הגידול בהשכלה תורם לצמיחה בישראל נשען על אומדנים לתשואה להשכלה שמצאו מחקרים מקרו-כלכליים; מחקרים אלה השוו בין מדינות ומצאו קשרים חיוביים בין ממוצע שנות ההשכלה באוכלוסייה לבין ההכנסה של המשקים: עלייה של שנה בממוצע שנות ההשכלה מעלה את הכנסת המשק ב-10%. מהניתוח שלנו עלה שבין 1974 ל-2011 הגידול בהון האנושי תרם כ-0.7 נקודת אחוז לצמיחה השנתית של התוצר לנפש, אשר צמח בקצב שנתי ממוצע של 1.8%. קרי, במרוצת שנים אלה הגידול בהון האנושי היה אחראי ל-40% מהעלייה ברמת החיים. בעשור האחרון תרומתו של הגידול בהשכלה לצמיחה ארוכת הטווח פחתה ל-0.4 נקודת אחוז, ועל פי התחזית תרומה זו צפויה להוסיף לרדת ל-0.1—0.2 נקודת אחוז בלבד אם מאפייני השכלת החרדים לא יתכנסו למאפיינים הכלליים. כלומר גורם ההון האנושי לבדו צפוי להאט את קצב הצמיחה של המשק באופן משמעותי – עד 0.6 נקודת אחוז –יחסית לקצב שהכרנו בארבעים השנים האחרונות. אם השכלת האוכלוסייה החרדית תתכנס לעבר זו של האוכלוסייה היהודית הלא חרדית, תרומת העלייה בהשכלה לצמיחה תגדל בכ-0.1 נקודת אחוז יחסית לתרחיש ללא התכנסות, ובהתאם לכך רמת התוצר בעוד חמישים שנה צפויה להיות גבוהה ב-5 אחוזים מהרמה הצפויה בתרחיש ללא ההתכנסות. במונחים של היום הדבר שווה ערך ל-50 מיליארד שקלים מההכנסה השנתית של המשק, או ל-6,300 שקלים לנפש. כלומר יש חשיבות כלכלית בלתי מבוטלת להשתלבותה של האוכלוסייה החרדית במעגל ההשכלה (היינו להעלאת היקף שנות ההשכלה האפקטיבית בשוק העבודה) לצד השתלבותה בשוק העבודה.
על מנת לשמר את תרומת מלאי ההון האנושי לצמיחה ברמה שהכרנו בעשור האחרון (ולשפר את מיקומה היחסית של ישראל במדד של ממוצע שנות הלימוד של האוכלוסייה), יש לפעול גם להרחבת מעגל ההשכלה ולשיפור איכותה בקרב צעירים לא-חרדים. יש לעשות כן בקצב גבוה מזה שאפיין את השנים האחרונות, בין היתר משום שהאוכלוסייה מזדקנת ומשום שהתשואה להשכלה פוחתת ברמה המצרפית. לשם כך יש לחזק את מערך החינוך התיכוני ולהגדיל את שיעור הבוגרים שעוברים את סף הקבלה לאוניברסיטה, וכן לשפר את מערך הלימוד במכללות בכדי שתשואתן תשתווה לזו של האוניברסיטאות. לשם המחשה, אם עד 2059 ישראל תעלה בשנתיים נוספות את ממוצע שנות הלימוד, וכך תצליח להדביק את דרום קוריאה ולהוביל במדד ההשכלה במדינות המפותחות, קצב הצמיחה הממוצע במהלך שנים אלה יעלה ב-0.4 נקודת אחוז יחסית לתרחישים שהוצגו.
