התפתחות אמצעי התשלום ופיקדונות העו"ש נושאי ריבית פח"ק
הגידול הניכר שנרשם בחודשים נובמבר 1999 ועד מארס 2000 באמצעי התשלום – הכוללים פיקדונות עו"ש נושאי ריבית פח"ק – בשיעור של כ- 13% נובע בעיקר מגידול בפיקדונות נושאי ריבית פח"ק – אשר אין לו קשר מבוסס עם התפתחות האינפלציה בעתיד.
יתרת פיקדונות העו"ש נושאי ריבית פח"ק גדלו בין החודשים נובמבר 1999 ועד מארס 2000 בכ- 125%.
שיעור הגידול באמצעי התשלום בניכוי פיקדונות העו"ש נושאי ריבית פח"ק – אשר הסתכם בין החודשים נובמבר 1999 ועד מארס 2000 בכ- 3.6% - משמש כהגדרה הנכונה בתור אינדיקטור חשוב לצורכי ניהול מדיניות הריבית.
השינויים הרבים בהסדרי תשלום במשק, על רקע שינויים טכנולוגיים וחידושים פיננסיים, מחייבים בנקים מרכזים רבים בעולם להיערך בהתאם על מנת להמשיך ולנהל מדיניות ריבית יעילה.
מהמחלקה המוניטרית בבנק ישראל נמסר, כי אמצעי התשלום – הכוללים מזומן בידי הציבור ויתרות בפיקדונות עו"ש רגילים ובפיקדונות עו"ש נושאי ריבית פח"ק של הציבור – גדלו בין החודשים נובמבר 1999 ועד מארס 2000 בשיעור מצטבר של כ- 13% - כ- 9% מהם, נרשמו בחודש דצמבר 1999 וכ- 4% בחודש מארס 2000. שיעורי גידול אלו גבוהים מאוד יחסית לקצב המתבקש מהתנאים הכלכליים הבסיסיים המשפיעים על ביקוש הציבור לאמצעי התשלום. ביקוש זה נקבע ע"י היקף העסקאות שהציבור מבצע – בעיקר, על פי צמיחת התוצר הריאלי (מעבר לעליית המחירים) במשך התקופה הרלוונטית, העלייה המשוערת ברמת המחירים (על פי יעד האינפלציה של הממשלה) ותוואי הריבית השיקלית הלא-צמודה. כאשר הגידול באמצעי התשלום מהיר כל כך, מתעורר החשש כי הבר כרוך ביצירת לחצים להאצה באינפלציה בעתיד. אמנם בחודש דצמבר 1999 היה גורם חשוב נוסף שפעל זמנית להגברת הביקוש לאמצעי תשלום – ההיערכות למעבר לשנת 2000 – אך לאחר תחילת השנה, כאשר החששות סביב היערכות זו התפוגגו, רמת אמצעי התשלום לא ירדה – כפי שאפשר היה לצפות – וכאמור, אף גדלה.
עוד נמסר מהמחלקה המוניטרית, כי מבירור שהי קיימה עם הבנקים עלה, כי עליה זו באמצעי התשלום קשורה בפעילות בנקאית שאינה משליכה בהכרח על התפתחות האינפלציה בעתיד - כלומר, בעלייה בפיקדונות עו"ד נושאי ריבית פח"ק. מזה שנים רבות, מרבית התאגידים הבנקאיים מאפשרים ללקוחותיהם הגדולים – כגון קופות גמל, קרנות נאמנות, חברות ביטוח, מנהלי תיקים ופירמות גדולות – לעביר כספים שנותרו בחשבות העו"ש בתום יום העסקים לפקדון חד-יומי נושא ריבית (חשבן פח"ק). חלק מהבנקים מבעים פעולה זו ע"י העברה אוטומטית מחשבונות העו"ש לחשבות פח"ק ואילו בנקים אחרים משלמים ריבית בשיעור המקובל בפח"ק על היתרות הרשומות בחשבונות העו"ש של הלקוחות הגדולים מבלי להעבירן לחשבון פח"ק. כך, היתרות בפיקדונות העו"ש שהבנקים דיווחו לבנק ישראל כללו גם יתרות שעליהן שולמה ריבית פח"ק. פיקדונות עו"ד מיוחדים אלו גדלו בין החודשים נובמבר 1999 ועוד מארס 2000 בכ- 125%.
במחלקה המוניטרית מסבירים, כי תשלום ריבית על יתרות עו"ש היא פעילות בנקאית מקובלת שאינה חדשה במערכת הבנקאית אם כי, עד סוף שנת 1999 היא לא היתה משמעותית ולא השפיעה כמעט על שיעור הגידול של אמצעי תשלום ועל ניתוח השלכותיהם על התפתחות האינפלציה בעתיד. מדצמבר 1999 הפכה תופעה זו למשמעותית הרבה יותר וללא הפרדתם של פיקדונות העו"ש נושאי ריבית פח"ק מדיווחי פיקדונות העו"ש הרגילים – ולכן מאמצעי התשלום – הייתה משתבשת המשמעות הכלכלית של אמצעי התשלום ושל ניתוח השלכותיהם על האינפלציה בעתיד.זאת, מחר ויתכן ופיקדונות אלה – לפחות בחלקם – מוחזקים כאפיק חסכון נושא ריבית ולא לשימוש המקובל כאמצעי תשלום. על כן, דיווחי הבנקים לבנק ישראל לגבי אמצעי התשלום אינם כוללים עוד את פיקדונות העו"ש נושאי ריבית פח"ק ואלה מדווחים בנפרד. אמצעי התשלום בניכוי פיקדונות עו"ש נושאי ריבית פח"ק גדלו בין החודשים נובמבר 1999 ועד מארס 2000 בכ- 3.6%.
במחלקה המוניטרית מציינים, כי תופעה זו של תשלום ריבית על יתרות בפיקדונות נזילים בבנקים הולכת ומתרחבת ומספר בנקים כבר החלו להציע גם ללקוחות בעלי חשבונות קטנים יחסית – כגון, משקי בית ופירמות קטנות – שירות של העברת יתרות מפיקדונות עו"ש לפיקודנות הנושאים ריבית על בסיס יומי. פעילות בנקאית זו מוכרת גם במדינות אחרות בעולם, וגרמה בהן להיערכות חדשה מצד בנקים מרכזיים, לאור שינוי המשמעות הכלכלית של אמצעי התשלום כאינדיקטור חשוב במערכת השיקולים של ניהול מדיניות הריבית. כך, בארה"ב פותחו במשך השנים תחליפים שונים לחשבונות עו"ש רגילים עבור פירמות ומשקי בית. זאת, בעיקר במסגרת העברה אוטומטית של יתרות זכות מחשבונות עו"ש לחשבונות נושאי ריבית יומית עבור לקוחות גדולים – החל משנות ה- 70 – ועבור משקי בית – החל משנות ה- 90. פעילות בנקאית מסוג זה היא עוד אחד מהשינויים באופיים של הסדרי התשלום במשק, המתחוללים לנוכח השינויים הטכנולוגיים הרבים – זאת, בדומה להתפתחותם של כרטיסי האשראי, הבנקאות האוטומטית, המסחר האלקטרוני והכרטיסים החכמים בתחום ביצוע תשלומים והעברת מידע פיננסי. התפתחויות אלה, מחייבות בנקים מרכזיים לתת את הדעת ולהיערך בהתאם, על מנת לקבוע הגדר מתאימה של אמצעי תשלום, לצורך המשך מדיניות ריבית יעילה.