התוכנית המוניטרית לחודש יולי 2000
בנק ישראל הודיע היום על תוכניתו המוניטרית לחודש יולי 2000, לפיה לא תשתנה ריבית בנק ישראל.
בבנק ישראל מציינים, כי ההחלטה לא לשנות את הריבית הנומינלית לחודש יולי עקבית עם השגת יעד האינפלציה של 3 עד 4 אחוזים לשנה, כפי שקבעה הממשלה לשנים 2000 ו- 2001. מאחר ומדיניות הריבית משפיעה על המחירים בפיגורי זמן משתנים, וכדי לצמצם את התנודות בשעורי הריבית – ובעקבותיהן את התנודות בשיעורי האינפלציה – בנק ישראל מנהל את מדיניות הריבית מידי חודש, תוך הערכת האינפלציה הצפויה ל- 12 עד 24 החודשים הבאים. משום כך, מבהירים בבנק ישראל, אין משמעות למדד מחירים אחד כשלעצמו – בין אם הוא שלילי או חיובי גבוה, או לתנודות קיצרות טווח בשער החליפין או בציפיות לאינפלציה, אלא במידה ויש בהם כדי לשנות את הערכת האינפלציה לאופק המדיניות – כלומר, ל- 12 עד 24 החודשים הבאים. גישה זו עקבית עם חתירה ליציבות מחירים לאורך זמן, ויוצרת את התשתית ההכרחית לצמיחה מתמשכת.
בבנק ישראל מסבירים, כי ההחלטה לא לשנות את הריבית לחודש יולי נועדה להבטיח שהאינפלציה הצפויה לשנה ולשנתיים הקרובות, אשר עלתה במידה מסויימת בתקופה האחרונה, תתכנס ותתבסס בתחום יעד האינפלציה של 3 עד 4 אחוזים. זאת, לאחר שבחושים הראשונים של השנה הציפיות והתחזיות השונות לאינפלציה לאופק שלשנה ושנתיים קדימה היו בסביבה נמוכה מהמתבקע פ"י יעד האינפלציה, התפתחות שאיפשרה לבנק ישראל להוביל בחודשים אלה תהליך של הורדות ריבית.
בבנק ישראל חוזרים ומדגישים, כי קיימים סיכונים לתהליך ייצוב המחירים המושפעים,בין היתר, מהתפתחויות בשוק מטבע חוץ ובשוקי הכספים וההון. מגמת הירידה המהירה בפער בין הריביות בארץ ובחו"ל – בעיקר בין הריבית השקלית, אשר ירדה, לריבית הדולרית אשר נמצאת במגמת עלייה בשנה האחרונה, הירידה בגיוס ההון ע"י חברות ישראליות בשוק ההון בארה"ק ובהשקעות תושבי חוץ במשק הישראלי – כל אלה משפיעים על תנועות ההון ועל ניהול תיקי הנכסים וההתחייבויות של הציבור. בהקשר זה מזכירים בבנק ישראל, כי הריבית הדולרית היא החלופה העיקרית לריבית השקלית בעיני הציבור, דבר שמשתקף במשקלו של הדולר בהרכב המטבעי הנוכחי של הנכסים וההתחייבויות במט"ח שבידי הציבור ושל תנועות ההון אל המשק וממנו.
בבנק ישראל מוסיפים, כי גם התפתחות אמצעי התשלום לאורך זמן, היעדים המקרו-כלכליים לטווח בינוני שייקבעו במסגרת הדיונים על תקציב 2001 – לגבי המשך התהליך של הפחתת הגירעון בתקציב והאינפלציה – וסימני ההתאוששות בפעילות הריאלית של המשק, מהווים חלק מבסיס ההערכה האם הריבית הנומינלית תהיה מתאימה, גם בעתיד, להשגת יעד האינפלציה.
השינויים בשערי ריבית של הבנקים המרכזיים בישראל ובארה"ב*
ישראל ארה"ב
רמת הריבית בדצמבר 1998 (אחוזים במונחים שנתיים)
13.50 4.75
השינוי בריבית בשנת 1999 (בנקודות אחוז)
ינואר 0 0
פברואר 0 0
מארס 0.5- 0
אפריל 0.5- 0
מאי 0.5- 0
יוני 0 0.25
יולי 0 0
אוגוסט 0.5- 0.25
ספטמבר 0 0
אוקטובר 0 0
נובמבר 0 0.25
דצמבר 0.3- 0
השינויים בריבית בשנת 2000 (בנקודות אחוז)
ינואר 0.5- 0
פברואר 0.4- 0.25
מארס 0.4- 0.25
אפריל 0.3- 0
מאי 0.3- 0.5
יוני 0
יולי 0
רמת הריבית ביולי 2000 (בנקודות אחוז)
9.30 6.50**
*השוואת שערי הריבית מחייבת התייחסות גם לסיכון הפיננסי של המשק הישראלי הנע – עפ"י שוקי ההון בעולם – בין 1% ל- 1.5%.
**ב- 28 ליוני אמורה להתכנס "ועדת השוק הפתוח" של הבנק המרכזי בארה"ב לדיון הרגיל על מדיניות הריבית. ריבית הבנק המרכזי בארה"ב עומדת היום, לפני דיון זה, על 6.5%.