השקעות תושבי חוץ במניות במשק הישראל ב- 1999
בשנת 1999 הסתכמו ההשקעות של תושבי חוץ במניות ישראליות בכ- 3.5 מיליארדי דולרים וזאת, בהמשך למגמת עלייה בהן בשנים האחרונות.
הנפקותיהן של חברות ישראליות בחו"ל הסתכמו בשנת 1999 בכ- 2 מיליארדי דולרים - גידול ניכר בהשוואה להיקפי ההנפקות בשנים האחרונות.
לראשונה, נרשמו בבורסה לני"ע בתל-אביב מימושים נטו של תושבי חוץ, שהחלו באוגוסט 1998, בעת המשבר הפיננסי העולמי.
מהפיקוח על מט"ח נמסר, כי ההשקעות של תושבי חוץ במניות של חברות ישראליות - הכוללות השקעות ישירות הכרוכות ברכישת אמצעי שליטה בחברות וכן השקעות אחרות המכונות השקעות בתיק ני"ע למסחר - הסתכמו בשנת 1999 בכ- 3.5 מיליאירדי דולרים. זאת, בהמשך למגמת הגידול בהן בשנים האחרונות והעלייה במשקלן בסך ההשקעות של תושבי חוץ במשק - מ- 35% בשנת 1995 ל- 53% ב- 1999. בפיקוח על מט"ח מציינים, כי ההשקעות של תושבי חוץ במניות - בניגוד להשקעותיהם במכשירי חוב: אג"ח, פיקדונות ואשראי - אינן משתקפות בגידולו של החוב החיצוני.
עוד נמסר מהפיקוח על מט"ח, כי ההשקעות הישירות של תושבי חוץ במניות הסתכמו בשנת 1999 בכ- 1.7 מיליארדי דולרים - היקף דומה לזה של השנתיים האחרונות. בנוסף לכך, השקעות תושבי חוץ במניות בתיק ני"ע למסחר הסתכמו בשנת 1999 בכ- 1.9 מיליארדי דולרים, סכום גבוה במידה ניכרת מזה ששרר בשנת 1998, אך דומה לזה שבשנים 1996 ו- 1997.
ב- 1999 בלט הגידול הניכר בהשקעות תושבי חוץ במניות ישראליות הנסחרות בחו"ל - בעיקר בשוק הראשוני - לעומת מימושים נטו של מניות הנסחרות בבורסה בתל-אביב. תופעה זו - אשר באה לידי ביטוי בהשקעותיהם הישירות במניות סחירות ובהשקעותיהם במניות בתיק ני"ע למסחר - נובעת משילוב של העדפתם של המשקיעים הזרים לרכוש מניות בבורסות בחו"ל ושל וחברות ישראליות לגייס הון בחו"ל. הסיבה להעדפת המשקיעים לרכוש מניות בבורסות בחו"ל על פני השקעה בבורסה בתל-אביב, נבעה ממספר סיבות: ראשית, הסיכון שמייחסים המשקיעים הזרים להשקעות בבורסות של משקים מתעוררים גבוה יחסית, בעקבות המשבר הפיננסי העולמי בסוף 1998; שנית, התשואות שהושגו בענפי הטכנולוגיה המתקדמת בחו"ל גבוהות יחסית; שלישית, ההשקעה במניות הנסחרות בבורסות בתל-אביב וארה"ב אינה תורמת בהכרח לפיזור תיק ההשקעות והסיכון הכרוך בו, עקב המתאם הגבוה בין מגמות המסחר בשתיהן; רביעית ההשקעה בחברה ישראלית בחו"ל קטינה את סיכון שער החליפין עבור המשקיע הזר וזאת, מאשר שהתשואה של החברות הישראליות המייסות הון והנסחרות בחו"ל כמעט ואינה מושפעת משינויים בשער החליפין של השקל. הסיבה להעדפת החברות הישראליות לגייס הון בבורסות בחו"ל הן הביקוש הגבוה יחסית - שהתבטא במחירים גבוהים יחסית - בחו"ל למניות של חברות בענף הטכנולוגיה. זאת, לצד היתרונות הנוספים להנפקה בחו"ל, כגון חשיפה עסקית ללקוחות, על רקע ההיקף המצומצם יחסית של הבורסה בתל-אביב.
ב- 1999 נרשמו מימושים בהשקעות של תושבי חוץ בתיק ני"ע למסחר בבורסה בתל-אביב בהיקף של כ- 70 מיליוני דולרים. בפיקוח על מט"ח מציינים, כי המימושים בהשקעות אלה החלו כבר בחודש אוגוסט 1998 - כביטוי של תהליך יציאה של משקיעים זרים משווקים מתעוררים, על רקע המסבר הפיננסי העולמי - ומאז לא חזרו ההשקעות הזרות בבורסה בתל-אביב להיקפים ששררו לפי כן. בהקשר הזה ראוי לציין, כי בבורסה בתל-אביב נסחרים הענפים המסורתיים שאינם אטרקטיביים כיום לתושבי חוץ. המימושים בבורסה בתל-אביב התבטאו גם בהשקעות ישירות סחירות, אם כי נתוני ההשקעות הישירות בארץ תנודתיים מאוד ומושפעים מעסקאות גדולות בודדות שמקורן, בין היתר, בהפרטה. השנה, למשל, נרשם מימוש של כ- 600 מיליוני דולרים ע"י חברת תקשורת זרה שמכרה את חלקה בחברה ישראלית לתושב ישראל.
עוד נמסר מהפיקוח על מט"ח, כי מרבית ההשקעות של תושבי חוץ במניות ישראליות - בארץ ובחו"ל - ב- 1999 היו בחברות הפעילות בתחומי התקשורת, האלקטרוניקה והמחשבים, שהן בעלות פוטנציאל צמיחה גבוה בעיני המשקיעים ולכן תשואתן צפויה להיות גבוהה ביחס לסיכון הכרוך בהן. בפיקוח על מט"ח מציינים, כי השנה רכשו חברות בינלאומיות חברות ישראליות מתחום הטכנולוגיה המתקדמת על מנת לשלבן במערך הטכנולוגי שלהן. חלק ממניות אלה נמחקו לאחר מכן מהמסחר. כמו כן, ב1999 - נמשכו ההשקעות הזרות בחברות סטארט-אפ ישראליות, בהמשך למגמת העלייה בהן בשנים האחרונות. מדובר בהשקעות לא-סחירות וזאת, כיוון שהמוצר הסופי שלהן עדיין בשלבי פיתוח ולכן אינן מנפיקות מניות בשלב זה.
בפיקוח על מט"ח מציינים, כי השקעות תושבי חוץ במשק הישראלי גדלו מאז אמצע שנות ה- 90 מהיקף של מאות מיליוני דולרים בודדים בממוצע בשנים 1990 עד 1994, להיקף שנתי ממוצע של כ- 2 מילארדים בשנים 1995 ו- 1996 ושל כ- 3 מיליארדים בשנים 1997 עד 1999. זאת, בעיקר, בעקבות תהליכים שהתנהלו בשנים האחרונות ושתרמו להגברת יתרונה היחסי של ישראל כיעד להשקעה של תושבי חוץ: הרפורמות שהונהגו בתחום הפיקוח על מט"ח מאז תחילת שנות ה- 90 עד לביטולו הכמעט מלא ב- 1998; הביסוס של היציבות הכלכלית והורדת האינפלציה; צמצום מעורבות הממשלה בסקטור העסקי ובשוק ההון; התהליכים הגיאופוליטיים באיזור; והביקוש העולמי הגובר והולך למוצרי טכנולוגיה. בנוסף, יש לראות את ההשקעות הזרות בישראל כחלק מתהליך גלובלי של פיזור תיקי השקעות המנוהלים בארצות המפותחות במטרה ליהנות משיעורי צמיחה גבוהים יותר, תוך הפחתה ברמת הסיכון הכוללת של התיק.