השקעות ישירות של המגזר הפרטי הלא-בנקאי בחו"ל
ההיקף השנתי של הקמת תאגידים בחו"ל היה יציב בשנים 1995 עד 1999 והסתכם בכ- 520 חברות לשנה.
בשליש הראשון של שנת 2000 הסתכמו ההשקעות הישראליות הישירות בחו"ל בכ- 1.1 מיליארדי דולרים – רובן השקעות בענף האלקטרוניקה – לעומת כ- 600 מיליוני דולרים בממצוע לשנה ב- 5 השנים האחרונות.
יתרת ההשקעות הישירות בחו"ל של המגזר הפרטי הלא-בנקאי הסתכמה בסוף אפריל 2000 ב- 6.4 מיליארדי דולרים – מעל ל- 90% מהן מתרכזות במערב אירופה ובצפון אמריקה.
הקמתן של חברות סטארט-אפ בחו"ל ע"י משקיעים ישראליים בשנתיים האחרונות התבטאה בהכנסות מיצוא שירותים של כחצי מיליארדי דולר לשנה, ולא ביצוא הון משמעותי.
מידע רב ושוטף נמסר לציבור על השקעות של תושבי חוץ במשק הישראלי. בבנק ישראל מציינים כי, במקביל, קיים גם זרם השקעות של תושבי ישראל בחו"ל.
מהפיקוח על מטבע חוץ בבנק ישראל נמסר, כי מרבית ההשקעות הישירות בחו"ל של המגזר הפרטי הלא-בנקאי מתבצעות באמצעות הקמה ורכישה של תאגידים בחו"ל. היקף התאגידים שהוקמו ונרכשו בחו"ל ע"י משקיעים ישראליים היה יציב, במחצית השנייה של שנות ה- 90, והסתכם בכ- 520 חברות בשנה. עוד נמסר, כי בממוצע כ- 30% מהיקף התאגידים שהוקמו בחו"ל ב- 1999 ע"י חברות ישראליות פעלו בענף המסחר והשירותים וכ- 15% בענף האלקטרוניקה והתקשורת. רישום החברות שהוקמו בחו"ל ע"י משקיעים ישראליים התבצע בעיקר במערב אירופה ובצפון אמריקה, אזורים בהם בוצעו עיקר ההשקעות הכספיות.
עוד נמסר מהפיקוח על מט"ח, כי הקמתן של חברות סטארט-אפ בחו"ל ע"י משקיעים ישראליים, ורישומן בעיקר בארה"ב, אינה מתבטאת ביצוא הון משמעותי אלא בהכנסות מיצוא שירותים אשר הסתכמו בשנתיים האחרונות בכחצי מיליארד דולר לשנה. רישומן של חברות אלו בחו"ל מתבצע בדרך כלל בשלבי הקמתן, כאשר ההיקף הכספי שלהן אינו מהותי. תופעה זו רווחת בעיקר בקרב חברות הפועלות בתחום האינטרנט כאשר השיקולים לרישום בחו"ל מתבססים, בין היתר, על קירבה לשוק היעד, למקורות גיוס הון פוטנציאליים ועל יתרונות מס, בעיקר בתחום המיזוגים, שהוא הרלוונטי לחברות אלו. ככל הנראה, כמחצית מחברות סטארט-אפ חדשות שהוקמו ב- 1999 ושבהן בוצעו השקעות ראשוניות ע"י קרנות הון סיכון, היו חברות ישראליות שנרשמו בחו"ל.
מהפיקוח על מט"ח נמסר עוד, כי זרם ההשקעות הישירות בחו"ל – בני"ע לא-סחירים, (בהון ובהלוואות בעלים), בהחזקה של ני"ע סחירים בשיעור של 10% לפחות ובנכסי מקרקעין – של הסקטור הפרטי הלא-בנקאי בישראל הסתכם בשליש הראשון של שנת 2000 ב- 1.1 מיליארדים, לעומת כ-600 מיליוני דולרים בממוצע לשנה בין השנים 1995 עד 1999. יתרת ההשקעות הישירות בחו"ל הסתכמה בסוף אפריל 2000 ב- 6.4 מיליארדי דולרים, כאשר למעלה מ- 90% ממנה מתרכזת במדינות מערב אירופה וצפון אמריקה, שהן מדינות יעד של היצוא הישראלי.
בפיקוח על מט"ח מסבירים, כי ההשקעות הישירות בחו"ל מאופיינות בריכוזיות גבוהה – ברביע הראשון של השנה, כ- 98% מהן היו השקעות בהיקף העולה על 5 מיליוני דולר עבור משקיע בודד – לעומת כ- 65% בממוצע בשנים הקודמות – ורובן התבצעו ע" מפר מצומצם יחסית של חברות. כמו כן, 56% מהשקעות ישירות אלו – שהם, כ- 600 מיליוני דולרים – בוצעו בדרך של החלפת מניות – תהליך של הקצאת מניות של החברה הנרכשת ושאינו כרוך בתשלום כספי. ראוי לציין, כי השקעה בחו"ל המתבצעת בדרך של החלפת מניות מתבטאת, במקביל, גם כהשקעה ישירה של תושבי חוץ בישראל. ראוי לציין, כי במשך כל התקופה – מ- 1995 ועד היום – מדובר בעיקר בחברות ישראליות המאופיינות בפעילות בינלאומית אשר רכשו מערכי ייצור ושיווק בהיקפים של מאות מיליוני דולרים.
בשליש הראשון של שנת 2000 בוצעו השקעות ישירות בחו"ל בכ- 900 מיליוני דולרים ע"י מספר מצומצם של חברות פעילות בענף האלקטרוניקה, התקשורת והכימיה – הן באמצעות החלפת מניות והן באמצעות מימון הון שגויס ע"י הנפקות בחו"ל. זאת, לעומת הירידה בהיקף ההשקעות הישירות בחו"ל שבוצעו ע"י חברות בענף זה בשנים 1998 ו- 1999 עד כדי מימוש השקעות בשנה שעברה. ראוי לציין, כי בשנים 1995 עד 1997, ההשקעות הישירות בחו"ל ע"י חברות בענף האלקטרוניקה, התקשורת והכימיה היוו כמחצית מסך ההשקעות הישירות בחו"ל. בפיקוח על מט"ח מסבירים, כי שינוי זה במגמה שיקף מימוש השקעות (נטו) בהיקפים גדולים ע"י מספר מצומצם של חברות גדולות בענפים אלה – הן עקב סגירת פעילותן בחו"ל והן עקב החזרת חלק מהכספים שהושקעו בחו"ל לישראל לצורך השקעות בארץ.
עוד נמסר מהפיקוח על מט"ח, כי ההשקעות הישירות בחו"ל בענף הנדל"ן הסתכמו בשליש הראשון של שנת 2000 בכ- 45 מיליוני דולרים, לאחר האצה שנרשמה בשנתיים הקודמות כאשר אלה הסתכמו ב- 367 וב- 220 מיליוני דולרים בשנים 1999 ו- 1998, בהתאמה. זאת, לעומת כ- 100 מיליון דולר לשנה בין השנים 1995 עד 1997. גידול זה בהשקעות הוא פועל יוצא של ההאטה ששררה בענף הבניה בישראל ושל העליות במחירי הנדל"ן – יחסית לארץ – בעיקר, במדינות אירופה. ראוי לציין, כי השקעות אלה מתבצעות בעיקר באמצעות הקמת תאגידים בחו"ל המיודעים לרכוש נכסי נדל"ן. יתרת הנכסים של ישראלים בתאגידים אלה אינה מתבטאת במלואה בנתוני ההשקעות הישירות בחו"ל מאחר ורק כ- 10% עד כ- 20% מהרכישה הן השקעות בהון או בהלוואות בעלים והיתר ממומן בגיוס הון בחו"ל ע"י חברת הבת הפעילה שם.