השפעת אימוץ כללי התקן האירופי על דרוג האשראי של ישראל
אין די בהכרזה על אימוץ כללי התקן האירופי על מנת לשפר את דרוג האשראי של ישראל ואולם מחויבות מלאה של הממשלה תתרום להעלאת הדירוג.
שלושת הקריטריונים החשובים ביותר לקביעת דירוגה של מדינה הם; יציבות מחירים, גרעון ממשלתי נמוך, ורמת יחס החוב הממשלתי / לתוצר.
החלטת הממשלה מאוגוסט השנה לעמוד בתוך שלוש שנים בשני קריטריונים חשובים – יציבות מחירים והורדת הגירעון הממשלתי לשיעור שלא יעלה על 3 אחוזי תוצר – יש בה כדי לשפר את דירוגה של ישראל ובכך להקטין את עלות הגיוס של המשק ולעודד השקעות.
אימוץ כללי הסכם מאסטריכט ע"י ממשלת ישראל, ישפר, קרוב לוודאי, את דרוג האשראי של ישראל כפי שהוא נקבע מעת לעת ע"י חברות הדרוג, הבנקים המסחריים והבנקים להשקעות בעולם. אולם, אין די בהכרזה על אימוץ הכללים על מנת להעלות את דרוג המדינה, ורק לקיימם הלכה למעשה ומחויבותה המלאה של הממשלה להשגתם תגרום להעלאת הדירוג, כך מציינים במחלקת מטבע חוץ בבנק ישראל.
כידוע, בעת תכנון האיחוד האירופי ראו כתנאי מוקדם להצלחתו תהליך מקדים של התכנסות מספר נתונים פיננסיים וכלכליים חשובים, בהם שיעור אינפלציה נמוך – המוגדר כיציבות מחירים, הגבלת הגירעון הממשלתי עד ל- 3% מהתוצר, הגבלת החוב הממשלתי עד ל- 60% מהתוצר, והתכנסות הריבית לזמן ארוך לזו של מדינות שבהן שיעור האינפלציה הוא הנמוך ביותר.
במחלקת מטבע חוץ מזכירים, כי בתהליך קביעת הדרוג למדינות, חברות הדירוג מעריכות מהו הסיכון היחסי שהממשלה במדינה לא תעמוד בפירעון חובותיה. מדברי ההסבר שמפרסמות חברות הדירוג עולה כי בנוסף לשורה ארוכה של גורמים מציינות החברות שלושה משתנים בעלי חשיבות ראשונה במעלה לקביעת רמת הדירוג: יציבות מחירים – העדר יציבות מחירים במדינה המדורגת מלמד כי מימון גירעון הממשלה מבוסס על מימון אינפלציוני דבר שמעיד על קושי בפירעון חובות באמצעות גביית מסים וגיוס הון; גירעון ממשלתי – גירעון גבוה מראה כי לממשלה אין יכולת או אין רצון לרסן את הוצאותיה או להעמיק את המיסוי במידה שתספיק לכיסוי הוצאותיה. מכאן גם החשש שהיא לא תוכל לגבות מסים לפירעון חובות. ספק זה ביכולתה של הממשלה מסביר את הקשר השלילי בין גובה הגירעון לדרוג האשראי; רמת החוב הממשלתי יחסית לתוצר: ככל שיחס זה גבוה יותר, כך קיים סיכו גדול יותר שהממשלה תקלע למצב של אי יכולת לפרוע את האשראי.
ממחלקת מטבע חוץ נמסר עוד, כי מעיון בהסברים שנתנו חברות דירוג על שינויי דרוג של מדינות שונות בשנתיים האחרונות, ניתן ללמוד כי שלושת המשתנים שצוינו עוברים כחוט השני בהנמקות לשינוי הדרוג או לביסוסו. לדוגמא, באירלנד, העלאת דרוגה ע"י חברת "סטנדרט – אנד – פור" (S&P) מ- AA"" ל- "AA+" ב- 1998 הוסברה בשיפור משמעותי בתחום הפיסקלי שהביא להמשך צמצום החוב הממשלתי משיא של 116 אחוזי תוצר ב- 1987 ועד ל- 60 אחוזי תוצר – כמו דרישת התקן האירופי – הצפויים ל- 1998. חברת "מודיס" (Moody's) מסבירה את העלאת דירוגה של אירלנד באותה שנה מ AA"" ל- "AA+" בצמצום הצורך בגיוסי הון של הממשלה שלווה בצמיחה גבוהה שהובילה לעודף תקציבי ולצמצום החוב הממשלתי, עד אל מתחת ליעדים שנקבעו בתקן האירופי.
בחינת נתוני האינפלציה והגירעון הממשלתי של קבוצה רחבה של מדינות, והשוואתם לדרוג של אותן מדינות בשנת 1999 מעלה, כי קיים קשר בין משתנים אלו לדרוג המדינה. כלומר, מדינות המאופיינות באינפלציה נמוכה יותר ובגירעון ממשלתי קטן יותר, זוכות לדרוג גבוה יותר.
מבחינה זו, מציינים במחלקת מטבע חוץ, כי החלטות ממשלת ישראל, מחודש אוגוסט השנה לעמוד בתוך שלוש שנים בשני קריטריונים חשובים של התקן האירופי – יציבות מחירים וגירעון ממשלתי שלא יעלה על 3 אחוזי תוצר – יש בהן כדי לשפר את דירוגה של מדינת ישראל. שיפור שיביא לירידה עלות גיוס ההון של המשק, דבר שיש בו כדי לעודד את ההשקעות ולהעלות את שיעור הצמיחה של המשק.
דרוגה של ישראל הועלה השנה ע"י Moody's מ- A"-" ל "A" וכן אושרר דירוגה ע"י S&P
כ- A"-" . על פי S&P הדירוג נתמך ע"י התחייבות הממשלה למדיניות פיסיקלית אחראית, ליציבות מחירים, לרפורמות מבניות, למחויבות להקטנת הגירעון הממשלתי עד שנת 2003 ולמדיניות מוניטרית שמקטינה לחצים אינפלציוניים. החברה ציינה את הגבלת הדירוג – אי העלאתו – בשל החוב הממשלתי הכבד בשיעור של 100% מהתוצר, החורג לרעה בקרב המדינות המדורגות כמו ישראל וכן את הקצב האיטי של צמצום הגירעון הממשלתי. על פי חברת Moody's ישראל נמצאת במסלול של צמיחה המלווה בירידת האינפלציה, בגירעון מצטמצם ובחוב ממשלתי שהולך וקטן.
כ- A"-" . על פי S&P הדירוג נתמך ע"י התחייבות הממשלה למדיניות פיסיקלית אחראית, ליציבות מחירים, לרפורמות מבניות, למחויבות להקטנת הגירעון הממשלתי עד שנת 2003 ולמדיניות מוניטרית שמקטינה לחצים אינפלציוניים. החברה ציינה את הגבלת הדירוג – אי העלאתו – בשל החוב הממשלתי הכבד בשיעור של 100% מהתוצר, החורג לרעה בקרב המדינות המדורגות כמו ישראל וכן את הקצב האיטי של צמצום הגירעון הממשלתי. על פי חברת Moody's ישראל נמצאת במסלול של צמיחה המלווה בירידת האינפלציה, בגירעון מצטמצם ובחוב ממשלתי שהולך וקטן.
במחלקת מטבע חוץ מדגישים כי ביחס לעתיד הדירוג של ישראל ראוי להביא את הערכת S&P מחודש מרס השנה כלשונה: "העלאת דירוגה של ישראל בטווח הבינוני תלויה בהגברת המשמעת הפיסקלית וביישום הרפורמות המבניות תוך שמירה על ההישגים בירידת האינפלציה. מומנטום לשדרוגה של ישראל יהיה תלוי בהשגת חוסן פיסקלי בתקופה קצרה יותר מהמתוכננת ע"י הממשלה, הורדת הגירעון והמשך תהליך ההפרטה".