הריכוזיות בענף קרנות הפנסיה
למעלה ממחצית הנכסים שבידי כל קרנות הפנסיה מרוכזים בידי קרן פנסיה אחת וכ-80% מהם מרוכזים בידי שלש הקרנות הגדולות.
קרנות הפנסיה ההסתדרותיות מנהלות כ-95% מנכסי קרנות הפנסיה הותיקות וכ85% מנכסי הקרנות הפנסיה החדשות.
94% מנכסי קרנות הפנסיה החדשות מנוהלים ע"י הגופים המנהלים גם את קרנות הפנסיה הותיקות.
מהמחלקה המוניטארית בבנק ישראל נמסר, כי סך הנכסים של קרנות הפנסיה הסתכם במארס 2000 בכ- 106 מיליארדי ש"ח, לעומת כ- 77 מיליארדים בסוף 1996. הריכוזיות המאפיינת את ענף הפנסיה גבוהה מזו של מערכת הבנקאות ושל ענף קופות הגמל. כך, כ-84% מנכסי קרנות הפנסיה הותיקות (קרנות הפנסיה שנסגרו ב- 1995 בפני עמיתים חדשים לצורך שיקומן) מרוכזים בידי שלוש קרנות ומתוכן, כ-54% בידי קרן אחת בלבד. כמו כן, כ- 76% מנכסיהן של קרנות הפנסיה החדשות (קרנות פנסיה אליהן רשאים להצטרף עמיתים חדשים החל מ- 1995) מוחזקים בידי שלוש קרנות ומתוכן, כ-54% בידי קרן אחת בלבד. זאת ועוד, מרבית נכסי קרנות הפנסיה החדשות מנוהלים בידי הגופים המנהלים גם את קרנות הפנסיה הותיקות. כזכור, אחת המטרות החשובות של הרפורמה בענף הפנסיה שהונהגה ב- 1995 הייתה להגביר את התחרות בענף הפנסיה וכך בין היתר, להגביר את יעילות הניהול של כספי העמיתים. אולם, 13 מתוך 17 קרנות הפנסיה החדשות מנוהלות בידי אותם גופים המנהלים גם קרנות פנסיה ותיקות ומרכזים 94% מנכסי קרנות הפנסיה החדשות.
בבנק ישראל מוסיפים, כי מאז נסגרו קרנות הפנסיה הותיקות בפני עמיתים חדשים, נמשך הגידול המהיר בהיקף הנכסים המנוהל על-ידן. שווי התיק המנוהל ע"י קרנות הפנסיה הותיקות גדל ב- 44 מיליארד ש"ח (במחירים שוטפים) בין סוף 1994 לסוף 1999- מ57 ל101 מיליארדי ש"ח. באותה תקופה נצברה בקרנות הפנסיה החדשות קרן של 5 מיליארדי ש"ח בלבד. סגירת קרנות הפנסיה הותיקות ב- 1995 הייתה מלווה, כזכור, בהחלטת ממשלה לבחון מהם השינויים הנדרשים בניהולן, כל אחת בפני עצמה כדי להבטיח את יציבותן לטווח הארוך- כלומר, כדי להביאן לאיזון אקוטוארי.
עוד נמסר מהמחלקה המוניטרית, כי כ- %95 מנכסי קרנות הפנסיה הותיקות וכ-85% מנכסי קרנות הפנסיה החדשות מנוהלים בידי גופים הסתדרותיים האחראים גם למנוי הדירקטוריון של הקרנות. במחלקה המוניטארית מציינים, כי למרות שבמסגרת הרפורמה שהונהגה ב- 1995, התאפשרה הצטרפותם של העמיתים באופן עצמאי לקרנות הפנסיה החדשות, בחלק ניכר ממקומות עבודה המאוגדים באיגודים מקצועיים עדיין ההצטרפות לקרן פנסיה אינה נתונה לבחירתו של העובד אלא, על פי הסכם קיבוצי, נתונה לבחירת האיגוד המקצועי. כתוצאה מכך, מרבית העובדים במקומות עבודה כאלה מצטרפים בהעדר כל אפשרות אחרת, לקרנות פנסיה חדשות המנוהלות ע"י ההסתדרות. בהסכם המעבר של עובדי השרות הציבורי מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת- אשר טרם יושם- בחירת קרן הפנסיה עדיין נתונה בידי האיגוד המקצועי והעובד יכול לערער על כך רק בדיעבד. במצב זה, קיים פוטנציאל לניגוד עניינים בין האפשרות שניתנה לאיגוד המקצועי לבחור בקרן פנסיה אשר אמורה להתאים לצרכי העובדים שהוא מייצג לבין היותו בעל השליטה באותה קרן פנסיה.
עוד נמסר מהמחלקה המוניטרית, כי המחויבות מצד הממשלה להנפיק לקרנות הפנסיה איגרות חוב מיועדות- איגרות חוב לא-סחירות המבטיחות תשואה קבועה וצמודה למדד המנותקת מריבית השוק- כנגד מרבית הצבירה בהן פוטרת את הקרנות, במידה רבה, מהצורך להתחרות ביניהן באמצעות מאמץ מקצועי לשיפור התשואה לעמיתים, ובכך מבטיחה גם היא תחרות נמוכה בענף הפנסיה.
במחלקה המוניטארית מציינים, כי יישום הרפורמה במס ישיר- אשר מעניקה לחסכון באמצעות קרנות הפנסיה יתרונות מיסוי על פני אפיקי החיסכון האחרים- וכן יישום הסכם המעבר מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת בסקטור הציבורי עשויים להביא להגדלה נוספת של היקף הנכסים המנוהלים בידי קרנות הפנסיה ולעלייה בריכוזיות. על מנת למנוע זאת, יש לבצע במקביל, מספר שינויים הכרחיים להגברת התחרות בענף זה: הפרדת הבעלות והניהול בין קרנות הפנסיה הותיקות לקרנות הפנסיה החדשות; ביטול הנפקת איגרות החוב המיועדות לקרנות הפנסיה, וכן לתת להן חופש להשקיע בשוקי ההון בארץ ובחו"ל. הדבר יאפשר להן להתמחות בשווקים הפיננסיים, לפזר סיכונים ולהשיג תשואות גבוהות לעמיתים. נוסף לכך, יש לתת חופש בחירה לעובד לגבי קרן הפנסיה הרצויה לו וכן חופש מעבר מקרן אחת לאחרת וזאת, תוך מתן האפשרות להיוועץ לשם כך, במערך ייעוץ מקצועי במימון המעביד. במקביל, יש לפעול למתן מעמד מס שווה לזה של קרנות הפנסיה גם לקופות גמל ולתוכנית לביטוח חיים אשר במסגרתן יתאפשר לחסך לקבל תשלומי פנסיה חודשיים על בסיס כללים ביטוחיים.