17.09.03
הפערים בין תשואת המק"ם לשנה לבין ריבית בנק ישראל
- בשמונת החודשים הראשונים של שנת 2003 הייתה התשואה לפדיון על המק"ם לשנה נמוכה בכ-1 נקודת אחוז מריבית בנק ישראל, ואילו בששת החודשים הראשונים של שנת 2002 היתה תשואה זו גבוהה בכ- 1 נקודת אחוז מריבית בנק ישראל.
- תנועות ההון לטווח קצר אינן מושפעות מהפער בין ריביות הבנקים המרכזיים בהווה אלא מהתוואי העתידי הצפוי בפער זה כפי שמשתקף בפער התשואות בין מכשירי השוק
מהמחלקה המוניטרית של בנק ישראל נמסר כי בעוד שגם המק"ם וגם פיקדונות נושאי הריבית של הבנקים בבנק ישראל הם כלי מדיניות המשמשים לספיגת עודפי נזילות במשק, יש הבדלים חשובים בין שני המכשירים הללו. הריבית המוניטרית היא הריבית שבנק ישראל משלם לבנקים על פיקדונותיהם אצלו. פיקדונות אלה הם לטווח של יום ושבוע, מותרים רק לבנקים ואינם סחירים. שיעור הריבית המוניטרית נקבע על ידי בנק ישראל. המק"ם, לעומת זאת, הנו כלי סחיר ופתוח להשקעה לכלל הציבור והוא מונפק לתקופות ארוכות יותר, בין שלושה חודשים לשנה, ובכל עת קיימות תריסר סדרות מק"ם עם טווחי פירעון שונים. התשואה על המק"ם נקבעת על-ידי כוחות השוק.
במחלקה המוניטרית מסבירים כי הפער בין התשואה לפדיון על המק"ם לשנה לבין ריבית בנק ישראל משקף בעיקר את הציפיות לשינויים העתידיים בריבית בנק ישראל. כך, בתקופות בהן צפויה עליה בריבית בנק ישראל, התשואה לפדיון על המק"ם גבוהה מהריבית המוניטרית ושיפוע עקום התשואות חיובי, כלומר, התשואות הארוכות גבוהות מן הקצרות. לעומת זאת, בתקופות בהן צפויה ירידת ריבית בנק ישראל, התשואה על המק"ם תהיה נמוכה מריבית בנק ישראל. תמונה דומה ניתן לראות גם במדינות אחרות. למשל, ריבית הפד בארה"ב בשנים 2000 ו-2001 הייתה גבוהה מהתשואה לפדיון על שטרי האוצר האמריקאיים לטווח של שנה, בשל הציפייה להורדת הריבית, ואילו בסוף 2001 הפכה התשואה לשנה לגבוהה מריבית הפד כתוצאה מהתפתחות ציפיות לעליית ריבית הפד בעתיד.
המחצית הראשונה של שנת 2002 התאפיינה בציפיות לעליית הריבית המוניטרית שהתבטאו בפער חיובי בין תשואת המק"ם לשנה לבין ריבית בנק ישראל. מיולי 2002 התשואה לפדיון על המק"ם לשנה הפכה לנמוכה מריבית של בנק ישראל, התפתחות המצביעה על ציפיות לירידת ריבית בנק ישראל באותה עת. מיולי עד נובמבר 2002 הפער הממוצע היה 0.7- נקודות אחוז. בדצמבר 2002 חלה ירידה של נקודת אחוז בתשואת המק"ם לשנה וכתוצאה מכך גדל הפער בערכו המוחלט. ירידה זו של התשואה לפדיון על מק"ם לא נבעה מהתגברות הציפיות לירידה בריבית בנק ישראל, אלא היא תולדה של ההחלטה לפטור את המק"ם ממס עד סוף שנת 2003, במסגרת היישום של הרפורמה במס. פטור זה הביא בדצמבר 2002 לעליית הביקוש למק"ם, וכך עלה מחירו ותשואתו לפדיון ירדה. לכן הפער בין תשואת המק"ם לריבית בנק ישראל, החל מדצמבר 2002, אינו משקף רק ציפיות לירידת הריבית המוניטרית, אלא גם את השפעת הפטור הזמני ממס על המק"ם. הפטור ממס של המק"ם הוא כאמור רק עד סוף 2003, לכן השפעתו על כל סדרה חדשה המונפקת לשנה, הולכת וקטנה. להערכת כלכלני המחלקה המוניטרית, השפעת המיסוי על פער זה באוגוסט 2003 אינה עולה על 0.5 נקודות אחוז. גורם נוסף המשפיע על הפער בין ריבית בנק ישראל לתשואת המק"ם היא פרמיית הסיכון הגלומה בתשואות לטווחים ארוכים.
בבנק ישראל מציינים עוד כי הציפיות להתפתחות ריבית בנק ישראל בעתיד משפיעות גם על פערי התשואות בין ישראל לחו"ל לטווחים שונים. פערים אלו מושפעים גם מהציפיות לשינוי הריבית בחו"ל. כך, בשמונת החודשים הראשונים של 2003 הפער בין תשואות המק"ם ושטרי האוצר האמריקאיים לטווח של שנה היה נמוך בכ-1.1 נקודות אחוז מהפער בין ריבית בנק ישראל לבין ריבית הפד. הפרש זה משקף בחלקו ציפיות להמשך צמצום הפער בין הריבית המוניטרית לריבית הפד, כתוצאה מציפיות להמשך ירידת הריבית בישראל, המתבטאות בפער שלילי בין תשואות המק"ם לריבית בנק ישראל, וכן ציפיות לעליית הריבית בארה"ב המתבטאות בפער חיובי בין תשואת שטרי האוצר האמריקאיים לשנה לבין ריבית הפד. בבנק ישראל מציינים כי תנועות ההון לטווח קצר אל המשק וממנו לא מושפעות מפערי הריבית של הבנקים המרכזיים בהווה אלא מהתוואי הצפוי של פערי הריבית הללו כפי שמשתקף בפער התשואות של מכשירי השוק.
