הפעילות השקלית של תושבי חוץ
ב- 1998, בניגוד לשנים הקודמות, חלק גדול מההשקעות של תושבי חוץ בישראל מומן באמצעות אשראי שקלי.
בחודשים הראשוניים של שנת 1998 גדלה יתרת האשראי השקלי הלא-צמוד, שנטלו תושבי חוץ מבנקים בישראל, מכ- 200 מליון שקל בסוף 1997, ל- 1.6 מיליארד שקל באפריל 1998.
הנכסים השקליים הלא-צמודים של תושבי חוץ מהווים פחות מאחוז אחד מתוך סך נכסיהם בישראל והם הסתכמו בסוף אפריל 1998 בכ- 840 מיליון ש"ח.
ממחלקת הפיקוח על מטבע חוץ בבנק ישראל נמסר, כי יתרת האשראי בשקלים - הלא-צמוד והצמוד למדד - שנטלו תושבי חוץ ממערכת הבנקאות בישראל גדלה מתחילת 1998 בכ- 1.6 מיליארד ש"ח, והגיעה לכ- 2.5 מיליארדים. ב- 1997 גדלה יתרה זו בכ- 190 מיליוני ש"ח, בלבד. עיקר הגידול באשראי זה ב- 1998, נבע מעלייה בחלקו הלא-צמוד, מכ- 200 מיליוני ש"ח בסוף 1997, לכ- 1.6 מיליארדים בחודש אפריל. גם משקלו של האשראי הלא צמוד בסך האשראי השקלי לתושבי חוץ עלה בתקופה זו - מ- 24% ל- 63%. יצוין, כי האשראי השקלי שנוטלים תושבי החוץ - שמספרם לרוב, קטן - הוא, בדרך כלל, לטווח קצר ומאופיין במחזורים רבים.
מרבית הגידול שנרשם ב- 1998 בהשקעות של תושבי חוץ בישראל - כולל השקעותיהם הריאליות - מומן באמצעות אשראי שקלי, בניגוד לשנים קדומות, בהן מומנו השקעותיהם באשראי במטבע חוץ. יתכן שהשינוי בהרכב מימון ההשקעות נובע מגידול בהערכת סיכון שער החליפין של השקל בעיני תושבי חוץ, במהלך 1998. יצוין, כי בחודש אפריל חל גידול בחלקו של האשראי השקלי הלא-צמוד שנועד למימון השקעות של תושבי חוץ במק"מ ובאג"ח ממשלתיות.
עוד נמסר מהפיקוח על מטבע חוץ, כי יתרת הנכסים השקליים שבידי תושבי חוץ - פיקדונות שקליים, מק"מ ואג"ח סחירות צמודות למדד ולא-צמודות, בעיקר של הממשלה - הגיעה באפריל 1998 לכמיליארד ש"ח, בהשוואה ל- 785 מיליון, בסוף 1997. החלק הלא צמוד בנכסים אלה הגיע באפריל 1998 ל- 841 מיליון ש"ח, לאחר גידול של 169 מיליון ש"ח, מתחילת השנה. ב- 1997 גדלה יתרה זו בכ- 300 מיליון ש"ח. עם זאת, משקל הנכסים הלא-צמודים של תושבי חוץ מהווה פחות מאחוז אחד מסך נכסיהם והשקעותיהם בישראל.
בסוף אפריל 1998 נפתח אפיק חדש לפעילותם של תושבי חוץ בשקלים - הנפקה ראשונה של אג"ח נקובות בשקלים, בשוק היורו (אג"ח יורו-שקל). שלושה מוסדות רב-לאומיים הנפיקו לגופים מוסדיים זרים ולתושבי חוץ אחרים אג"ח כאלה בסכום כולל של 575 מיליון שקל, לפירעון כעבור שנה, שתשואתן השנתית נעה סביב 11% - 10.25%. חלק מהמקורות שגויסו בהנפקות אלה שימש את הבנקים הזרים הקשורים להנפקות - ולאו דווקא את המנפיקים עצמם - למימון השקעות במק"מ לשנה, שתשואתו באותה עת הייתה כ- 11.3%, ולמימון השקעות אחרות בישראל. חלק אחר של התחייבות שקלית זו כסה, ככל הנראה, ע"י עסקות עתידיות עם בנקים בישראל. פעילות חדשה זו משקפת גידול בהתעניינות של תושבי חוץ בנכסים שקליים לא-צמודים, תוך הרחבה של היקף הפעילות ושל מספר תושבי החוץ הנוטלים בה חלק.