הפעילות בחשבון הפיננסי ובשוק שקל/מט"ח
התפתחויות עיקריות בחודש דצמבר 2001
א. הפעילות בחשבון הפיננסי
השקעות תושבי חוץ במשק הסתכמו בחודש דצמבר 2001 ב-277 מיליוני דולרים, כתוצאה מגידול בפיקדונות של בנקים זרים בסך 414 מיליונים. סעיף זה הוא מטבעו תנודתי, והתנועה בו נובעת משיקולי נזילות ושיקולים מסחריים קצרי טווח. בפיקדונות תושבי חוץ של הציבור נרשמו גם החודש, כמו בחודשיים הקודמים, משיכות, שהסתכמו ב-51 מיליוני דולרים. ההשקעות הישירות הסתכמו ב-52 מיליוני דולרים, בדומה לרמתן בחודשים האחרונים. בהשקעות בתיק ני"ע למסחר נמשכו החודש המימושים ואלה הסתכמו ב-120 מיליוני דולרים: כמחצית מהסכום בבורסה לני"ע בתל אביב ומחציתו בשוק המשני בחו"ל.
השקעות של תושבי ישראל בחו"ל הסתכמו בחודש דצמבר 2001 ב - 174 מיליוני דולרים, רובן - 149 מיליונים - השקעות ישירות. אלה כוללות שתי השקעות בסך כולל של 94 מיליונים: האחת, השקעה ע"י אחד הבנקים הגדולים בחברה בת בחו"ל והשניה, בחברה המייצרת מוליכים למחצה.
ב. הפעילות בשוק שקל/מט"ח[1]
מתחילת החודש ועד תאריך הפחתת הריבית, נותר שער החליפין ללא שינוי של ממש. עם היוודע דבר הפחתת הריבית ב - 2 נקודות אחוז, נרשמה התאמה מסוימת בתיק הנכסים של הציבור עקב צמצום הריביות בין השקל לדולר לכדי 2.05 נקודות אחוז בלבד, והחל פיחות בשער החליפין של השקל, שהצטבר עד ל-09/01/2002 לכ-4.5% ולכ-8% עד היום במקביל, סטיית התקן הגלומה באופציות שקל/דולר עלתה בצורה משמעותית מרמה של 5% לרמת שיא של 8.5%. במהלך חודש ינואר ירדה סטיית התקן ירידה מסוימת, אך היא עדיין גבוהה מהרמה שלפני הפחתת הריבית.
בתקופה שלאחר הורדת הריבית הגורם הדומיננטי שהזרים ביקושי מט"ח לשוק היו היחידים אשר צברו סכומים ניכרים בקרנות הנאמנות המתמחות במט"ח, הן באלה המתמחות במט"ח בארץ והן במתמחות בחו"ל. היחידים גם רכשו מט"ח בהיקף של 158 מיליוני דולרים להפקדה בפיקדונות צמודי מט"ח ו-158 מיליונים להפקדה בתוכניות חיסכון צמודות למט"ח, רובן לתקופות ארוכות של 3 עד 5 שנים; אפיק השקעה זה היה רדום תקופה ארוכה.
המגזר העיסקי פעל בעוצמה קטנה יחסית, כשבולטת העובדה כי לא נרשמו פירעונות אשראי בנקאי במט"ח. מגזר זה פעל בעיקר באמצעות עסקאות עתידיות, בהיקפים לא גדולים וללא מגמה ברורה.
תושבי חוץ פעלו בימים הראשונים לאחר הורדת הריבית ורכשו 339 מיליוני דולרים באמצעות עסקאות עתידיות. לאחר מכן מכרו חלק משמעותי מרכישותיהם. גם במחזורי המסחר במט"ח נרשמה פעילות נמוכה יחסית בהשוואה לפעילות תושבי ישראל.
ייצוין, שבסוף דצמבר חל פירעון בשקלים של אגרות חוב ממשלתיות צמודות מט"ח מסוג "גלבוע" בהיקף של 339 מיליוני דולרים, שמשמעותו הקטנה מסוימת של היצע המט"ח ע"י הממשלה.