הכשרה מקצועית בישראל

1.8.07

הכשרה מקצועית בישראל

ההוצאה על הכשרה בישראל היא בין הנמוכות ביותר יחסית למדנות ה-OECD.
מחקרים מלמדים כי תוכניות הכשרה מקצועית המיועדות לשילוב בלתי מועסקים במעגל העבודה יעילות יותר בקרב אוכלוסיות מסוימות - בעיקר נשים מבוגרות מהשכבות החלשות, ובישראל – גם בקרב עולים חדשים.
היקף ההכשרה המקצועית למובטלים בישראל צומצם בשנים האחרונות באופן דרסטי.
מומלץ להרחיב את מערך ההכשרה המקצועית לאוכלוסיות ספציפיות שהונן האנושי אינו תואם את הצרכים של שוק העבודה ומעורבותן בו פחותה – חרדים ובני מיעוטים.
מדיניות של התערבות פעילה בשוק העבודה (Active Labor Market Policy – ALMP) נועדה למנוע את שחיקת הונם האנושי של המובטלים ולשפר את סיכוייהם לתעסוקה-מחדש, באמצעות הענקת שירותי השמה ממשלתיים, סבסוד תעסוקה ומערך הכשרה מקצועית. הכשרה מקצועית היא כלי חשוב להחזרת המובטלים למעגל התעסוקה, משום שהיא נועדה להקנות להם כישורים ומקצועות חדשים או לשפר את מיומנותם. עם זאת אין להמעיט בחשיבותה גם למועסקים, במיוחד בשוק העבודה המודרני, המאופיין בשינויים תכופים בסביבת העבודה ואף במשלחי היד.
עליית רמת האבטלה בשלושת העשורים האחרונים של המאה העשרים במדינות המערב הביאה להתרחבות ההשקעה הממשלתית שלהן במערך ההכשרה המקצועית. לעומת זאת בישראל חלו בשנים האחרונות שינויים שגרמו לצמצום היקף ההכשרה המקצועית, למרות שיעורי אבטלה גבוהים. איור 1, שמציג את שיעור ההוצאה הציבורית על הכשרה מקצועית מהתמ"ג בישראל ובמדינות OECD, מראה כי אנו נמצאים בחלק התחתון של ההתפלגות.
בשנים האחרונות נערכו מחקרים שעקבו אחר הביצועים של משתתפי תוכניות הכשרה מקצועית לאורך זמן. מתברר שהשפעתן של התוכניות הופכת להיות חיובית מובהקת לאחר תקופה ארוכה יחסית. כמו כן נמצא כי תוכניות ההכשרה הועילו לקבוצות יעד מסוימות (בעיקר נשים מבוגרות מהשכבות החלשות), ואילו שיעורי תשואה שלהן עבור האוכלוסיות האחרות (גברים, צעירים) היו נמוכים ואף שליליים. נמצא כי ההכשרה יעילה בהחזרת מובטלים למעגל העבודה בעיקר כשהמובטלים הם בעלי מוטיבציה גבוהה, ומשתתפים בהכשרה מרצונם החופשי. המחקר על הכדאיות של תוכניות ההכשרה בישראל עדיין מצומצם, אך ישנן עדויות אמפיריות המלמדות כי בוגרי ההכשרה מצליחים לקצר את זמן חיפוש העבודה, וכי ההכשרה מועילה לעולים חדשים יותר מאשר לוותיקים, ולנשים יותר מאשר לגברים.

החל משנת 2003 ניכר צמצום דרסטי בהיקף ההכשרה המקצועית למובטלים בישראל. נוסף על כך צומצם היקף הקצבאות המשולמות בזמן הלימודים, דבר שגרם לירידת מספר המשתתפים בקורסים ביותר ממחצית. בשנת 2006 ירד מספר המשתתפים בקורסי ההכשרה המקצועית ירידה נוספת של למעלה מ-40 אחוזים. צמצום ההכשרה המקצועית נבע לא רק משיקולי חיסכון, אלא גם מהבנה כי מערך ההכשרה המקצועית כפי שהוא הופעל בעבר לא היה יעיל די הצורך. לפיכך מושם הדגש עתה בתוכניות קטנות, המותאמות לצרכים המיוחדים של האוכלוסייה המטופלת (חרדים, עולים מקווקז ומאתיופיה, בני מיעוטים) ומשלבות הכשרה במקצועות הנדרשים בשוק עם התנסות בעבודה מעשית.
להלן חלק מההמלצות לשיפור מערך ההכשרה המקצועית בישראל:
יש להמשיך ולהרחיב בהצעת תוכניות הכשרה ייעודיות לאוכלוסיות שעשויות להפיק מהן תשואה גבוהה יחסית, ולשם כך יש לייעל את מערכת ההכשרה המקצועית ולהתמקד בקבוצות מובטלים בעלות סיכויי הצלחה גבוהים.	1.
יש להפקיד את ביצוע ההכשרה בידי גורמים במגזר הפרטי, במימון ממשלתי, ובהדגשת המקצועות הנדרשים בשוק.	2.
יש לשלב לימודים עיוניים עם התנסות מעשית במפעלים ובחברות במגזר העסקי.	3.
יש להרחיב את מערך הכשרה מקצועית לאוכלוסיות ספציפיות – בני מיעוטים וחרדים – שמעורבותן בשוק העבודה פחותה, אך הפוטנציאל להתרחבותה גבוה. בתכנון ההכשרה ראוי להתחשב במאפיינים החברתיים והתרבותיים ובצרכים המיוחדים של אוכלוסיות אלה. מאחר שנתוני הבסיס הם נמוכים, כל שינוי במידת המעורבות של אוכלוסיות אלה בשוק העבודה יהיה משמעותי ביחס למצב הנוכחי. אחד החסמים הבסיסיים להצטרפות למעגל העבודה בקרב אוכלוסיות אלה הוא העדר כישורים התואמים את דרישות שוק העבודה המודרני; לפיכך יש לכלול בהכשרה המקצועית לימודי מכינה המשלימים את ההשכלה התיכונית.	4.
יש להדק את הקשר בין הכשרה להשמה לעבודה. לשם כך יש לתכנן הכשרה מקצועית בשיתוף עם המעסיקים, ולתמרץ את המפעלים לקלוט את מסיימי הקורסים.	5.