החוק לעידוד השקעות הון - הניסיון המקומי והבינלאומי והשינויים הרצויים

7.8.07

החוק לעידוד השקעות הון - הניסיון המקומי והבינלאומי והשינויים הרצויים

מומלץ לשנות את החוק לעידוד השקעות הון בישראל כך שמטרתו תהיה הגברת התעסוקה באזורים המתאפיינים במצב כלכלי-חברתי נמוך. על הסיוע לכלול מענקים להון ולעבודה כך ששליש מתקציב המענקים יהיה מיועד לסבסוד הון פיסי ושני שלישים יהיו מיועדים לסבסוד עבודה – בהתאם לחלוקת ההכנסות בסקטור העסקי.
יש להעדיף יוזמות הכוללות ידע ייחודי וחדשנות טכנולוגית, כאלה הדורשות העסקת עובדים מיומנים בשכר גבוה וכן יוזמות בהן קיים מרכיב של הכשרה מקצועית רחבה לעובדים.
מומלץ כי מרבית ההטבות יינתנו דרך מערכת המס. עם זאת, יש להחזיר את המגבלה על הסכום הכולל של הטבות המס, שהוסרה בשנת 2005.
רצוי לאמץ תוואי שיפחית בהדרגה את העלות התקציבית של החוק. השוואה בינלאומית מעלה כי העלות הממוצעת לעידוד השקעות במדינות האיחוד האירופי נמוכה מזו שבישראל.
המסגרת הנוכחית של החוק לעידוד השקעות הון מגדירה מטרות1 אשר אינן עולות בקנה אחד עם הממצאים המקובלים בארץ ובעולם ואשר אינן מושגות באמצעים המונהגים כיום מתוקף החוק. כך, המחקרים הכלכליים מלמדים כי סבסוד הון מעוות את הקצאת המקורות במשק ולכן פוגם ביעילות הכלכלית ובפיתוח כושר הייצור. הניסיון לשפר את מצבו של החשבון השוטף במאזן התשלומים אינו תואם אף הוא את הממצאים הקיימים, מה גם שהוא אינו נדרש לאור העודף הגבוה והחריג בחשבון השוטף, הן בפרספקטיבה היסטורית והן בפרספקטיבה בין-לאומית. בנוסף, ממצאים שפורסמו בדו"ח בנק ישראל לשנת 22006 מלמדים כי קשה להצביע על שיפור במצב התעסוקה באזורים שבהם בוצעו השקעות בעידוד החוק.
יש לקבוע כי התמיכה תינתן למטרת הגברת התעסוקה ושיפור רמת החיים באזורים המתאפיינים במצב כלכלי-חברתי נמוך. כדאי להעדיף יוזמות הכוללות ידע ייחודי וחדשנות טכנולוגית, כאלה הדורשות העסקת עובדים מיומנים בשכר גבוה וכן יוזמות בהן קיים מרכיב של הכשרה מקצועית רחבה לעובדים. בחירת הפירמות תוך העדפה שכזאת עשויה להגדיל את כושר השרידות של הפירמות שיזכו לתמיכה במסגרת החוק ולסייע ביצירת תעסוקה יציבה. בנוסף, חשוב לשנות את מפת אזורי העדיפות כך שהסיוע יתמקד באזורים המרוחקים ממוקדי תעסוקה ומשתייכים לאשכולות הנמוכים של ישובים או מועצות אזוריות.
על הסיוע לכלול מענקים להון ולעבודה כך ששליש מתקציב המענקים יהיה מיועד לסבסוד הון פיסי ושני שלישים יהיו מיועדים לסבסוד עבודה – זאת בהתאם לחלוקת ההכנסות בסקטור העסקי. על מנת לעודד יוזמות המתבססות על עובדים מיומנים בשכר גבוה, יש להעניק מענק מדורג שעולה עם רמות השכר. יש להעניק הטבות מס בתנאי שתתמלא עמידה ביעדי השקעה ותעסוקה שיוגדרו בעת הגשת היוזמה. כדאי להעניק חלק מהטבות המס באמצעות פטורים או הנחות על תשלומי הביטוח הלאומי של המעסיק והעובד3 - הטבות שכאלה יעניקו תוקף ליעדי התעסוקה ויסייעו בשמירת התמהיל הכולל הן עידוד הון פיסי והן עידוד עבודה. מומלץ כי מרבית ההטבות יינתנו דרך מערכת המס - הטבות אלה תלויות בפעילות רווחית של הפירמה ולכן מסיעות בעידוד יוזמות איכותיות. עם זאת, יש להחזיר את המגבלה על הסכום הכולל של הטבות המס, שהוסרה בשנת 2005.
רצוי לאמץ תוואי שיפחית בהדרגה את העלות התקציבית של החוק, בפרט לאור מועמדותה של ישראל לחברות בארגון המדינות המפותחות. מדינות האיחוד האירופי מצויות משנת 1997 בתהליך של צמצום ההוצאה לעידוד ותמיכה בפירמות ובשנת 2005 הוסדר הנושא באופן פורמאלי ומחייב. איור 1 מציג השוואה בינלאומית הכוללת את ישראל ואת מדינות האיחוד האירופי. מהשוואה זו עולה כי העלות הציבורית של עידוד השקעות (מענקים והטבות מס) הייתה גבוהה בשנת 2005 בישראל לעומת הממוצע באותה שנה באיחוד האירופי.

מטרות החוק לעידוד השקעות הון הן פיתוח כושר הייצור וניצול יעיל של היכולות הכלכליות, שיפור החשבון השוטף במאזן התשלומים וכן פיתוח אזורי ויצירת מקומות תעסוקה.	1
עמודים 64-67.	2
דמי הביטוח הלאומי כוללים תשלום 4.14 אחוזים של המעסיק ו-0.40 אחוזים של העובד עבור חלק השכר שעד 60 אחוזים מהשכר הממוצע. על חלק השכר שמעל 60 אחוזים מהשכר הממוצע, משלם המעסיק 5.68 אחוזים והעובד משלם 7 אחוזים.	3