​להודעה זו כמסמך Word

 

תנאי הרקע
נתוני האינפלציה: מדד המחירים לצרכן עלה במאי ב-0.1%, נמוך במעט מתחזיות החזאים, שצפו בממוצע עלייה של 0.2%. עליות משמעותיות נרשמו בסעיף הדיור, בסעיף החינוך התרבות והבידור, ובסעיף הריהוט, וירידה משמעותית נרשמה בסעיף ההלבשה וההנעלה. האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים מסתכמת, כמו בחודש הקודם, ב-1.0% – הגבול התחתון של יעד האינפלציה. הסעיפים העיקריים שתמכו באינפלציה היו הדיור והאנרגיה, שתרמו יחדיו 0.9% לעליית המדד בשנה האחרונה.

 
תחזיות האינפלציה והריבית: תחזיות החזאים ל-12 המדדים הקרובים עלו קלות ל-1.4%. הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה משוק ההון עלו לרמה של 1.6%, אולם בתקופה האחרונה קיים קושי בחישוב הציפיות לטווח של שנה מאחר שאין סדרות אג"ח צמודות לטווח זה. הציפיות הנגזרות מהריביות הפנימיות של הבנקים ל-12 המדדים הבאים ירדו לרמה של 1.1%. האינפלציה בהסתכלות ל-12 חודשים לאחור צפויה להיות – במשך כמה חודשים – נמוכה מהגבול התחתון של היעד, לאחר שמדד יוני 2013, מדד שעלה בחדות עקב עליית המע"מ באותו חודש, יצא מהחישוב. הציפיות לאינפלציה בטווחים הבינוניים עלו מעט, לאחר ירידה של כ-30 נ.ב בסוף החודש שעבר, בעוד הציפיות לטווחים הארוכים נותרו יציבות, ברמה של 2.2%. תחזיות החזאים לגבי ריבית בנק ישראל, וההערכות המגולמות בעקומי התלבור והמק"מ, מצביעות עדיין על הסתברות להפחתת ריבית אחת בשלושת החודשים הקרובים, אולם חלה ירידה מסוימת בהסתברות זו ביחס לחודש הקודם.


הפעילות הריאלית: באומדן השני לנתוני החשבונאות הלאומית לרבעון הראשון נרשם עדכון כלפי מעלה (נתונים מנוכי עונתיות במונחים שנתיים): התוצר צמח ב-2.7% (לעומת 2.1% באומדן הראשון), התוצר העסקי צמח ב-1.5% (לעומת 0.4%), הצריכה הפרטית ירדה ב-0.6% (לעומת ירידה של 2%), ויצוא הסחורות והשירותים (ללא יהלומים וחברות הזנק) צמח ב-11% (לעומת ירידה של 4.4%). נתוני סחר החוץ לחודש מאי מצביעים על קיפאון ביצוא הסחורות תוך שיפור קל ביצוא הטכנולוגיה העילית והרעה ביצוא ענפי הטכנולוגיות המסורתיות; קיפאון זה מתיישב עם הקיפאון בסחר העולמי על פי מדדים שונים. בחשבון השוטף של מאזן התשלומים (מנוכה עונתיות) נרשם ברבעון הראשון עודף גדול יחסית של 3.5  מיליארדי דולר, אך חשבון הסחורות והשירותים (עודף היצוא) תרם לגידול בעודף רק 0.7 מיליארד יחסית לרבעון הרביעי. יבוא הסחורות (ללא או"מ, יהלומים וחומרי אנרגיה) עלה במאי ב-2% (מנוכה עונתיות), תוך עלייה ביבוא מוצרי הצריכה וחומרי הגלם וירידה ביבוא מוצרי ההשקעה, אך לאורך זמן ניכרת בו יציבות. באפריל נרשם שיפור בפדיון של רשתות השיווק, והוא עשוי להצביע על כך שהירידה שחלה בצריכה ברבעון הראשון איננה מתפתחת לכדי מגמה. המדד המשולב עלה במאי ב-0.2%. מדדי האמון והציפיות ממשיכים להצביע על תמונה חיובית: מדד מנהלי הרכש עלה במאי לרמה של 55.6 נקודות ומצביע זה חודשיים על התרחבות של הפעילות; מדדי אמון הצרכנים של בנק הפועלים ושל הלמ"ס רשמו שיפור קל במאי. מדד האקלים, המבוסס על סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס, יציב בחודשים האחרונים ומצביע על קצב צמיחה חודשי של 0.27%.

שוק העבודה: הנתונים מסקר כוח האדם לחודשים מארס-אפריל מצביעים על עצירה במגמת השיפור של המצב התעסוקתי בגילי העבודה העיקריים (25-64); שיעור האבטלה עלה באפריל ב-0.1%, ל-5.2%, ושיעור התעסוקה ירד ב-0.2% ל-75.4%. עם זאת, שיעור האבטלה הכללי נותר ברמה של 5.7%, ושיעור התעסוקה עלה ב-0.1% ל-60.4%, כך שבקרב האוכלוסייה כולה נמשך שיפור. במארס נרשמה ירידה של 6,700 (0.2%) משרות שכיר והיא התרחשה במרבית ענפי המשק. מהסתכלות על 12 החודשים שהסתיימו במארס עולה כי נרשם גידול של 3.3% במספר משרות השכיר בשירותים הציבוריים, ושל 1.4% במספר משרות השכיר במגזר העסקי, והפער בין שני המגזרים ממשיך להצטמצם. השכר הנומינלי ירד בינואר-מארס ב-0.1% יחסית לשלושת החודשים הקודמים (אוקטובר-דצמבר, נתונים מנוכי עונתיות), והשכר הריאלי נותר ללא שינוי. תקבולי מס הבריאות, המהווים אינדיקציה לסך תשלומי השכר במשק, היו גבוהים (נומינלית) באפריל-מאי ב-4.9% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

נתוני תקציב הממשלה: העודף בפעילות המקומית של הממשלה (ללא אשראי נטו) הסתכם מתחילת השנה בכ-1.9 מיליארד ש"ח, והוא גבוה בכ-3.3 מיליארדי ש"ח מהתוואי העונתי העקבי עם עמידה ביעד הגירעון ל-2014, בעיקר בשל תת-ביצוע של ההוצאות, ובשל הכנסות חד-פעמיות בתחילת השנה. ההכנסות ממסים היו במאי גבוהות ריאלית בכ-10.5% מאשר במאי אשתקד (בניכוי הכנסות חד-פעמיות במאי 2013). תקבולי המע"מ המקומי ברוטו בניכוי שינויי החקיקה היו גבוהים ריאלית באפריל-מאי בכ-2.5% לעומת אפריל-מאי אשתקד. ההוצאות המקומיות (ללא אשראי) בינואר-מאי היו גבוהות נומינלית ב-3.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ושיקפו כאמור תת-ביצוע ביחס לתוואי העונתי. 

הערכת חטיבת המחקר: החודש עדכנה חטיבת המחקר את התחזית המקרו-כלכלית. הודעת התחזית מתפרסמת במקביל להודעה זו. לפי התחזית המעודכנת, שיעור האינפלציה בארבעת הרבעונים הקרובים (עד הרבעון השני של 2015) יעמוד על 1.6%; ריבית בנק ישראל צפויה, על פי תחזית חטיבת המחקר, לעמוד על 0.75% עד סוף 2014, ובמהלך 2015 היא צפויה לעלות כך שבסוף השנה היא תעמוד על 1.5%. התוצר ב-2014 צפוי לצמוח ב-2.9% (3.1% בתחזית הקודמת), ובניכוי השפעתה של הפקת הגז צפויה צמיחה של 2.6% (2.8% בתחזית הקודמת). ב-2015 צפויה צמיחת התוצר לעמוד על 3%, בדומה לתחזית הקודמת; הפקת הגז צפויה להתייצב ולכן אינה צפויה לתרום לצמיחה בשנה זו.

שוק המט"ח:  מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב-25/5/14, ועד ל-20/6/14, התחזק השקל מול הדולר ב-1.3%, מול האירו ב-1.4%, ובמונחי השער הנומינלי האפקטיבי הוא התחזק ב-1.4%. מתחילת השנה התחזק השקל במונחי השער האפקטיבי ב-1.2%. בשווקים העולמיים נסחר הדולר החודש במגמה מעורבת.

שוקי ההון והכספים: מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב-25/5/14, ועד ל-20/6/14, עלה מדד ת"א 25 ב-0.2%, נמוך ממגמת העלייה שנרשמה במרבית השווקים בעולם. עם זאת, תשואת המדד מתחילת השנה דומה מאוד לזו שבשווקים עיקריים דוגמת ארה"ב ואירופה. בשוק האג"ח הממשלתיות נרשמה החודש השתטחות הן בעקום הצמוד והן בלא צמוד, בדומה למגמה העולמית, עם עליית תשואות של עד 10 נ.ב בטווחים של עד 5 שנים וירידת תשואות דומה בטווחים הארוכים. התשואה על אג"ח שקלית ל-10 שנים ירדה בכ-10 נ.ב, לרמה של 2.86%. מרווח התשואות בין אג"ח של ממשלת ישראל ל-10 שנים לאג"ח מקבילה של ממשלת ארה"ב הצטמצם לרמה של כ-25 נ.ב. לאורך עקום המק"מ נרשמה עליית תשואות של כ-6 נ.ב, והתשואה לשנה עומדת על 0.61%. פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא נמדדת על ידי מרווח ה-CDS ל-5 שנים, ירדה מעט והיא נסחרת סביב רמה של 78 נ.ב.

כמות הכסף: ב-12 החודשים שהסתיימו במאי עלה המצרף המוניטרי M1 (המזומן שבידי הציבור + פיקדונות העו"ש) ב-19.6%, והמצרף M2 (M1 + הפיקדונות הלא-צמודים עד שנה) עלה ב-7.2%.

שוק האשראי: יתרת החוב של המגזר העסקי עלתה באפריל בכ-4.4 מיליארדי ש"ח (0.6%), לרמה של 780 מיליארד ש"ח, בעיקר כתוצאה מעלייה באשראי הבנקאי. במאי הנפיק המגזר העסקי הלא-פיננסי אג"ח בהיקף חריג של כ-11.7 מיליארד ש"ח, בעיקר הודות להנפקה גדולה של חברה מענף האנרגיה, ולמרות עלייה קלה החודש המרווחים מצויים ברמה נמוכה מזה תקופה ארוכה. יתרת החוב של משקי הבית גדלה באפריל בכ-0.9 מיליארד (0.2%), לרמה של 414 מיליארד ש"ח, כתוצאה מגידול של 1.6 מיליארד ש"ח ביתרת החוב לדיור וירידה של 0.7 מיליארד בחוב שלא לדיור. בחודש מאי הסתכמו הנטילות של משכנתאות חדשות בכ-4.5 מיליארדי ש"ח, כך שהביצועים החודשיים מתייצבים ברמתם הגבוהה, תוך שמירה על יציבות במדדי הסיכון שירדו בעקבות צעדי המפקח על הבנקים. הריבית על משכנתאות חדשות במאי נותרה ברמה דומה לזו שבחודש אפריל, למעט הריבית על הלוואות צמודות בריבית קבועה,  אשר ירדה ב-12 נ.ב על רקע ירידה דומה בתשואת האג"ח הממשלתיות.

שוק הדיור: סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן (שמתבסס על מחירי שכר הדירה) עלה במאי ב-0.3%. ב-12 החודשים שהסתיימו במאי עלה סעיף זה ב-2.3%, בדומה לגידול שנרשם בחודש הקודם. במחירי הדירות, הנמדדים על פי סקר מחירי הדירות של הלמ"ס ואינם נכללים במדד המחירים לצרכן, נרשמה במארס-אפריל עלייה של 0.7%, והמדדים של חודשים קודמים עודכנו כלפי מעלה: ב-12 החודשים שהסתיימו באפריל עלו המחירים ב-8.3%, לעומת 7.6% ב-12 החודשים שהסתיימו במארס. בחודשים האחרונים מסתמנת התמתנות בהתחלות הבנייה. ב-12 החודשים שהסתיימו במארס נרשמו 43.4 אלף התחלות ו-42.4 אלף השלמות (גמר) בנייה, אך נתוני הרבעון הראשון היו נמוכים יחסית לרבעונים שקדמו לו. לאחר גידול במספר העסקאות ברבעון האחרון של 2013, הוא ירד ברבעון הראשון של 2014.

המשק העולמי: לאחר שקרן המטבע הבין-לאומית וה-OECD עדכנו בחודשים הקודמים את התחזית לצמיחה העולמית ב-2014, החודש עדכן אותה גם הבנק העולמי – מ-3.2% ל-2.8% – על רקע הפחתת תחזית הצמיחה של ארה"ב בעיקר בשל נתוני הרבעון הראשון. תחזית הגידול בסחר העולמי הופחתה מ-4.6% ל-4.1%, אך התחזיות ל-2015 נותרו ללא שינוי משמעותי. ה-ECB נקט החודש כמה  צעדים של הרחבה מוניטרית: ריבית הבסיס הופחתה מ-0.25% ל-0.15%, ובתוך כך הופחתה ריבית הפיקדונות עבור הבנקים המסחריים (לפיקדונות שאינם מופקדים מתוקף חובת הנזילות הרגולטורית) לרמה שלילית  של 0.1%-; כמו כן השיק הבנק תכנית חדשה – במסגרתה יוכלו בנקים ללוות בריבית קבועה לטווח של 4 שנים כדי לעודד מתן הלוואות למגזר העסקי – והודיע שיבדוק את האפשרות לבצע תכנית לרכישת איגרות חוב מגובות נכסים. בעקבות הצעדים נמשכה מגמת הירידה בתשואות האג"ח של מדינות הפריפריה באירופה, בעיקר באג"ח הארוכות, אך האירו נחלש מול הדולר במידה מתונה בלבד. נתוני המקרו שהתפרסמו החודש באירופה הצביעו על המשך צמיחה מתונה, וה-ECB עדכן כלפי מטה את תחזיות הצמיחה והאינפלציה ל-2014. אשר לארה"ב, נתון הצמיחה ברבעון הראשון עודכן כלפי מטה בחדות, משיעור של 0.1% לשיעור של (1.0%-), ותחזית ה-Fed ל-2014 הופחתה מ-2.9% ל-2.2%, תוך שהתחזיות ל-2015 ו-2016 נותרו ללא שינוי. תהליך ה-tapering ממשיך כצפוי ועליית הריבית עדיין צפויה רק ב-2015. נתוני המקרו בארה"ב החודש היו מעורבים. בשוק העבודה חזר מספר המשרות לראשונה אל רמתו ערב המשבר, אך לא הדביק את הגידול באוכלוסייה בגילי העבודה, ולכן שיעור ההשתתפות עדיין בשפל. ביפן מצביעים נתוני הרבעון הראשון על צמיחה חזקה מההערכות שהיו עד כה, אך במקביל נראה שהעלאת המע"מ השפיעה לרעה על הפעילות ברבעון השני במידה רבה משנחזתה. בבריטניה נתן הבנק המרכזי אינדיקציות ראשונות לכך שייתכן כי ההתאוששות תלוּוה בהעלאת ריבית בסוף 2014. במשקים המתעוררים פחתו החששות מפני השלכותיו של תהליך ה-tapering וניכרה אופטימיות לאור צעדי ה-ECB. עם זאת, תחזית הבנק העולמי לצמיחתם ב-2014 הופחתה מ-5.3% ל-4.8%. בסין התפרסמו החודש נתונים חיוביים ברובם, והרשויות נוקטות צעדים שונים כדי לנסות לכוון את ההתפתחויות בשוק האשראי. מחיר חבית נפט עלה החודש בכ-3.4%, על רקע המתיחות בעירק, ומחירי המתכות והסחורות החקלאיות ירדו. 

 

הגורמים העיקריים להחלטה
ההחלטה להותיר את הריבית לחודש יולי ברמה של 0.75%, עקבית עם מדיניות מוניטרית שנועדה לבסס את האינפלציה בתוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12 החודשים הקרובים, ולתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. תוואי הריבית בהמשך תלוי בהתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל ובכלכלה העולמית, במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתפתחות שער החליפין.
 

 

  • מדד המחירים לצרכן עלה במאי בשיעור של 0.1%. האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים עומדת בגבול התחתון של היעד אך צפויה לרדת אל מתחת לגבול זה בחודשים הקרובים. עם זאת, הציפיות לשנה מכל המקורות נמצאות בתחום היעד, והציפיות לטווחים הארוכים נמצאות בקרבת מרכז היעד. 
  • תמונת הפעילות הריאלית העולה מהנתונים והאינדיקטורים שנוספו החודש מצביעה על כך שהמשק ממשיך לצמוח בקצב מתון, בדומה לזה של המחצית השנייה של 2013. נתוני החשבונאות הלאומית לרבעון הראשון עודכנו כלפי מעלה, אך ישנם סימנים להתמתנות בצמיחת הצריכה הפרטית, וביצוא הסחורות נמשך הקיפאון על רקע התמתנות בסחר העולמי. המדד המשולב עלה ב-0.2%, ומדדי האמון והציפיות השתפרו ברובם החודש. 
  • בחודש האחרון התחזק השקל מול הדולר ב-1.3%, מול האירו ב-1.4%, ובמונחי השער הנומינלי האפקטיבי הוא התחזק ב-1.4%. מתחילת השנה התחזק השקל במונחי השער האפקטיבי ב-1.2%. 
  • הבנק העולמי הפחית החודש את תחזית הצמיחה העולמית ל-2014 בעיקר על רקע נתוני הרבעון הראשון בארה"ב. ה-ECB נקט החודש כמה צעדים של הרחבה מוניטרית, בעוד בארה"ב נמשך תהליך ה-tapering ובבריטניה נתן הבנק המרכזי אינדיקציות ראשונות לכך שייתכן כי ההתאוששות תלוּוה בהעלאת ריבית כבר בסוף 2014. 
  • מחירי הדירות המשיכו לעלות במארס-אפריל, וקצב עלייתם השנתי עלה למעל 8%. קצב נטילת המשכנתאות נותר גבוה תוך שמירה על יציבות במדדי הסיכון במשכנתאות החדשות שירדו בעקבות צעדי המפקח על הבנקים. ברבעון הראשון של השנה נרשמה האטה בנתוני התחלות וגמר הבנייה, כמו גם במספר העסקאות. למרות עלייה קלה החודש, המרווחים בשוק האג"ח הקונצרני מצויים ברמה נמוכה מזה תקופה ארוכה.

בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות במשקים הישראלי והעולמי ובשווקים הפיננסיים. בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו על מנת להשיג את מטרותיו - יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית – ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים ובכלל זה שוק הדיור.

 - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

סיכום הדיונים המוניטריים לקראת החלטת הריבית לחודש יולי 2014 יפורסמו ב-7/7/2014.

החלטת הריבית לחודש אוגוסט 2014 תתפרסם ביום שני ה-28/7/2014, בשעה 16:00.