ההתפתחויות הכלכליות בחודשים האחרונים – רביע שני ושלישי 2001
מסקירת ההתפתחויות הכלכליות לרביע השני והשלישי של שנת 2001, שפרסמה היום מחלקת המחקר, עולות הנקודות הבאות:
ההתפתחויות העיקריות: במהלך החודשים אפריל-ספטמבר (להלן התקופה הנסקרת) העמיקה מגמת המיתון, כפי שמתבטא כמעט בכל האינדיקטורים למצב המשק: המדד המשולב למצב המשק ירד במהלך התקופה הנסקרת ב- 4%; יצוא הסחורות (ללא אניות ומטוסים ויהלומים) ירד בתקופה זו ב- 11% ביחס למחצית השנה שקדמה לה; הייצור התעשייתי בחודשים אפריל-אוגוסט היה נמוך ב- 5.1% מאשר במחצית שקדמה לתקופה הנסקרת, ופדיון המסחר והשירותים ירד באותם חודשים ב- 2%. נתוני המגמה של שיעור האבטלה מצביעים על עלייה של 0.2 נקודות אחוז בחודשים האחרונים ובאוגוסט עמד שיעורה על 8.9%. שני הגורמים העיקריים שפגעו בפעילות הכלכלית במשק הם האינתיפאדה המחודשת והמשבר העולמי בענפי הטכנולוגיה העילית: האינתיפאדה פגעה ישירות בתיירות ובבנייה; המשבר בענפי הטכנולוגיה העילית גרר ירידה של 18% ביצוא הענפים האלה (המהווה כ- 50% מסך היצוא התעשייתי) ברביעים השני והשלישי בהשוואה למחצית השנה שקדמה להם, הביא ברביע השני לירידה בת יותר מ- 30% בהשקעות בחברות ההזנק לעומת הרביע הראשון ועצר את יצוא חברות ההזנק.
ענפי משק: מדדי התעשייה מצביעים בבירור על הרעה בפעילות הכלכלית: מדד הייצור התעשייתי ירד בחודשים אפריל עד אוגוסט ב- 4.6% בהשוואה לרביע הראשון. מדד הייצור של תעשיות הטכנולוגיה העילית ירד ברביע השני בקרוב ל- 10%. לעומת ירידה מתונה של 1.1% בייצור התעשייתי של הענפים המסווגים כמסורתיים. הפער בהתפתחות הייצור התעשייתי בין הענפים המתקדמים למסורתיים מעיד כי ההשפעה של הגורמים החיצוניים על הייצור התעשייתי הייתה חזקה מזו של האירועים המקומיים.
מאזן התשלומים:
הגירעון בחשבון השוטף ברביע השני הסתכם במיליארד דולרים לעומת 750 מיליונים ברביע המקביל אשתקד. יצוא הסחורות ירד בתקופה הנסקרת ב- 11% לעומת המחצית שקדמה לה (ללא יהלומים ואניות ומטוסים במחירים שוטפים), לאחר שבחמש השנים האחרונות הוא עלה בקצב של יותר מ- 5% בכל חצי שנה. ביבוא הסחורות (ללא יהלומים, דלק ואניות ומטוסים במחירים שוטפים) נרשמה בתקופה הנסקרת ירידה של 7.5% ביחס למחצית השנה שקדמה לה. פרוץ האינתיפאדה ועליית הסיכון הביטחוני, יחד עם הירידות החדות של מדד הנאסד"ק והקושי להנפיק מניות בחו"ל, גררו ירידה של 70% בהשקעות של תושבי חוץ בישראל. השינוי במגמה של תנועות ההון השתקף בחודשים האחרונים גם בשער החליפין: במהלך התקופה פוחת שער השקל ביחס לדולר ב- 4%, ובשיעור דומה ביחס לסל המטבעות, פיחות מהיר יחסית לשנתיים האחרונות.
הסקטור הציבורי:
על סמך ביצועי התקציב בתשעת החודשים הראשונים של השנה ההערכה היא כי הגירעון הכולל בשנת 2001 כולה יסתכם ב- 2.9% אחוזי תוצר – חריגה של יותר מאחוז מהיעד. החריגה נובעת מהכנסות נמוכות מהצפוי לעומת ביצוע מלא של ההוצאות. ההכנסות ממסים, כולל הכנסות מביטוח לאומי, במחירים קבועים, עלו בתקופה הנסקרת ב- 0.7% בלבד לעומת התקופה המקבילה אשתקד, קצב המשקף את מצב המשק. הפגיעה ברווחיות הביאה לירידה של 15% בהכנסות המסים מעצמאיים ולירידה של 4.1% בהכנסות ממס חברות באותה התקופה.
המחירים והמדיניות המוניטרית:
מדד המחירים לצרכן עלה בתקופה הנסקרת ב- 2.5% על פי התפתחות מדד המחירים לצרכן בחודשים האחרונים, הציפיות לאינפלציה המשתקפות בשוק ההון, והתחזיות של גופים פרטיים במשק, נראה כי תוואי האינפלציה חוזר לתחום היעד (2.5%-3.5% בשנת 2001) לאחר תקופה בה הערכות האינפלציה היו נמוכות ממנו.
בחודשים מארס עד יולי הפחית בנק ישראל את הריבית המוכרזת ב- 1.2 נקודות אחוז. הציפיות לאינפלציה (ברוטו) המחושבות משוק ההון עלו בממוצע ברביעים השני והשלישי בכחצי נקודת אחוז ביחס למחצית השנה שקדמה לה, והסתכמו ב- 2.3%. במהלך התקופה הנסקרת נמשכה ירידת הריבית הריאלית, שהחלה עוד ברביע הראשון של השנה. הריבית הריאלית הנגזרת מהריבית בנק ישראל בניכוי הציפיות לאינפלציה לטווח קצר ירדה בתקופה זו מרמה של יותר מ-5% ל- 3.3%. בריבית הריאלית הארוכה נרשמה ירידה מתונה יותר, של מעט יותר מנקודת אחוז, ירידה שנבלמה בחודשיים האחרונים.