עד 2010 בערך צפוי המשק ליהנות מהמשך הירידה של יחס התלות – מספרם של הילדים והזקנים ביחס לאוכלוסייה בגיל העבודה – ולאחר מכן הוא יתחיל לעלות.
מדיניות ארוכת טווח להגברת שילובם של מגזרים בעלי זיקה חלשה לשוק העבודה, כגון הערבים והחרדים, עשויה למתן את ירידת משקל כוח העבודה באוכלוסייה.
מאחר ששיעור ההשתתפות של ערבים בעלי השכלה גבוהה קרוב לזה של יהודים בקבוצת גיל והשכלה דומה, שיפור איכות החינוך במגזר הערבי והרחבת שיעורי ההשכלה הגבוהה בקרבו הם אמצעי מרכזי להגדלת כוח העבודה בעתיד.
להרכב הגילים של האוכלוסייה השפעות רבות על המשק, ובראשן - על קצב הצמיחה. אלה נובעות משינויים החלים על פני מחזור החיים בהשתתפות בכוח העבודה. תכנון ארוך טווח והיערכות מוקדמת להתמודדות עם השלכותיהם של תהליכים דמוגרפיים הם חיוניים, משום שהתהליכים עצמם הם בלתי נמנעים, והשפעתם המצטברת לאורך זמן עשויה להיות משמעותית ביותר.
לפי תחזית האוכלוסייה, עד 2010 בערך צפוי המשק ליהנות משיפור ביחס התלות, ולאחר מכן צפוי היפוך המגמה: עד שנה זו צפויה ירידה מתמשכת ביחס זה כתוצאה מירידה הן במשקל הילדים והן במשקל הזקנים, ולאחר מכן היחס יתחיל לעלות, עקב עלייה במשקל הזקנים.
להלן נציג ניתוח של השפעת ההתפתחויות הדמוגרפיות החזויות על כוח העבודה. הניתוח מביא בחשבון הבדלים משמעותיים בשיעורי ההשתתפות לפי הגיל והלאום: שיעור ההשתתפות גדל תחילה עם הגיל, מגיע לשיאו בקבוצת הגילים 44-35, ולאחר מכן יורד בהדרגה; שיעורי ההשתתפות של הערבים נמוכים משמעותית מאלה של היהודים בכל קבוצת גיל.
הניתוח מציג שלושה תרחישים לגבי התפתחותו של כוח העבודה עד 2025 ומדגים את ההשפעה של מדיניות להגברת שילובם של מגזרים שהשתתפותם בכוח העבודה נמוכה. אמצעי מרכזי לכך הוא העלאת שיעורי ההשכלה במגזרים אלו והגברת הנגישות של השכלה גבוהה עבורם.
תרחיש הבסיס מניח כי שיעור ההשתתפות של כל אחת מקבוצות הגיל והלאום יישאר כפי שהיה בשנת 2006: בשנים הקרובות קצב גידולו של כוח העבודה יהיה מהיר מזה של כלל האוכלוסייה. הדבר נובע הן מגידול מהיר יותר של האוכלוסייה בגיל העבודה לעומת האוכלוסיות התלויות והן משינויים במשקלותיהן היחסיים של קבוצות הגיל הנבדלות זו מזו בשיעורי ההשתתפות. בין השנים 2015-2010 תחל הרעה מתונה: קצב גידולו של כוח העבודה יירד אל מתחת לקצב הגידול של האוכלוסייה. שינוי מגמה זה יסמן את תחילתו של תהליך שכבר מתרחש ברבות מן המדינות המפותחות. חלק מהירידה בקצב גידולו של כוח העבודה נובע מעליית משקלם של הערבים בקרב האוכלוסייה בגיל העבודה: מ- 18 אחוזים ב-2005 הוא צפוי לעלות לכ-24 אחוזים ב-2025.
התרחיש השני מציג אומדן להשפעה של מדיניות להגברת שילובם של הערבים בשוק העבודה באמצעות העלאת שיעורי ההשכלה בקרבם. מדיניות כזאת לא רק תגדיל את כוח העבודה יחסית לאוכלוסייה, אלא תבלום כמעט לחלוטין את מגמת הירידה של יחס זה עד 2025. האומדן מבוסס על העובדה שכבר כיום שיעור ההשתתפות של ערבים משכילים קרוב לזה של יהודים בקבוצת גיל והשכלה דומה.
התרחיש השלישי מניח התכנסות מלאה יותר של שיעור ההשתתפות של המגזר הערבי לשיעורה במגזר היהודי. לפיכך צפויה עלייה מתמשכת של כוח העבודה יחסית לאוכלוסייה לכל אורך תקופת התחזית. האומדן מבוסס על הגברת השילוב של נשים ערביות בשוק העבודה, שעשויה להגדיל את שיעור ההשתתפות של המגזר הערבי מעבר למה שתואר בתרחיש הקודם.
בסיכום, השינויים הדמוגרפיים צפויים להקטין את גודלו היחסי של כוח העבודה, ובכך הם מציבים אתגרים למדיניות. הגברת השילוב של הערבים – ושל קבוצות אחרות שהשתתפותן בשוק העבודה נמוכה, כגון החרדים – בשוק העבודה עשויה לקזז במידה משמעותית את השפעתם של שינויים אלה.
