האשראי במט"ח לתושבי ישראל ופיקדונות הבנקים הישראלים בחו"ל
היקף הפיקדונות של הבנקים הישראלים בחו"ל הגיעה במארס 1998 לכ- 6.3 מיליארדי דולר, לעומת כ- 4.4 מיליארדים ביוני 1997 וכ-8.8 מיליארדים בדצמבר 1996.
המשקל הניכר של האשראי במט"ח בסך האשראי שבידי הציבור - כ- %35 מאז אמצע 1997 – מחייב את הלווים ואת הבנקים להמשיך ולהתייחס בתשומת לב רבה לסיכוני שער החליפין.
המשך הרחבת האשראי במט"ח, על רקע הירידה החדה בהיקף פיקדונות הבנקים בחו"ל במחצית השנייה של 1997, תחייב גם בעתיד גיוס מקורות נוספים במט"ח בהתאם לתנאי השוק, ע"י הבנקים.
מהמחלקה המוניטרית בבנק ישראל נמסר, כי היקף האשראי במט"ח ממערכת הבנקאות המקומית לציבור גדל מכ- 5 מיליארד דולר בראשית העשור, לכ- 20 מיליארדים במארס 1998. רובו המכריע של גידול זה חל בשנת 1995 - בהיקף של כ-7 מיליארדי דולר- ובמחצית הראשונה של 1997 - בהיקף של כ- 4 מיליארדי דולר. במקביל, עלה משקל האשראי במט"ח בסך האשראי לציבור עד לכ- 35% מאז אמצע 1997. ראוי לציין, כי מאז ועד מארס 1998 לא חל שינוי במשקל זה, מאחר והגידול בהיקף האשראי במט"ח- כ-700 מיליוני דולר - היה בשיעור דומה לגידול בסך האשראי לציבור. במחלקה המוניטארית מציינים, כי המשקל הניכר של האשראי במט"ח בתיק האשראי הכול של הציבור מחייב את הלווים ואת הבנקים להמשיך ולהתייחס בתשומת לב רבה לסיכוני שער החליפין.
במחלקה המוניטרית מסבירים, כי הבנקים משתמשים במקורות במט"ח העומדים לרשותם – פיקדונות במט"ח- בעיקר, על מנת לספק אשראי במט"ח לציבור ולהפקיד פיקדונות בחו"ל.
היקף הפיקדונות של הבנקים הישראליים בחו"ל עמד במארס 1998 על כ- 6.3 מיליארדי דולר, בדומה להיקפם בראשית העשור. עם זאת, התפתחותם במהלך התקופה לא הייתה אחידה. לאחר שבסוף דצמבר 1996 עלה היקף הפיקדונות של הבנקים הישראליים בחו"ל לכ- 8.8 מיליארדי דולר - עלייה של כ- 2.2 מיליארדים מראשית העשור - אלה ירדו במחצית הראשונה של 1997 בכ- 4.4 מיליארדים ושבו לגדול עד סוף מארס 1998 בהיקף של כ- 2.1 מיליארדי דולרים.
במחלקה המוניטרית מסבירים, כי במחצית הראשונה של 1997 צמצמו הבנקים את היקף פיקדונותיהם בחו"ל - לכדי מחצית מהיקפם בסוף 1996- על מנת לממן את הגידול המואץ בהיקף האשראי במט"ח שנטל הציבור. על מנת להרחיב ולגוון את המקורות במט"ח העומדים לרשות הבנקים לצורך מתן אשראי לציבור, היה עליהם לגייס מקורות בחו"ל על פי התנאים השוררים בשוקי הון. גיוס זה נעשה בעיקר באמצעות קבלת אשראי מקונצורסיום של בנקים זרים, והנפקת שטרי הון בשוק היורו, שנעשו באמצעות חברות בנות ובערבות הבנקים. במחלקה המוניטארית מציינים, כי המשך הרחבת האשראי במט"ח, על רקע הירידה החדה בהיקף פיקדונות הבנקים בחו"ל, תחייב גם בעתיד גיוס מקורות נוספים במט"ח ע"י הבנקים, בהתאם לתנאי השוק.
במחלקה המוניטארית מסבירים עוד, כי העלייה בהיקף הפיקדונות של הבנקים הישראליים בחו"ל, מראשית העשור ועד דצמבר 1996, חלה כתוצאה מהגידול הניכר שחל בהיקף המקורות החופשיים שלהם במט"ח. גידול זה במקורות נבע מעלייה בפיקדונות במט"ח של הציבור, אך בעיקר מצמצום פיקדונות הבנים בבנק ישראל. אלה צומצמו כתוצאה מתהליך מתמשך שהסתיים באפריל 1997, שבו הוריד בנק ישראל את שיעורי נזילות החובה על פיקדונות הציבור במט"ח, עד לרמת שיעורי הנזילות על הפיקדונות השקליים.