הכלה פיננסית משמעותה יצירת נגישות שוויונית לשירותים פיננסים בעלויות סבירות לכלל האוכלוסייה.
בשל חשיבותם הרבה של השירותים הפיננסים (תשלומים, אשראי, חיסכון, ביטוח, וכד’) לפעילותו של משק מודרני, חשובה ההכלה הפיננסית הן לרווחתו של הפרט והן לרווחה הכוללת. הכלה פיננסית יכולה לסייע ביצירת תנאים להוצאת הפרט ממצב של עוני, הפחתת אי־ השוויון, וצמצום הכלכלה השחורה והפשיעה הכלכלית והכללית, ותתרום לכך שהאזרחים יהיו מועצמים ויצרניים. ההכלה הפיננסית מעודדת הזדמנויות עסקיות ומגבירה את הצמיחה הכלכלית.
ככלל, רמת ההכלה הפיננסית בישראל הינה גבוהה, ודומה לזו שבמדינות מפותחות אחרות. במדינות כאלה, הדיון בנושא בדרך כלל מתמקד בקבוצות אוכלוסייה ספציפיות, שרמת ההכלה בהן זוהתה כנמוכה מהציבור הכללי. קבוצות האוכלוסייה המרכזיות שלגביהן נבחנו בדוח הפערים בהכלה הפיננסית בישראל הן: החברה הערבית, החברה החרדית ואוכלוסיות מוחלשות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך. בהקשר זה, הצוות פעל במספר דרכים: קיום שיח ותהליכי שיתוף ציבור עם גורמים מהמגזר הציבורי, המגזר הפרטי, עמותות ופעילים חברתיים שונים; ביצוע סקרים בקרב הציבור ומחקר באמצעות קבוצות מיקוד בקרב אוכלוסיות רלוונטיות; השוואה בינלאומית, ומחקר כמותי מקיף.
ממצאי המיפוי האיכותניים והכמותיים, מראים כי פערי ההכלה הפיננסית המשמעותיים בישראל מתרכזים ברובם בחברה הערבית במוצרים פיננסים בסיסיים. כך למשל נמצא כי בהשוואה לשאר קבוצות האוכלוסייה בישראל, בחברה הערבית יש שיעור בעלות על חשבונות בנק נמוך יותר, שיעור ושימוש באמצעי תשלום נמוך יותר, שיעור נטילת משכנתאות נמוך יותר תוך שיעור נטילת הלוואות צרכניות גבוה יותר. על אף שרמת ההכלה הפיננסית בחברה החרדית ככלל אינה נמוכה, והדבר בא לידי ביטוי, למשל, בשיעור גבוה של בבעלות על חשבון בנק או נטילת משכנתאות, בתחומים מסוימים ניתן למצוא גם פערי הכלה פיננסית בחברה החרדית. כך למשל, נמצא כי בחברה החרדית יש העדפה גבוהה לשימוש במזומן, שיעור נמוך של דיגיטציה, ושיעור חיסכון פורמלי נמוך מאשר בחברה היהודית שאינה חרדית.
הצוות זיהה מספר גורמים שמהווים חסם להכלה הפיננסית בישראל, וביניהם חסמים שפתיים, חסמים הנובעים מרמות דיגיטציה נמוכות, חסמים שמקורם ברמת אוריינות פיננסית נמוכה, חסמים הקשורים לרמת סיכון האשראי של הלקוחות, ועוד. מאחר וכל חסם מתבטא בעוצמה אחרת בקבוצות האוכלוסייה השונות, נדרשות דרכי פעולה מגוונות להגברת ההכלה הפיננסית תוך התאמת צעדי המדיניות לאוכלוסיית היעד.
בהתאם לממצאים, הצוות גיבש המלצות בחמישה תחומים מרכזיים:
הגברת הנגישות לאשראי, הגברת הנגישות והשימוש באמצעי תשלום מתקדמים, תכנית רב-שנתית לחינוך הפיננסי בישראל, הסרת חסמים שפתיים תרבותיים ודתיים להכלה פיננסית, והמלצות נוספות, הכוללות בין השאר את הצורך להמשיך לעקוב אחר התפתחות ההכלה הפיננסית בשנים הבאות.
הצוות סבור כי באמצעות יישום מכלול ההמלצות, המענה לחסמים השונים להכלה הפיננסית יהיה נרחב, וכי על ידי המלצות מדיניות אלו, יצומצמו הפערים בהכלה הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה השונות בחברה הישראלית.
בעבודת צוות זה נבחן נושא ההכלה הפיננסית בפעם הראשונה בידי גופי המדינה בצורה סדורה, מובנית, ושיש עמה המלצות מעשיות לפעולה. נדרש המשך פעולה בתחום זה, בין השאר, לאור המציאות המשתנה.
המשנה לנגיד בנק ישראל, מר אנדרו אביר: המערכת הפיננסית היא אחת התשתיות החשובות ביותר במשק מודרני, והיא חייבת לשרת את כלל אזרחי המדינה ולתת מענה לצרכים המגוונים שלהם. מדינת ישראל נהנית ממערכת פיננסית יציבה, איתנה, ומתקדמת, שמשרתת היטב את משקי הבית והעסקים. הדוח שם זרקור על אותם מקומות בהם ההכלה הפיננסית אינה מלאה ונדרש שיפור כדי להשיג את היעדים שהוצבו בחזון של הצוות. היישום של חלק מההמלצות יוכל להתחיל באופן מיידי בעוד חלק אחר ייקח זמן ארוך יותר, אולם מעבר לחשיבות שבהמלצות, חשיבותו של הדוח נובעת גם מהתשתית העובדתית והמחקרית הרחבה שהוא מציג, והתרומה שתהיה לה לשיח ציבורי נרחב בנושאים אלה".
המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, גב' כרמית יוליס: "מטרה חשובה מבחינתנו היא לתת מענה לכלל שכבות האוכלוסייה ולעשות מאמצים להנגיש כלים פיננסיים לכלל משקי הבית. במיוחד נכון הדבר ביחס לאוכלוסיות חלשות שהמערכת הפיננסית אינה נגישה להן. עבודת הצוות היא צעד גדול קדימה בהקשר זה באשר הדוח מניח תשתית עובדתית מקיפה, באמצעות עבודה שלא נעשתה בעבר, וממליץ המלצות מעשיות ברות יישום בעניינים אלה. אנו מקווים שיישום ההמלצות יביא להתקדמות משמעותית בנושא ולהכלה של אוכלוסיות נוספות בשירותים שהמערכת הפיננסית מספקת, וזאת כחלק מאינטרס רחב שהמחלקה מקדמת ביחס להנגשת המשפט לאוכלוסיות מיוחדות".