מכתב הנגיד הנלווה לדוח האינפלציה למחצית השנייה לשנת 2000
דוח האינפלציה למחצית השנייה של שנת 2000 מוגש לממשלה, לכנסת ולציבור במסגרת המעקב
התקופתי אחר התפתחות האינפלציה והעמידה ביעדי האינפלציה שקובעת הממשלה, וכדי להגדיל
את השקיפות של המדיניות המוניטרית. השקיפות בניהול המדיניות המקרו-כלכלית (המוניטרית
והפיסקלית) חשובה מאוד לציבור בארץ ולפעילים בשווקים הפיננסיים המקומיים
והבין-לאומיים, במיוחד עם השתלבותו של המשק הישראלי בכלכלת העולם.
בחודש אוגוסט, במסגרת אימוץ התקן האירופי לניהול מדיניות מקרו-כלכלית, קיבלה הממשלה
החלטה על יעדי האינפלציה לשנים הקרובות בתוואי יורד, אשר בסיומו, בשנת 2003, יעד
אינפלציה של 1 – 3 אחוזים לשנה, שהוגדר כיציבות מחירים, ויהיה תקף מאותה שנה ואילך.
פירוש ההחלטה הוא כי מ- 2003 ואילך יהיה תפקידה של המדיניות המוניטרית לשמר את יציבות
המחירים בהתאם להגדרה האמורה. בכך יגיע לסיומו פרק הדיסאינפלציה, וישראל תצטרף
למדינות המערב, שבהן כבר שוררת יציבות מחירים, והמדיניות המוניטרית משמרת אותה.
שיעור האינפלציה ב- 2000, 0 אחוז, נמוך מהיעד שהוצב לשנה זו, שהיה 3 – 4 אחוזים. הסיבה
המרכזית לכך היא ייסוף ניכר ובלתי צפוי בשער החליפין לעומת פיחות בשער שנחזה בתחילת
השנה. בעת קבלת ההחלטות החודשיות על הריבית עמדו בפני בנק ישראל, בעיקר במחצית
הראשונה של השנה, הערכות שונות של האינפלציה לשנת 2000 ולשנים שאחריה, שהיו גבוהות
מהשיעור שהתקבל בדיעבד. ניסיון נמרץ לתקן את מסלול הריבית במחצית השנייה של השנה, כדי
להעלות במהירות את האינפלציה ב- 2000 אל תחום היעד, היה עלול להאיץ אותה בשנים
שאחריה, להביא לתנודתיות מיותרת בריבית ובאינפלציה, ולפגוע בתפקוד השווקים הפיננסיים
ובחסינותו של המשק לזעזועים.
על חסינות זו מעידה התמדתה של היציבות, בעיקר בשווקים הפיננסיים, כולל שוק מטבע החוץ,
למרות שורה של אירועים שונים, שעל פי ניסיון העבר יכלו לערער את היציבות - בהם התפתחויות
בשווקים העולמיים ובמשק הישראלי; המלצות "ועדת בן-בסט" בעניין הרפורמה במס; המהומות
בשטחים והתערערות המצב הפוליטי הפנימי. חסינותו זו של המשק, שהתבטאה גם באי שינוי
הדירוג שלו, ובתנודה לא גדולה בפרמיית הסיכון המיוחסת לו, היא בראש בראשונה תוצאה של
האמון בהמשך המדיניות המקרו-כלכלית הנוכחית: מדיניות פיסקלית החותרת להפחתת הגירעון
והחוב הממשלתי ומדיניות מוניטרית הממוקדת בחתירה להשגה וביסוס של יציבות מחירים.
לנוכח הערכות בדבר האטה בפעילות הכלכלית בארה"ב, המשפיעה על המשק הישראלי בערוצים
ישירים ועקיפים, ובדבר תום הגיאות בשוקי המניות, ובעיקר בנסד"ק, המשפיע מאוד על ענפי
הטכנולוגיה העילית - חשוב לשמר ולחזק את עמידותו של המשק לזעזועים. לשם כך על הממשלה
לבחון את מסגרת התקציב ל- 2001 כדי לוודא שהיא מתיישבת עם המסלול שנקבע להפחתת
הגירעון הממשלתי, ולהתוות מסלול גם לירידת חלקן של הוצאות הממשלה בתוצר. בהקשר זה יש
לדאוג לתיקונים דרושים בחקיקה ובתקנון הכנסת, כדי לוודא שהצעות חוק פרטיות אינן משנות
את המדיניות הפיסקלית מעיקרה. הליכה בדרך זו תביא לצמצום החוב הפנימי והנטל שלו על
תקציב הממשלה, ותאפשר הדבקת הפיגורים, שהצטברו במשך שנים רבות בהשקעות בתשתית;
מדיניות חברתית הממוקדת בצמצום ממדי העוני; צמצום הפער בין ישראל למדינות המפותחות
בשיעור המשתתפים בכוח העבודה; והקלות בשיעורי המס. הדבר מתחייב גם לנוכח המציאות של
כלכלה גלובלית והסרת מחסומים לתנועות של סחורות והון. כוח התחרות של המשק תלוי, בין
השאר, במסים המוטלים על הייצור בו; שיעורי מיסוי בני תחרות חשובים במיוחד כשמדובר
בענפי טכנולוגיה מתקדמים, שאת פעילותם קל להעתיק ממקום למקום.
חשוב לזרז את התאמתם של תהליכי קבלת ההחלטות למציאות של אינפלציה נמוכה: יש לקבוע
בסקטור הציבורי חוזים והסכמי שכר שאינם מאופיינים בעליות שכר אוטומטיות - מורשת של
תקופת האינפלציה הגבוהה; להאריך בהתמדה את החוב הממשלתי הלא-צמוד לתקופה של 15
שנים ויותר, גם כדי לעודד את היווצרותו של שוק משכנתאות לא-צמודות, ולהשתית את מערכת
המס והדיווח החשבונאי על בסיס נומינלי, כמקובל בעולם.
נוסף על אלה יש לבצע ולהשלים מספר רפורמות, שאף הן מגבירות את חוסנו של המשק ותורמות
ליעילותו: רפורמה בתחום הפנסיה, אשר תיצור מציאות שבה קרנות הפנסיה משקיעות בשוק
ההון במקום באיגרות חוב מיועדות, ופנסיה צוברת, המחליפה פנסיה תקציבית במבנה שוק
תחרותי; הפרדת קופות הגמל וקרנות הנאמנות מהבנקים, כדי ליצור מערכת תיווך פיננסי מאוזנת
יותר; שינויים במדיניות שכר המינימום, ובכלל זה בשיטת עדכונו, ורפורמות נוספות, שמטרתן
להגדיל את התחרות ולשפר את הקצאת המשאבים במשק.
המשק הישראלי עשה בשנים האחרונות דרך ארוכה בתהליך הפיכתו למשק יציב ומודרני, המובל
על ידי ענפי הטכנולוגיה המתקדמים ומשתלב היטב בכלכלה העולמית. ניתן להמשיך ולהגביר
את חוסנו של המשק על ידי המשך המדינות המקרו-כלכלית שעמדה במבחן - מדיניות המדגישה
את האחריות הפיסקלית והיציבות המוניטרית - וביצוע הרפורמות המשפרות את המבנה
התחרותי שלו. זו הדרך למיצוי פוטנציאל הצמיחה של המשק על בסיס בר-קיימא.
דוח האינפלציה הוכן בבנק ישראל במסגרת הפורום המוניטרי הבכיר בראשות הנגיד - שהוא
הצוות הבין-מחלקתי (הכולל את ראשי המחלקות המוניטרית, המחקר, מטבע חוץ והפיקוח על
מטבע חוץ) אשר במסגרתו מתקבלות החלטות המדיניות המוניטרית.
דוד קליין
נגיד בנק ישראל