01.08.04

דו"ח האינפלציה

מדד המחירים לצרכן עלה במחצית הראשונה של השנה (המחצית הנסקרת) ב-1.4 אחוזים, וב-12 החודשים האחרונים הוא נותר ללא שינוי. עליית המחירים במחצית הנסקרת ביטאה חזרה של האינפלציה לתחום היעד של יציבות המחירים, לאחר שבשנת 2003 ירד מדד המחירים לצרכן בשיעור של 1.9 אחוזים. 

 

¦

המדיניות המוניטרית פעלה במהלך המחצית הנסקרת על רקע שינויי מגמה בסביבה הכלכלית: עלייה של הערכות האינפלציה ושל המחירים בפועל אל תחום יעד יציבות המחירים, לאחר שהם נמצאו מתחתיו בשנת 2003, פיחות של השקל מול הדולר, לאחר ייסוף ב-2003, וההתאוששות בפעילות הריאלית, שהחלה במחצית השנייה של 2003, לאחר מיתון ממושך.

 

¦

ברביע הראשון של השנה עלתה האינפלציה הצפויה לשנה עד השנתיים הבאות אל תחום יעד האינפלציה, ואילו סיכוני שער החליפין הוערכו עדיין כנמוכים. התפתחויות אלו תמכו בהמשך הפחתת הריבית, אולם, בעקבות ההפחתות המצטברות של שנת 2003 - בקצב נמוך מאשר בעבר.

 

¦

בחודשים אפריל ומאי נמשכה העלייה של האינפלציה הצפויה בתוך תחומי היעד, במקביל לעליות של מדדי המחירים. עקומי התשואות עלו תוך התללת שיפועיהם החיוביים, על רקע עליית תשואות בארצות הברית, ואולי גם על רקע הפניית עודפי הכנסות הממשלה להורדת מסים. כמו כן הצטברו שינויים במספר אינדיקטורים, שיכלו להעיד על לחץ לעליית מחירים. התפתחויות אלו הניעו את בנק ישראל להפסיק את תהליך הפחתת הריבית.

 

¦

במהלך התקופה הנסקרת נמשכה ההתרחבות בפעילות הכלכלית, מגמה שהחלה כבר במחצית השנייה של 2003. גידול התוצר שיקף עלייה ביצוא, בצריכה הפרטית ובהשקעה, ואילו הצריכה הציבורית ירדה ברביע הראשון של השנה. הרקע לתפנית בפעילות הוא בראש ובראשונה שיפור המגמה בביקושים העולמיים, לצד שיפור במצב הביטחוני. כמו כן תמך בתפנית שיפור בתמהיל המדיניות המקרו-כלכלית, שהתבטא ברמה נמוכה יחסית של הריביות הריאליות הארוכות והקצרות. העלייה המהירה של התוצר פועלת לסגירת הפער בין התוצר לתוצר הפוטנציאלי.

¦

שוק מטבע החוץ אופיין במהלך התקופה הנסקרת ביציבות יחסית. ברביע הראשון הושפע מהלך שער החליפין בעיקר מגורמים מקומיים, בעוד עיקר ההשפעה ברביע השני הייתה של ההתפתחויות הגלובליות בדולר. פעילותם של תושבי חוץ התאפיינה בתקופה הנסקרת, כמו בשנת 2003, במכירת מט"ח, לעומתם תושבי ישראל רכשו מט"ח.

 

¦

שנת 2004 צפויה להסתיים בגירעון של כ-4 אחוזי תוצר בתקציב הממשלה, בהתאם ליעד שנקבע בחוק התקציב. העמידה ביעד הגירעון צפויה למרות הפחתות המס הסטטוטוריות שעליהן הוחלט במהלך השנה בשיעור של קרוב לאחוז תוצר, וזאת הודות לתפנית בפעילות הריאלית ולעלייה בגביית המסים.

 

¦

על רקע ההתאוששות הגלובלית, צפוי התוצר הגולמי בשנת 2004 לעלות בשיעור של 3.7 אחוזים, והתוצר העסקי - בלמעלה מ-5 אחוזים. היצוא צפוי לגדול בכ-9 אחוזים, והצריכה הפרטית - ביותר מ-4 אחוזים; ההשקעה בנכסים קבועים - שתגובתה על התאוששות אטית יותר, לנוכח אי מיצוי כושר הייצור בעת מיתון - צפויה לגדול במעט פחות מ-4 אחוזים, והיבוא האזרחי - בכ-9 אחוזים. הצריכה הציבורית - המשקפת את המשך המדיניות של הקטנת ההוצאה הציבורית - צפויה לרדת  בקרוב לאחוז. על פי תחזית זו צפוי שיעור האבטלה לרדת רק קלות. העלייה של שיעור ההשתתפות בשוק העבודה ומגמת הירידה בשיעור האבטלה מצביעות על צמצום פער התוצר. המשך מגמה זו מחליש את הלחץ של הפעילות הריאלית לירידת מחירים, ששרר בשנים האחרונות, ואף צפוי להביא לשינוי כיוונו.

 

¦

האינפלציה בשנת 2004 וכן ב-12 החודשים הבאים צפויה להימצא בגבולות יעד יציבות המחירים. כך עולה מכל הערכות האינפלציה – לפי שוק ההון, החזאים הפרטיים וסקר החברות של בנק ישראל. נראה כי כדי לעמוד ביעד יציבות המחירים תידרש בעתיד עלייה בריבית הנומינלית הקצרה, אשר עשויה להתבטא גם בעלייה מסוימת של הריבית הריאלית הקצרה. זאת, בהתבסס על סימולציות שנערכו בבנק ישראל שהראו כי בהנחה שהריבית ושער החליפין יישמרו ברמותיהם הנוכחיות, תהיה האינפלציה ב-12 החודשים הבאים וב- 2005 מעל היעד. עם זאת, החלטות הריבית תמשכנה להיבחן מחדש מדי חודש, כבעבר.

 

¦

הגורמים העיקריים התומכים בהימצאותה של האינפלציה בתחום היעד ואף מתחתיו הם: שיפור במצב הגיאו-פוליטי והביטחוני, שאם יתמיד, עשוי להביא להתגברות יבוא ההון, גם לטווח הארוך, ולפעול להגדלת ההיצעים בשוק המט"ח; ההתאוששות במשקים שונים בעולם ובפרט בארצות הברית מגבירה את הסיכוי להתעוררות שוקי ההנפקות שעשויה להתבטא בגידול יבוא ההון לישראל וללחוץ לייסוף השקל.

 

¦

הגורמים העיקריים שעלולים לפעול לחריגה מעבר לגבול העליון של יציבות המחירים הם: המשך צמצום פער התוצר שיכול להחליש את הלחץ לירידת המחירים, ואולי אף ללחוץ לעליית מחירים; העלאת הריבית מעבר לצפוי בארצות הברית שתביא לצמצום מעבר לצפוי בפער הריביות, שיכול ללחוץ לפיחות השקל; השוואת כללי המס על תעודות סל של ניירות ערך זרים הנסחרים בבורסה בתל אביב השנה והשוואת כללי המס על השקעות בחו"ל בתחילת 2005 צפויות לפעול להגדלת ההשקעות בחו"ל; הרעה משמעותית בתחום הפיסקלי על רקע שינויים פוליטיים בארץ או בעולם.

¦
​