אני מאוד שמח על ההזדמנות לשבת פה היום עם שלושה מקודמיי בתפקיד, ולדון בסוגיות שברומו של עולם הבנקאות המרכזית – אין חבורה יותר ראויה כדי לקיים איתה את הדיון הזה. אין צורך שאציג את הנגידים הקודמים, ובכל זאת, חשוב לא לקחת כמובנים מאליהם את ההישגים שלהם, שהעמידו את בנק ישראל בחוד החנית של העשייה הכלכלית בישראל ובבנקאות המרכזית העולמית, וחיזקו את כלכלת ישראל, את יציבותה ועוצמתה. הם הובילו אותנו למצב שבו אנו יכולים היום לנקוט בצעדים הנדרשים כדי להכין את הכלכלה לאתגרי העתיד.
פרופ יעקב פרנקל היה הנגיד המייצב ומצעיד הליברליזציה בשוק המט"ח. כשהוא נכנס לתפקידו היו מי שחשבו שאחרי שהצלחנו להדביר את ההיפר אינפלציה של שנות השמונים, ירידה נוספת מרמה של עשרים אחוז לרמה נמוכה יותר אינה שווה את המחיר הכרוך בה. יעקב הוביל תהליך מתמשך, עיקש ונחוש, שבסופו הגיעה ישראל לאינפלציה נמוכה, והמשק נהנה מיציבות וודאות ארוכת שנים בתחום זה. כידוע, כיום אנו מתמודדים עם אינפלציה מעט נמוכה מהיעד (אולי היה עדיף אם היית מתאמץ טיפ-טיפה פחות, יעקב). כיום ברור לכל שהמאמץ הזה היה משתלם לטווח הארוך. יעקב ניצח על תהליך הליברליזציה בשוק המט"ח ובמאזן התשלומים, בזכותו המשק כולו נהנה מפתיחות מלאה של שוק המט"ח ומתנועת כספים חופשית בין המשק לבין חו"ל.
פרופ' סטנלי פישר הוא הנגיד שצלח את המשבר העולמי. בהנהגתו, ובזמן שכלכלת העולם רעדה, בנק ישראל היה אי של יציבות, שיקול דעת, חשיבה מקורית ודרכי פעולה אמיצות, שהשרו ביטחון על הפעילים בשווקים, על החברות, ועל הציבור כולו, והיו בין הגורמים לכך שהמשק הישראלי היה בין אלה שסבלו פחות מהמשבר העולמי. סטן הוביל בנחישות את חקיקת חוק בנק ישראל החדש, במסגרתו, בניגוד לטבע האנושי, הוא הוביל תהליך של קיצוץ בסמכויותיו של הנגיד, שהיה עד לשינוי החוק כמעט כל יכול. בזכותו, החלטות המדיניות המוניטרית מתקבלות כיום במסגרת של ועדה, שמגבירה את הלגיטימיות הציבורית ואת העצמאות של בנק ישראל בקבלת ההחלטות. הבנק גם מתנהל, מבחינה אדמיניסטרטיבית, תחת עינה הפקוחה והנחייתה של המועצה המנהלית. שינויים אלה ואחרים לא הפכו את החיים של הנגידים שבאו לאחר מכן לקלים יותר (וזה לא שאני מתלונן, סטנלי, עדיין לא), אבל הם שיפרו וחיזקו את ההתנהלות של בנק ישראל.
פרופ' קרנית פלוג היתה הנגידה שאחזה את השור בקרניו, ועסקה בבעיות היסוד של הכלכלה הישראלית. קרנית שמה על השולחן בצורה ברורה את בעיית הפריון הנמוך של המשק הישראלי – אולי הגורם שיהיה המשפיע ביותר על רווחת אזרחי ישראל בעשורים הבאים. סדרת מחקרים וניתוחים שנעשו בתקופת כהונתה הובילו לכך שכיום כל אחד יודע להצביע על הבעיה. כהונתה של קרנית התאפיינה ברפורמה משמעותית במערכת הפיננסית. תחת הנהגתה הבנק לקח על עצמו את הקמת המערכת לשיתוף נתוני אשראי, אותה השקנו לפני חמישה חודשים; הבנק שיתף פעולה עם משרד האוצר וגורמים נוספים בעיצוב, החקיקה, וההוצאה לפועל של הרפורמה להגברת התחרות בבנקאות. מתוך הכרה ברורה בחשיבות היציבות הפיננסית, קרנית התעקשה על קידום החקיקה של הוועדה ליציבות פיננסית, אשר מהווה תשתית חשובה להפחתת הסיכונים אם וכאשר משבר יתרחש.
אז תודה גדולה לכם, קודמיי בתפקיד, ותודה כמובן גם לעיתון גלובס על הבמה המכובדת שכינס כאן. אנצל זאת כדי לספר לקודמיי, ולציבור כולו, על מה שמתרחש בבנק ישראל מאז שנכנסתי לתפקיד, ועל התכניות שלנו לעתיד.
עולם הכלכלה כפי שהיכרנו עובר תמורות מפליגות ומרעישות. כדי להמשיך לתפקד בסביבה משתנה, וכדי לדעת לקדם באופן מיטבי את פני המשברים הפוטנציאליים, אנחנו חייבים לדבר, לחשוב, ולנשום חדשנות טכנולוגית, פיננסית, ומחקרית.
בחודשים הראשונים לכהונתי השלמנו כמה מהמהלכים שהתחילו בשנים שקדמו. כפי שציינתי, העלינו לאוויר את המערכת לשיתוף נתוני אשראי, אשר מתפקדת לשביעות רצוננו. מספר רב של גופים פיננסיים, גם כאלו שלא חייבים לפי חוק, הצטרפו למערכת והחלו לדווח לה ולקבל ממנה נתונים. הוצאנו גם לדרך את הפרדת שתי חברות כרטיסי האשראי, תוך שאנחנו מקפידים שהפרמטרים של ההפרדה תומכים ביעדי הרפורמה. אני גם שמח לעדכן שהוועדה ליציבות פיננסית נפגשה כבר מספר פעמים ומתקדמת בגיבוש הכלים ונוהלי עבודתה. הצגנו לממשלה ניתוח מעמיק וברור לגבי הצורך בביצוע התאמות פיסקליות. במקביל הצגנו תוכנית לשיפור רמת החיים והפיריון למשק—תוך דגש על הצעות מדיניות אופרטיביות.
אנחנו לא עיוורים לסוגיית הדיור, ולהשפעות שלה על הדור הצעיר. לכן ביקשתי מחטיבת המחקר להתחיל לגבש המלצות אופרטיביות בתחום הדיור, כדי לסייע לממשלה החדשה לזהות את סדרי העדיפויות ולפעול להסרת חסמים שמקשים על הגדלת היצע הדירות.
ביוזמה משותפת עם קרן המטבע הבינלאומית, אנו מפתחים מודל מאקרו כלכלי חדש, שלוקח בחשבון שני מגזרים שלא היו כלולים עד כה במודלים המקובלים - שוק הדיור, והמערכת הפיננסית. כזכור, שני אלו היו מהגורמים העיקריים למשבר של 2008. המודל ישמש אותנו להערכות המאקרו אך גם יתרום לעבודת הוועדה ליציבות פיננסית. עוד יוזמה משותפת עם קרן המטבע - אנחנו עובדים על כנס בינלאומי בנושא סיכון הסייבר במערכת הבנקאית והפיננסית, מתוך הכרה בכך שזהו אחד הסיכונים העיקריים ליציבות הפיננסית בהסתכלות עתידית.
בהינתן השינויים בכלכלה העולמית ובראיה קדימה, התנעתי תהליך אסטרטגי, להגדרת היעדים של הבנק לשנים הקרובות. ההנהלה כולה נרתמה למהלך, עליו מנצח מנכ"ל הבנק, חזי כאלו. לא פשוט לקיים תהליך כזה תוך כדי העבודה השוטפת שהיא תמיד מאוד אינטנסיבית, אבל היה לי ברור שאנחנו חייבים להרים את הראש מעבר לשוטף. לכן ליווינו את התהליך בסלוגן פנימי – "עושים היום – חושבים על המחר". ביקשתי מחברי ההנהלה לחשוב מחוץ לקופסא, ולנסות לזהות את האתגרים החשובים שאיתם כלכלת ישראל ובנק ישראל יתמודדו בשנים הקרובות. הקמנו לצורך כך מספר צוותים, בהשתתפות עשרות עובדים ומנהלים, בכל התחומים הרלוונטיים:
- הראשון, עוסק במדיניות המוניטרית בעידן המודרני ושואל את השאלות הגדולות. לאור השינויים בכלכלה העולמית והמקומית, ולאור השינויים שעשויים לחול במבנה של הכסף בעידן המודרני, חיוני להבין איך צריכה להתנהל המדיניות המוניטרית ומהו ארגז הכלים הדרוש לשם כך. לכן, כבר בשנה הקרובה בכוונתנו לקיים תהליך של חשיבה מחדש על מסגרת המדיניות המוניטרית, וכבר הזמנו גורמים בכירים מבנקים מרכזיים בעולם לבוא לארץ ולהשתתף בכנס שבכוונתו לערוך בנושא. בהחלט ייתכן שבסוף התהליך נגיע למסקנה שהמשטר הקיים הוא הנכון ואין צורך לשנות אותו, אולם אנחנו חייבים לאתגר את החשיבה מכל הכיוונים לפני שנגיע למסקנה כזו.
- צוות נוסף עוסק במערכת הפיננסית העתידית ובאופן בו יש להיערך לשינויים הצפויים בה. הצוות מגבש אסטרטגיה, שמטרתה - שמירה על היציבות הפיננסית, תוך התאמת המערכת הפיננסית והרגולציה לסביבה המשתנה, הגברת תחרות והטמעת חדשנות. ההתפתחויות הטכנולוגיות שמשנות את המערכת הפיננסית עמדו בליבת עבודת הצוות, כמו גם האתגרים הנובעים מהגידול במספר ובסוג השחקנים במערכת, לצד שאלות מתבקשות לגבי תפקידו של בנק ישראל כגורם מרכזי במערכת הפיננסית ובשוק ההון בכלל.
- בצוות השלישי, עושים חיים. הוא מתמקד בטכנולוגיות המתקדמות בעידן הדיגיטלי. הצוות חשב על ההשפעות של העידן הדיגיטלי על התשתיות הפיננסיות - הבנקאות הפתוחה, הבלוקצ'יין, המטבעות הדיגיטליים, ועל הצורך לשדרג את מערכות התשלומים במשק למערכת תשלומים מיידית ומהירה - תחום שבו ישראל נמצאת בפיגור מאחורי החזית העולמית. דנו בתרומה של תעשיית הפינטק לכלכלה הישראלית, כיצד ניתן לקדם את החדשנות במערכת הפיננסית ובכלכלה כולה, וגם - איך להפוך את הבנק עצמו לארגון דיגיטלי וחדשני.
- מי שמכיר אותי יודע שאני נושם מחקר ודאטה. הצוות הרביעי שהקמנו עוסק בכך. אני חושש שמאז כניסתי לתפקיד הצמחתי לא מעט שיערות לבנות אצל האנשים המצויינים בחטיבת המחקר וחטיבת הסטטיסטיקה של הבנק, עם הדרישות והבקשות שהצבתי להם. הנתונים הסטטיסטיים הם מאבני הדרך המרכזיות בעבודת הבנק המרכזי. במבט צופה פני עתיד, יהיה צורך באיסוף של מידע חדש מסוגים שונים וממקורות חדשים. ביג דאטה, מידע ויזואלי, אודיו-ויזואלי, מידע גיאוגרפי, בינה מלאכותית – כל אלו תחומים שמתפתחים בקצב מהיר ועל הבנק יהיה לבחון כיצד להפיק מהם את המקסימום לצורך מילוי תפקידיו השונים, וגם כיצד להנגיש את המידע לציבור הרחב בצורה היעילה והנוחה ביותר.
- אנחנו מסתכלים גם פנימה –אל המשאב האנושי - הנכס החשוב ביותר שעומד לרשות בנק מרכזי. אנחנו בוחנים לעומק את ההיערכות התפעולית שלנו, ואיזו אסטרטגיה תבטיח את התשומות הנאותות לצורך ביצוע תפקידי הבנק לאורך זמן; ואת הקשר שלנו עם הציבור – האם וכיצד עלינו להתאים את האופן בו אנו מסבירים את עצמנו לציבור לאור השינויים החדים החלים בעולם התקשורת בכלל, ובאופן בו בנקים מרכזיים מתקשרים עם הציבור – בפרט.
התהליך הזה הוא מורכב ומעמיק. מטרתו היא להציב סימני שאלה על כל מוסכמה אפשרית, ולא להשאיר אבן על אבן. וכמובן, המבחן שלו יהיה ביישום. לאור האופן בו הבנק כולו נרתם לתהליך - אני בטוח שבסופו הבנק יהיה מוכן יותר למילוי תפקידיו באופן מיטבי לאור האתגרים הבאים עלינו בשנים הבאות.
ומרומו של עולם - נעבור לרגע לקצת אקטואליה.
כידוע לכם, בשבוע שעבר החליטה הוועדה המוניטרית להותיר את הריבית ללא שינוי, אולם העבירה מסר שונה מהמסר שליווה אותנו בחודשים האחרונים. המסר השתנה כי הנתונים השתנו – בז'רגון של הבנקאות המרכזית זה נקרא data dependency. תוך זמן יחסית קצר ראינו ירידה באינפלציה, שינוי כיוון במדיניות המוניטרית העולמית, החרפה בסיכונים לכלכלה העולמית, וייסוף חד יחסית בשער החליפין. ציינו בסיפוק את העובדה שהמשק המקומי נמצא במצב טוב - ואכן, כשמסתכלים מעבר לתנודתיות הטכנית רואים שהמשק צומח בקצב נאה, שוק העבודה נותר הדוק, ונראה שעד כה ההאטה בכלכלה העולמית לא מחלחלת לכלכלת ישראל, אפילו לא ליצוא, שממשיך לצמוח בעיקר בזכות יצוא השירותים.
אם המשק נמצא במצב טוב, למה ציינו שבמידת הצורך ננקוט בצעדים להרחיב את המדיניות המוניטרית? ראשית, משום שמגמת האינפלציה השתנתה. לא ברור לנו בשלב זה אם מדובר ברעש בנתונים – רעש גדול אמנם, אבל רעש - או בירידה בסיסית של האינפלציה. אולם ברור לנו שעלינו להמשיך לחתור ולהעלות את האינפלציה לכיוון מרכז היעד. שנית, הסיכונים התגברו. במידה והסיכונים יתממשו, אנחנו נרצה לפעול מבעוד מועד, כדי למנוע ככל שניתן האטה בפעילות הכלכלית. איך נעשה זאת? יש לנו מגוון כלים, וכולם נמצאים על השולחן. גם הכלים הסטנדרטיים, ואנחנו מרעננים את ארגז הכלים גם לגבי כלים שלא נוסו פה, או שלא נוסו מזה זמן רב.
ועוד אמירה על כלים מוניטריים – בשבועות האחרונים נושא שוק המט"ח עלה לכותרות. לכן, זו אולי הזדמנות להבהיר - אכן הצהרתי שעקרונית הייתי מעדיף ששער החליפין ייקבע בשיווי משקל בשוק, וזו גם הייתה התפיסה בבנק בתקופה שלפני כניסתי לתפקיד. מעשית, יש חלון של שערי חליפין שאנחנו סבורים שהוא קונסיסטנטי עם יציבות מחירים והפעילות הכלכלית, כשאנחנו לוקחים בחשבון את כל הגורמים וכל המשתנים במשק. החלון הזה הוא דינמי, ותלוי בפרמטרים שמשתנים כל הזמן, שמטבע הדברים נכון לא לחשוף אותם.
מבחינה זו, אפשר לקרוא למדיניות בנק ישראל בנושא – עמימות קונסטרוקטיבית, שהיא המדיניות המתאימה למשק קטן כמו ישראל; ולכן, אם וכאשר בנק ישראל יעריך ששער החליפין סטה באופן מהותי מאותו חלון שהגדרנו בהחלט ייתכן שנתערב בשוק. ואף אחד לא יקבל מאיתנו מכתב התראה לפני כן.
תודה רבה!