בוקר טוב וברוכים הבאים לכנס בנק ישראל שיתמקד בעולם התשלומים.
תודה רבה למארגנים ולכל מי שלקח חלק בהכנת האירוע, לאורחינו החשובים שבאו מחו"ל ולכל נושאי הדברים, שותפינו בממשלה, השחקנים בשוק הפרטי וכל המשתתפים במושבים שיתקיימו בהמשך היום.
לפני שאנחנו צוללים לדיון בפעולת התשלום – העברת כסף בין אדם או עסק אחד לאחר – אני רוצה לפתוח בשאלה יותר כללית, אולי אפילו חצי – פילוסופית: מה זה בעצם כסף?
כל בוגר לימודי כלכלה ייזכר בשלושת תפקידיו המרכזיים של הכסף: אמצעי תשלום, יחידת מידה, ואמצעי לשימור ערך. אלו התפקידים של הכסף, אך אני מבקש לעסוק ברובד הבסיסי יותר, מהו הערך, המהות הכלכלית של המוצר הזה – כסף? הוא לא מוצר רגיל בכלכלה. למשל, כשכלכלנים מנסחים מודלים של בחירה בין מוצר אחד למוצר אחד, הכסף לא נחשב ל"מוצר" - הוא לא מופיע בפונקציות התועלת שנמצאות בבסיס המודלים.
במאמר מצויין שכתב הכלכלן הידוע Narayana R. Kocherlakota – חברי לספסל הלימודים בשיקגו, " Money Is Memory" – מוצגת בצורה אלגנטית הטענה לפיה כסף מהווה תחליף לזיכרון "משוכלל"; זיכרון של כל העסקאות, הטרנזאקציות והאינטראקציות הכלכליות בין כל שני סוכנים בכלכלה. Kocherlakota – לשעבר נשיא הבנק הפדרלי של מינסוטה– מראה כי עבור כל אחת מהתאוריות המוניטריות המקובלות, אם נמיר את הכסף לכדי "זיכרון" של הפעילות הכלכלית של כל סוכן בעבר – כלומר, במקום הכסף ננהל איזשהו פנקס רישום - תתקבל בסופו של דבר אותה תוצאה: הפעילות הכלכלית תהיה בדיוק אותה פעילות שהיינו מקבלים בעולם שיש בו כסף. ההפך אגב, אינו נכון: במודל שבו יש רק את אותו "זיכרון" ייתכנו תוצאות כלכליות שלא יתקבלו בשיווי משקל בו יש כסף במקום. המסקנה הכמעט בלתי נמנעת, אולי אפילו נבואית משהו, היא שכסף עלול להפוך למיותר כאשר לשחקנים בכלכלה יש גישה לתיעוד היסטורי של כל הפעולות שבוצעו בעבר על ידי השחקנים האחרים. כלומר, השימוש בכסף אינו אידיאלי, ו"תחליפי זיכרון" משוכללים יותר, עשויים להוביל לתוצאות כלכליות טובות יותר.
נדלג להיום, ההתקדמות הטכנולוגית, בדגש על עולמות ה- DLT ובלוקצ'יין, מאפשרים לחשוב ברצינות – אם כי אנחנו עדיין רחוקים מיישום אפשרי - על הרעיון של מאזן, או "זיכרון" מלא של עסקאות עבר – בצורה דיגיטלית. DLT ובלוקצ'יין מאפשרים לאחסן כמויות ידע עצומות, ו"לזכור" היקפים אדירים של פעולות שנעשו לאורך זמן - בצורה דיגיטלית ומאובטחת ובכך עשויים לערער בצורה מסוימת על האופן שבו אנחנו חושבים על כסף, ועל המונופוליזציה של הממשלה בבעלות עליו, ואם נשוב ל-Narayana: " The government's monopoly on seignorage might be in some jeopardy as information access and storage costs decline".
אירועי הימים האחרונים מלמדים שאנחנו עוד רחוקים מאד מאימוץ מלא של המערכת הדיגיטלית כמוצר "רגיל" בכלכלה, ואנחנו רחוקים מאד מהיום שבו הכסף ייעלם מחיינו, אם בכלל, אבל אין ספק שההתקדמות הטכנולוגית המואצת מאתגרת את החשיבה שלנו ככלכלנים על מוסכמות רבות.
אחרי הפתיחה החצי-פילוסופית הזו, אני רוצה לעבור לדון בהיבט המעשי של השינויים הטכנולוגיים האחרונים: שוק התשלומים, קריפטו, חוזים חכמים, מטבעות וירטואליים ו-CBDC.
כשהגעתי לבנק ישראל, המצב בשוק התשלומים בישראל היה שונה מהמצב היום. אחד מהיעדים המרכזיים שלי היה לפתח את שוק התשלומים בישראל ולהציבו בשורה אחת עם המדינות המובילות בעולם. לכן זה גם היה אחד מהעוגנים המרכזיים בתכנית האסטרטגית שגיבשנו בבנק עם כניסתי לתפקיד.
בשנים האחרונות נקטנו בשורת צעדים לקידום החדשנות, היעילות והתחרות בשוק התשלומים לטובת כלל הציבור בישראל. צעדים אלו אף סייעו לנו לצלוח טוב יותר את משבר הקורונה, בכך שאפשרו מעבר מהיר ויעיל לתשלום ללא מגע פיזי, והם יוסיפו לסייע לפיתוח הכלכלה עוד הרבה מעבר למשבר.
מדינת ישראל היא סטארט-אפ ופינטק ניישן, והתערוכה מחוץ לאולם בשיתוף קהילת הפינטק הממשלתית היא דוגמא קטנה ליכולות. אבל, חלק גדול מהפיתוחים הטכנולוגיים שחברות ישראליות מיישמות בעולם לא מגיע לשוק הישראלי. יש לכך סיבות מבניות, כגון העובדה שישראל היא משק קטן ועוד. עם זאת, יש גם חסמים שקשורים לרגולציה ולמבנה תמריצים, ובהם אנחנו יכולים לטפל. הטכנולוגיה הישראלית בעולמות התשלומים לא צריכה להיות רק מכוונת לחו"ל, ובהחלט צריך לעודד את החברות השונות להטמיע גם בישראל את קידמת הטכנולוגיה שהן מפתחות. חשוב לנו לשמוע את התעשייה ואת קהילת הפינטק, להבין מהם את החסמים ולנסות לפתור אותם.
היום, יוצגו בפניכם מספר תוכניות לשיפור הרגולציה על תחום הפינטק, כזו שתתרום להעמקת והרחבת פעולתו גם אצלנו בישראל.
בעולם הכלכלה והעסקים מקובל להשתמש במונח TIME IS MONEY. עולם התשלומים ממחיש זאת בצורה פנטסטית. לפני מספר שנים, התחלנו להניע שינויים משמעותיים בשוק התשלומים, עשינו כברת דרך בשנים האחרונות לצמצום הפערים מול העולם, וזה הזמן להמשיך להסתכל קדימה. עלינו להניח את התשתית הנדרשת לכך שישראל תהיה מהמובילות בשוק התשלומים, ובכך תאפשר כאן שוק פיננסי מפותח יותר ובסיס לקידום הכלכלה ויכולת עשיית העסקים, בעיקר של אלו הקטנים יותר, ואף להוזיל את העלויות לצרכן.
בנק ישראל קידם בשנים האחרונות את רפורמת הבנקאות הפתוחה. אנו צפויים להיות אחת המדינה הראשונות בעולם שמחייבת ברגולציה אפשרות להעברת מידע בין הגופים הפיננסיים שהוא מעבר לעו"ש ואשראי, וכולל גם פיקדונות, חסכונות, הלוואות וניירות ערך של הלקוחות – כל זאת כדי לחזק את השליטה של הלקוחות במידע שלהם. חשוב לי לציין כי אנחנו דוגלים בקידום של "עולם פיננסי פתוח" שיכלול את כלל היצרנים של כלל המוצרים הפיננסים, ולא רק את המערכת הבנקאית. בהקשר הזה חשוב שתהיה נגישות לכל השחקנים הפיננסיים – לכלל האינפורמציה הנדרשת, כפי שמקובל בעולם. גופים אלה יוכלו לספק מידע ויחד עם זאת להציע שירותים מתקדמים.
בשנה האחרונה השימוש בארנקים דיגיטליים בישראל עלה בצורה משמעותית. חלק גדול מהתפתחות החדשנות בעולם הזה מקורו בצעדים שנקטנו על מנת לדחוף את מערך כרטיסי החיוב לתקן מתקדם יותר, EMV, מתוך הבנה, שכניסה של שחקנים חדשים ושירותים חדשים בתחום התשלומים תייצר בהכרח חדשנות נוספת ותגביר את הערך ללקוח.
כמה מילים על המטבעות הדיגיטליים.
חשוב לייצר הבחנה ברורה בין שני סוגי המטבעות הדיגיטליים: היציבים ושאינם. מטבע יציב, הוא מטבע שהשער שלו מתיימר להיות צמוד באופן מלא לשער של נכס אחר. זה יכול להיות מטבע פיאט, כלומר כזה שמנפיקה ממשלה כמו הדולר האמריקאי, זה יכול להיות נכס פיננסי כמו אג"ח ממשלתי, וזה יכול להיות נכס ריאלי, כמו זהב. הייחודיות של מטבעות יציבים על פני מטבעות דיגיטליים אחרים נעוצה בעודה שהם מבטיחים – לא תמיד מקיימים, כמו שתכף אסביר - למחזיק אותו שווי של המטבע אליו הוא צמוד. אחת הסיבות המרכזיות לעלייה המשמעותית שראינו בשווי השוק של המטבעות היציבים – עד לאחרונה - היא שהם מהווים מעין גשר, gateway מהעולם הפיננסי ה"רגיל" – לעולמות הקריפטו. כמעט ולא ניתן לבצע פעולות בעולמות ה-Defi בכסף "רגיל", לכן השלב הראשון יהיה בדרך כלל המרתו למטבע יציב. בהתאמה, כשרוצים לפדות רווחים שנעשו בפעולות ב-Defi, ההמרה חזרה לכסף רגיל תתבצע באמצעות מטבעות יציבים.
למרות שיש פה פן "תשלומי" - אם התהליך הזה נשמע לכם מוכר, אתם לא טועים – זה תהליך דומה להפקדת פיקדון בבנק מסחרי "רגיל". ההקבלה הזו, בין מטבע יציב לכסף ובנקאות, מחדדת את ההבדל בין מטבעות יציבים לאלה שאינם: המטבעות שאינם יציבים, כמו ביטקויין ודומיו אמנם נראים דומים לstablecoins במבט ראשון – שני הסוגים "וירטואליים", מבוססי טכנולוגיית קריפטו ונסחרים בפלטפורמות דומות – אך ההבדל ביניהם מהותי: ביטקויין הוא נכס ספקולטיבי: מחירו יכול לזנק, ליפול או להישאר קבוע, אבל בניגוד לתחזיות האופטימיות, או אפילו אוטופיות שנלוו להנפקת הקריפטו לפני למעלה מעשור – הוא לא משמש לאף אחד מתפקידיו היסודיים של הכסף. הוא אינו אמצעי תשלום, לא יחידת מדידה (מישהו לאחרונה ביקר בסופרמרקט שבו המחירים נקובים בביטקויין?), ולאור התנודתיות הגבוהה במחירו שאנו רואים – הוא ממש לא משמר ערך. מטבעות יציבים לעומת זאת עשויים להתקרב לעולמות הכסף והבנקאות. במידה והמטבע היציב אכן צמוד לשער של מטבע פיאט – הוא יכול להיות "משמר ערך" כמו אותו המטבע, ואולי גם לשמש אמצעי תשלום של ממש.
לצד התכונות של המטבעות היציבם שציינתי, שגורמים לנו לחשוב עליהם יותר במובן של "כסף", ומבדילים אותם מהמטבעות שאינם יציבם, עלינו לשים לב גם לאתגרים ששימוש במטבעות אלה עלול לעורר. למשל, כאשר stablecoins מהווים נתח שוק משמעותי מכלל הנכסים המגבים, המסחר באותם נכסים, שנעשה על מנת לשמר את ערך ה-stablecoin, עשוי להשפיע על היציבות של המערכת הפיננסית. לשם המחשה, מכירת כמות גדולה של אג"ח ממשלתי בבעלות מנפיק stablecoins הנקלע למשבר נזילות כתוצאה מנטישה המונית של ה-stablecoin, עשוי לערער את היציבות של שוק האג"ח.
בהקשר הזה כדאי לשים לב לעובדה הפשוטה: כשהם לא מפוקחים כנדרש, מטבעות יציבים הם, ובכן, לא בהכרח יציבים. רק לא מזמן מטבע היציב לכאורה, טרה USD – אחד המטבעות הגדולים מבחינת היקף שווי השוק שלו - קרס ואיבד את שוויו בתוך מספר ימים. בהינתן שזה קרה, טוב שזה קרה בשלב די מוקדם של התפתחות העולם הזה, בעודו שווה מיליארדים, ולא טריליארדים של דולרים, מה שעלול היה להשפיע על המערכת המוניטרית כולה.
לכן אני סבור, כי עלינו כבנק מרכזי להיות אמונים על הפיקוח וההסדרה של מטבעות יציבים, ככל שנעריך שהדבר נדרש לצורך שמירה על היציבות הכלכלית. זאת בניגוד למטבעות שאינם יציבים, עליהם הפיקוח צריך להתמקד בהיבטים צרכניים כמו שקיפות, ניהול תקין וכו'.
בשנים האחרונות מתחילה התפתחות נוספת, מעניינת, היסטורית, וכזו שעשויה לשנות לחלוטין את כללי המשחק בעולמות התשלומים בפרט והמערכת הפיננסית בכלל. אני מדבר כמובן על מטבעות דיגיטליים של הבנק המרכזי - cbdc, או מה שאנחנו בישראל מכנים שקל דיגיטלי, ואם תרצו בכינוי חיבה - שק"ד.
CBDC הוא אמצעי תשלום דיגיטלי המהווה התחייבות של הבנק המרכזי כלפי המחזיק בו. מעין שילוב של שני סוגי הכסף שציינתי: "מזומן דיגיטלי". בנוסף, באמצעות CBDC, ניתן יהיה "להנות" מיתרונות של מטבע דיגיטלי, תוך הורדת הסיכון הכרוכה בכך. למשל, CBDC יוכל לשמש כ – gateway לעולמות ה-Defi במקום המטבעות היציבים הפרטיים.
CBDC עשוי גם לאפשר תשלומים חוצי גבולות מהירים ויעילים יותר. בעוד שמערכת התשלומים הקיימת הגיעה ליעילות גבוהה יחסית בכל הנוגע לתשלומים מקומיים, כאשר לקוחות במדינות רבות מסוגלים לבצע תשלומים מהירים, זולים ואמינים, עסקאות חוצות גבולות נותרות מסורבלות, יקרות מאד, ולא יעילות. ככל שתהיה קישוריות (interoperability) בין מערכות CBDC של מדינות שונות – תשלומים חוצי גבולות עשויים להפוך לזולים יעילים ומהירים יותר. יש לשים לב, כי קישוריות שכזו גם עלולה לייצר אתגרים לכלכלות קטנות, שיהפכו את המדיניות המוניטרית שלהן למוגבלת בכוחה ביחס לגדולות.
לפני כשנה וחצי החלטתי שעלינו להתחיל לבחון את הנושא גם אצלנו באופן אופרטיבי. מוקדם להגיד אם בסופו של דבר נחליט להוציא את התכנית הזו לפועל, או לא, אבל אני יודע שני דברים: אם בנק ישראל יחליט להנפיק שקל דיגיטלי, זה יהיה שינוי עצום, ומן הראוי שנהיה ערוכים אליו. ואם נחליט שלא, כל הידע שאנחנו צוברים בפרוייקט השקל הדיגיטלי ישרת אותנו גם בחשיבה על רפורמות אחרות בעולם התשלומים.
בהקשר הזה, בישרנו לציבור בסוף השבוע שעבר כי בנק ישראל, מרכז החדשנות של ה-BIS והרשות המוניטרית של הונג קונג ישתפו פעולה בניסוי מיוחד בו תתבצע בדיקת היתכנות של CBDC, כולל הגנת סייבר. הפרוייקט מתוכנן לצאת לדרך ברבעון השלישי של 2022, וממצאיו מתוכננים להתפרסם עד סוף השנה. שילובה של ישראל בפרוייקט בינלאומי שכזה מעידה על ההערכה שרוכשים לנו בעולם, ועל ההתקדמות שעשינו בנושא.
לסיום, אנחנו נמשיך לעבוד, לצד השותפים שלנו לעבודה במגזר הציבורי, במגזר הפרטי, בבנקים מרכזיים ובארגונים בינלאומיים, כדי לעצב את המערכת הפיננסית העתידית באופן שירתום טכנולוגיות לשירות כל הציבור. עולם התשלומים הוא כבר מזמן לא רק מערכת "אינסטלציה", אלא חלק אינטגרלי של העולם הפיננסי.
אני מבטיח שבמהלך היום נראה, נלמד ונשמע על ההתפתחויות בעולמות התשלומים, ששינו, משנות וישנו את חוויות התשלום של כולנו, ויהפכו אותה לנוחה, יעילה, בטוחה, ונגישה יותר.
אני מודה לכם על שהגעתם לכנס, ומאחל לכולנו כנס פורה ומפרה.