שלום לכולם,

 

אתמול והיום התקיימו בבנק ישראל דיוני הוועדה המוניטרית לצורך קבלת החלטת הריבית, בסופם, כידוע, החליטה הוועדה להותיר את הריבית ברמה של 0.25%. בפתח הדברים אציין, שמאז כניסתי לתפקיד לפני שבועיים בדיוק, קיימתי כבר מספר דיונים עם הוועדה המוניטרית, ועם כלכלנים מחטיבות הבנק. התרשמתי מעומק הדיונים בוועדה ומאיכות החומרים שכלכלני הבנק מציגים לה, ומהמנגנון הסדור של הדיונים לקראת קבלת החלטות המדיניות. אני שמח להתייצב כאן מולכם ולפרט בפני הציבור הרחב את השיקולים שהביאו להחלטה הנוכחית, ואת הערכות הוועדה לגבי ההתפתחויות הכלכליות  והמדיניות בעתיד.

 

כידוע לכם, בהחלטת הריבית הקודמת העלתה הוועדה את הריבית לרמה של 0.25%, לאחר למעלה משלוש וחצי שנים בהן הייתה הריבית ברמה של 0.1%, וציינה שלהערכתה תוואי העלאת הריבית בעתיד יהיה הדרגתי וזהיר. למרות שחלפו מאז רק שישה שבועות, אירעו בהם לא מעט אירועים כלכליים משמעותיים; השווקים הפיננסיים בעולם, ובעקבותיהם גם בארץ, חוו טלטלה וירידות שערים, בחלקן חדות; ההערכות להמשך הצמיחה של הפעילות הריאלית בעולם ובארץ הופחתו קלות; וגם הבחירות לכנסת הוקדמו, מה שהגביר  במידה מסוימת את  אי הוודאות הכלכלית. בדיוני הוועדה, ניסינו להעריך את ההשפעות הצפויות של כל התהליכים האלו על האינפלציה והצמיחה, וכנגזר מאלו -  על המדיניות המוניטרית בעתיד. כפי שנמסר בהודעת הוועדה על החלטת הריבית, הוועדה מעריכה שתוואי העלאת הריבית בעתיד יהיה הדרגתי וזהיר, באופן שיתמוך בתהליך שבסופו האינפלציה תתייצב בסביבת מרכז תחום היעד, ובפעילות הכלכלית. עם זאת, גורמים שונים עשויים להשפיע על המדיניות, כפי שאפרט בהמשך.

 

סביבת האינפלציה התייצבה בחודשים האחרונים בקרבת הגבול התחתון של היעד. מרבית הגורמים שתמכו באינפלציה עד כה -  עליית השכר, הימצאות המשק בתעסוקה מלאה, והפיחות שחל בחודשים האחרונים בשער החליפין, ככל שיתמיד – צפויים להמשיך לפעול, ולהביא להמשך עליית האינפלציה. לעליות מחירים מתוכננות של מספר מוצרים ושירותים מפוקחים צפויה להיות השפעה קלה יחסית על האינפלציה. מחירי האנרגיה ירדו בחדות מאז תחילת אוקטובר לאחר עלייה מתמשכת קודם לכן, ובמידה ורמת המחירים הנוכחית תתמיד, עשויה להיות לכך השפעה מרסנת על האינפלציה בעולם וגם בישראל בטווח הקצר. על פי הציפיות והתחזיות לאינפלציה מהמקורות השונים, האינפלציה צפויה להיוותר בקרבת הגבול התחתון של היעד או מעט מעליו בשנה הקרובה, ולאחר מכן לעלות לכיוון מרכז היעד. אם תחזיות אלו יתממשו, הן יהיו עקביות עם צמצום הדרגתי של ההרחבה המוניטרית.

ברבעון השני והשלישי של 2018 קצב הצמיחה האט, ולאור העובדה שהאינדיקטורים לפעילות ברבעון הרביעי הם מעורבים, נשאלת השאלה מה היו הגורמים להאטה, והאם היא צפויה להימשך. הניתוח שנערך בבנק ישראל מצביע על כך שההאטה שיקפה גורמים חד פעמיים באופיים, וככל הנראה  מגבלת ההיצע מביאה לכך שהמשק מתכנס לקצב הצמיחה הפוטנציאלי. הערכה זו נתמכת, בראש ובראשונה, במצבו ההדוק של שוק העבודה: שיעור האבטלה הנמוך, שיעור התעסוקה הגבוה, הגידול המתמשך בשכר הריאלי והשיעור הגבוה של המשרות הפנויות. גם הירידה בעודף בחשבון השוטף תומכת בהערכה שההאטה נובעת ממגבלת היצע, שגורמת לכך שהגידול בביקושים נענה על ידי גידול ביבוא. בשנה האחרונה חלה ירידה בהשקעה במכונות וציוד מיבוא, מה שלכאורה אינו עקבי עם ההנחה שמגבלת היצע היא זו שהאטה את הפעילות, אולם ניתוח הרכיבים מראה שהירידה היא תוצאה של סיומה של השקעה גדולה בתחום תעשיית השבבים, וביתר ענפי המשק נשמרה רמת ההשקעה של השנים האחרונות. הספק העיקרי לגבי המקור להאטה במשק נובע מהצריכה הפרטית השוטפת, שהובילה את הצמיחה בשנים הקודמות, והאטה לאחרונה אל מתחת לקצב ארוך הטווח. הצריכה נתמכה בשנים האחרונות בגידול מתמשך של ההכנסה מעבודה, אך גם מאפקט העושר כתוצאה מעליית שווי תיק הנכסים של הציבור. בראייה עתידית, קשה להעריך אם התנודות בשווקים הפיננסיים ימשכו, ואם הן יצטברו לכדי השפעה שלילית של אפקט העושר על הצריכה הפרטית. בסיכומו של דבר, אם התרחיש הבסיסי יתממש ולא תחול הרעה משמעותית בקצב הצמיחה, הוועדה מעריכה שמצב המשק יהיה עקבי, כאמור, עם תוואי הדרגתי וזהיר של העלאת הריבית. ככל שתחול הרעה כזו, הרי שכל עוד האינפלציה רחוקה מהגבול העליון של היעד ניתן יהיה לתמוך בפעילות על ידי תוואי איטי יותר של צמצום ההרחבה המוניטרית.

בשוק הדיור מסתמנת התייצבות במספר העסקאות, תוך עלייה מתונה בהיקף המשכנתאות. ירידת המחירים  התמתנה, ועל מנת לתמוך בתהליך הפחתת המחירים ולתת מענה לביקוש יש צורך להגביר את קצב התחלות הבנייה, שהאט בשנה האחרונה.

בשבועות האחרונים חלה הרעה בתמונת הכלכלה העולמית;  בעוד הצמיחה בארה"ב נותרה נאה לעת עתה, ביתר הגושים הפעילות נחלשת. לאחר מספר שנים של עלייה יחסית מתמשכת במחירי הנכסים בשווקים הפיננסיים העיקריים, חלו בשבועות האחרונים ירידות מחירים חדות יחסית, ירידות בתשואות האג"ח הממשלתיות, ועליות במדדי הסיכונים. גם הסיכונים הפוליטיים ממשיכים להעיב על הצמיחה - החששות מ"מלחמת הסחר" שבים ועולים על סדר היום והשפעתה כבר מתחילה ככל הנראה לתת את אותותיה, נמשכת אי הוודאות לגבי תהליך הברקזיט, וסיכונים נותרו גם באירופה. למעט ארה"ב, האינפלציה במרבית הגושים נותרה מתונה, והצמצום המוניטרי הגלובלי צפוי להיבלם במידת מה; אמנם הריבית עלתה בארה"ב, כצפוי, וגם במספר משקים נוספים, אולם על פי התמחור בשווקים הפיננסיים צפויה לעת עתה הקפאה של עליית הריבית בארה"ב ודחייה במועד הצפוי לתחילת העלאת הריבית באירופה. בשווקים המתעוררים חלה בשבועות האחרונים רגיעה יחסית, אולם חלקם מאוד רגישים להתפתחויות כגון הצמצום המוניטרי בארה"ב, ההחרפה במלחמת הסחר, והתנודות במחירי האנרגיה.

 

על רקע הירידה בעודף בחשבון השוטף ופער הריביות שהלך ונפתח מול ארה"ב, מזה כארבעה חודשים השקל נחלש בהדרגה, ומגמות אלו תרמו להתייצבות האינפלציה מעל הגבול התחתון של היעד ולעלייה בציפיות. אם יתרחש שינוי מגמה בשער החליפין הוא עלול להאט את עליית האינפלציה לסביבת מרכז היעד. מאז פברואר 2018 בנק ישראל לא התערב בשוק המט"ח למעט במסגרת התכנית של רכישות שנועדו לקזז את השפעת הפקת הגז על שער החליפין, תכנית שלא חודשה בשנת 2019. במידה ויהיו תנודות חריגות שלא יתאמו את התנאים הכלכליים הבסיסיים, כלי ההתערבות בשוק המט"ח עדיין עומד לרשות בנק ישראל.

חטיבת המחקר הציגה לוועדה המוניטרית את התחזית המקרו כלכלית של החטיבה ופרסמה אותה לציבור. החטיבה מעריכה  שבשנתיים הקרובות המשק יתכנס לקצב הצמיחה הפוטנציאלי, כ-3%, ובנוסף הצמיחה תושפע לטובה מפעילות צפויה במספר חברות גדולות: בשנת 2019 התוצר יצמח בקצב של 3.4%, קצב מעט נמוך מזה שנחזה בתחזית הקודמת, וב-2020 צפויה צמיחה בשיעור של 3.5%. ב-2019 צפויה אינפלציה בשיעור של 1.3%, וב-2020 צפויה אינפלציה בשיעור של 1.8% -  בקרבת מרכז היעד. לגבי תוואי הריבית בתחזית, ברצוני להדגיש, שאין מדובר בתחזית של הוועדה המוניטרית עצמה, ואכן, קרה בעבר שהריבית השתנתה במועד שונה מזה שהוערך בתחזית שפורסמה. לאחר שהריבית עלתה בנובמבר, חטיבת המחקר מעריכה שתהיה עלייה מתונה בריבית ב-2019, וקצב ההעלאה יואץ במידת מה רק במקביל לעלייה נוספת באינפלציה שצפויה ב-2020. אדגיש שחשוב לשים לב למניפות המתארות את הטווח הרחב של אי הוודאות שמאפיינת את התחזית למשתנים השונים. מעבר לכך, חטיבת המחקר תיארה את הסיכונים לתחזית, שבעת הנוכחית מרביתם נוטים כלפי מטה.

אם לסכם – המדיניות שתקבע הוועדה המוניטרית תכוון לכך שלאורך זמן, האינפלציה תתייצב בסביבת מרכז טווח היעד, כשלאורך התהליך הוועדה תרצה לוודא שהמדיניות המוניטרית תומכת בהמשך צמיחה בקצב נאה של הפעילות הכלכלית. על פי התרחיש הבסיסי שהוועדה רואה לפניה, האינפלציה צפויה להמשיך לעלות בהדרגה בשנתיים הקרובות, והפעילות הריאלית צפויה להמשיך לצמוח בהתאם לקצב הפוטנציאלי. תרחיש זה יהיה עקבי עם עלייה הדרגתית וזהירה של הריבית. עם זאת, ישנם מספר סיכונים עיקריים לתרחיש הבסיסי: האינפלציה עשויה להאט אם יתחדש הייסוף, והפעילות הריאלית עשויה להיות מושפעת לרעה מההתפתחויות בכלכלה העולמית בכלל ובשווקים הפיננסיים העולמיים בפרט. ככל שסיכונים אלו יתממשו הוועדה תוכל להמשיך לקיים מדיניות מוניטרית מרחיבה למשך זמן יותר ממושך, באופן שיהיה עיקבי עם השגת יעדי המדיניות.

תודה רבה. 

​​​