עיקר דברי נגיד בנק ישראל, פרופ' יעקב פרנקל, ב"קתדרה והרצאה שנתית
ע"ש יצחק מודעי בטכנולוגיה וכלכלה", שנערכה היום בטכניון בחיפה,
במלאות שנה לפטירתו
ע"ש יצחק מודעי בטכנולוגיה וכלכלה", שנערכה היום בטכניון בחיפה,
במלאות שנה לפטירתו
המדיניות הכלכלית ולוחות הזמנים שלה חייבים להמשיך ולהתנהל בהתאם לאתגרים החשובים הניצבים בפניה. זאת, במיוחד על רקע העובדה שהמשק הישראלי הפך, זה מכבר, לחלק אינטגרלי מהכלכלה העולמית. השתלבותה המוצלחת של הכלכלה הישראלית בתהליך גלובליזציה זה בא לידי ביטוי, בין היתר, במעורבות ההולכת וגוברת של משקיעים זרים במשק הישראלי בשנים האחרונות ובשימור מעמדו האיתן של המשק בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים.
האתגר המרכזי העומד בפני המדיניות הכלכלית ממשיך להיות חידוש הצמיחה במשק לשיעורים שניתן להתמיד בהם, בהתאם לפוטנציאל הצמיחה של המשק. בכך יינתן גם הפתרון הנכון לבעיית האבטלה, שהיא הבעיה הכלכלית והחברתית החשובה ביותר. לשם כך נדרשת מדיניות כלכלית אשר במרכזה הרכב הוצאות ממשלה המדגיש השקעות בתשתיות פיסיות - בעיקר בתחבורה ובתקשורת - ובתשתית אנושית - בחינוך ובמו"פ. כל זאת, מבלי לחרוג ממסגרת התקציב. בנוסף, חשוב לעלות על מסלול המוביל להקטנה הדרגתית ועקבית בסך הוצאות הממשלה כאחוז מהתוצר, כך שתתאפשר הפחתה בנטל המס הגבוה במשק. כמו כן, יש להמשיך ביתר שאת ובנחישות, במדיניות רפורמות מבניות ולגבש רפורמה כוללת במס, אשר יתרמו לשיפור התחרות והיעילות ולהעלאת הפריון במשק. מדיניות כלכלית זאת חייבת להיות מלווה בהמשך המדיניות החותרת לחיזוק חוסנו ויציבותו של המשק.
המשק הישראלי והמדיניות הכלכלית נבחנים באופן מתמיד ע"י השווקים הפיננסיים העולמיים. שווקים אלה מתגמלים מדיניות נכונה ואינם מגלים סובלנות לנוכח מדיניות שאינה נכונה. מציאות זו מחייבת היצמדות לאסטרטגיה הכלכלית החותרת לביסוס היציבות במשק.אסטרטגיה זו - מושתתת בעיקר על מדיניות תקציבית המתנהלת בהתאם לתוואי הרב-שנתי שנקבע בחוק הפחתת הגירעון, ועל מדיניות מוניטרית הפועלת להשגת אינפלציה הנמוכה, בהתאם ליעדי הממשלה - הביאה להפחתת הגירעון בתקציב ובחשבון השוטף ולירידה משמעותית באינפלציה. הישגים אלה ומדיניות הריבית שננקטה בנובמבר אשתקד, לצד אסטרטגיית אי-התערבות בשוק מט"ח, הביאו להתמודדות מוצלחת של המשק הישראלי עם השפעות הפיחותים הגדולים שאירעו באותה עת, על רקע הזעזועים הפיננסיים העולמיים. כך, האינפלציה הוחזרה, תוך זמן קצר, לתוואי יורד והרגיעה היחסית שבה לשוקי ההון המקומיים. אסטרטגיה זו חיונית גם בהמשך, במיוחד לאור הסלקטיביות הרבה המאפיינת את שוקי ההון הבינלאומיים מאותה עת.
הכרחי לנקוט במסגרת מדיניות התקציב, ומוקדם ככל האפשר, בצעדים הדרושים להשגת יעד הגירעון בשיעור של 2 אחוזי תוצר ב- 1999, וזאת במיוחד לאור החריגה המדאיגה שמסתמנת מראשית השנה בגירעון המתוכנן. הדבר חיוני לחיזוק אמינותה של המדיניות הכלכלית, לעידוד ההשקעות הזרות והמקומיות ולמיצוי פוטנציאל הצמיחה של המשק.
המדיניות המוניטרית הצליחה להביא להפחתה עקבית באינפלציה - למעט עליה חריגה וחד פעמית במחירים לקראת סוף 1998 - כך שההערכות לגבי האינפלציה בשנת 1999 מצביעות על סיכוי רב להשגת היעד של 4%. עם זאת, קיימים סיכונים בתחום האינפלציה מעבר לאופק זה. הערכה זו מתבססת על המדדים השונים לגבי האינפלציה הצפויה לטווח של 12 חודשים ומעלה - המצויה עדיין מעל ל- 4%. סיכונים אלה בתחום האינפלציה מחייבים המשך מעקב קפדני ובחינה מעמיקה אחר התפתחות סביבת האינפלציה. זאת, כדי להמשיך ולדבוק במדיניות מוניטרית החותרת להבטחת היציבות. אינפלציה נמוכה ויציבות בתחום המחירים, מאפיינים את המגמות במדינות המתועשות ומהווים הבסיס ליציבות הכלכלית החיונית לחידוש הצמיחה לשיעורים בני-קיימא.
העידן החדש שנפתח השנה באירופה - האיחוד המוניטרי האירופי והנהגת מטבע האירו במדינות האיחוד - ממחיש במיוחד את הצורך להתמיד באסטרטגיה כלכלית ארוכת טווח המכוונת להאצת השתלבותו של המשק הישראלי בתהליך הגלובליזציה ולשיפור מעמדו ודירוגו בשוקי ההון הבינלאומיים. זאת, בעיקר באמצעות המשך אימוץ צעדים שיבטיחו את פתיחות המשק ואימוץ הכללים שנקבעו באמנת מאסטריכט ובמדינות אחרות בעולם לגבי דפוסי המדיניות המובילים ליציבות ולצמיחה ארוכי טווח.