דברי הנגיד בערב עיון באוניברסיטת תל-אביב
בערב עיון שנערך היום באוניברסיטת תל-אביב הקדיש נגיד בנק ישראל מקצת מדבריו לסוגיית עצמאותו של בנק ישראל, לאור הניסיון בניהול המדיניות המקרו-כלכלית בשנת 2001.
הנגיד הסביר כי ניהול המדיניות הכלכלית נשען בישראל, כמו בכל משק מפותח אחר, על שני יסודות: המדיניות הפיסקלית והמוניטרית.
ההתפתחויות בשנת 2001 הראו כי השליטה על המדיניות הפיסקלית היא בעייתית מאוד מאחר והשליטה התקציבית מותנה בתשתית פוליטית, וזו לא הוכיחה את עצמה במהלך השנה. תקציב 2001, אשר הוכן בקיץ 2000, הועבר בכנסת במארס 2001, למרות שהיה ברור שהוא כבר אינו מתאים לנסיבות שהשתנו. הביטוי הבולט לכך היו נתוני הגרעון אשר תפחו מ-1.75 אחוזי תוצר ל-2.75-2.5 על פי אומדן מאוגוסט, והסתכמו בסופו של דבר בשיעור העולה על 4 אחוזים. תופעות אלה החלו לגלוש גם לתקציב 2002, כאשר יעדי הגרעון לשנה זו נמצאים במגמת עלייה עוד בטרם החלה השנה, והתקציב טרם אושר. מעל כל אלה מרחף האיום של החקיקה הפרטית המשבש כל אפשרות לנהל את התקציב - מכשיר המדיניות העיקרי בכל משק - לפי סדר עדיפויות לאומי.
מאידך, המדיניות המוניטרית נותקה, עד עתה, מהשפעות המערכת הפוליטית, ולכן היה ביכולתה להוריד את האינפלציה ולהיכנס לשלב של שמירה על יציבות המחירים, על פי החלטת הממשלה מאוגוסט 2000. על רקע זה נעשו נסיונות חוזרים ונשנים להביא לפוליטיזציה גם של תהליך קבלת ההחלטות בנושא הריבית, במסווה של תיקון לחוק בנק ישראל. התיקון האחרון אשר עבר בקריאה טרומית בכנסת, ב-26.12.01, מקים לבנק ישראל "מועצה עליונה" אשר בין חבריה נמנים שר האוצר ושר העבודה והרווחה. מועצה זו צריכה לאשר את "מדיניות הנגיד".
הצעה זו התקבלה בכנסת ברוב של 45 בעד, 6 נגד ו-6 נמנעים, בתמיכתו של סגן שר האוצר וכמה שרים - זאת למרות שקודם לכן, ב-9.12.01, החליטה ועדת השרים לענייני חקיקה להתנגד להצעת חוק זו וקבעה כי "שר האוצר יציג את עמדת הממשלה כפי שנקבעה לעיל בעת הדיון בהצעת החוק בכנסת".
תיקון חוק בנק ישראל ברוח זו, הדגיש הנגיד, פירושו שיציבות המחירים, יציבות השווקים הפיננסיים (שוק ניירות ערך ושוק מט"ח), ויציבות המוסדות הפיננסיים (בנקים ומוסדות אחרים בהם הציבור צובר את חסכונותיו) עשויים להיפגע ע"י אותה תשתית אשר השלכותיה ניכרות היטב ביכולת השליטה התקציבית.
ניתן למנוע התפתחות מסוכנת זאת, סיכם הנגיד. יש לתקן את חוק בנק ישראל כך שתובטח עצמאותו, כמקובל בכל המדינות המפותחות בעולם. תיקונים אלה צריכים לכלול הקמת "ועדה מוניטרית" מקצועית ובלתי תלויה, המחוייבת לשמירה על יציבות המחירים, ועצמאית בבחירה ובהפעלה של כלי המדיניות, להשגת מטרה זו.