למצגת כקובץ PDF
להודעה זו כמסמך Wordדוח בנק ישראל שאנו מציגים היום מראה שהמשק נמצא במצב טוב, אם כי מעט פחות טוב מבשנים קודמות: תחזית הצמיחה ל-2013 עומדת על 3.8%, אולם אחוז אחד מהצמיחה הצפויה הוא כתוצאה מהזרמת הגז הטבעי ממאגר תמר, שהחלה מעט לפני הצפוי. בניכוי אפקט זה הצמיחה תעמוד על מעט מתחת ל-3%. שיעור האבטלה עומד על 6.5% - זהו שיעור מאוד נמוך בהשוואה היסטורית. שיעור האינפלציה נמוך מהיעד וכך גם תחזית האינפלציה לשנה הקרובה. החשבון השוטף כמעט מאוזן השנה, וצפוי להיות בעודף בשנה הקרובה בשל הפקת הגז. שער החליפין עומד הבוקר על 3.63 ₪ לדולר, וככל הנראה הוא עדיין מושפע מההשפעה הצפויה של הפקת הגז על מאזן התשלומים. יחס החוב לתוצר ירד השנה, אם כי הוא גבוה ממה שחשבנו שיהיה לפני מספר שנים. לצערי, ואני אומר לצערי משום שאני מוטרד ממצבן של הכלכלות החשובות בעולם, יחס החוב לתוצר בישראל עדיין נמוך מזה שבמדינות המפותחות הגדולות.
הבעיה העיקרית של המשק הישראלי היא התחום התקציבי. הגירעון ב-2013 צפוי לעמוד על כ-3.6%. למרות שמדובר על שיעור נמוך ביחס למדינות אחרות, זהו עדיין שיעור לא רצוי: אם ניזכר במה שקרה בשנת 2003, כאשר כתוצאה מהמיתון הגירעון קפץ לכ-6% כמעט ללא גידול בהוצאות, נבין שאם חס וחלילה ניכנס למיתון, הגירעון עלול להיות אף גבוה מזה שהיה בשנת 2003. עלינו לטפל, אם כן, במצב הפיסקלי.
לאור הכמויות המשמעותיות של הגז שצפוי להיות מופק בשנים הקרובות, חשוב מאוד שנעביר את החוק להקמת קרן העושר – קרן שתספוג את תקבולי המס מייצור הגז ותשקיע אותם בחו"ל. הדבר חשוב כדי למנוע ייסוף שישפיע על התעשייה הנוכחית ועל יכולתה לייצא – התופעה הקרויה "המחלה ההולנדית". בהקמת קרן כזו יש גם הגיון מבחינת חלוקת המשאבים הבין דורית –חשוב שנשמר משאב זה גם לדורות הבאים ולא ננצל אותו רק לעצמנו.
המצב הפיסקלי
הבעיה העיקרית עם הגירעון של 2012 היא שהגירעון הוא מבני, כלומר, לא סביר להניח שניתן יהיה לטפל בו באמצעות הצמיחה. אם כל ההתחייבויות שהממשלה לקחה על עצמה יבוצעו, נראה עלייה חדה בהוצאות הממשלה שיגיעו עד ל-365 מיליארד ₪, והגירעון ילך ויגדל. אם בנוסף לכך שיעורי המס יימשכו על פי החקיקה הקיימת, יחס החוב לתוצר יגיע מעל 90% עד סוף העשור – זהו יחס שלא נוכל לאפשר.
הוצאות הריבית של ממשלת ישראל גבוהות מאוד בהשוואה בינלאומית – למעשה, הן עומדות על 3.9% מהתוצר ורמתן שווה לשני שלישים מתקציב הבטחון, לעומת 0.6% בקבוצת מדינות רלבנטיות להשוואה. זוהי תוצאה של פרמיית הסיכון שהמשק הישראלי משלם, וגם של שיעורי ריבית גבוהים יותר שהיו בעבר. אם לא נצליח לטפל בבעיה הפיסקלית כעת, נצטרך לטפל בה בצורה פחות יעילה ויותר כואבת בעתיד, ולא נוכל לצמוח בקצב שהיינו מצפים.
שוק הדיור
אחת הבעיות העיקריות בשוק הדיור הנה פרק הזמן הארוך, המסתכם במספר רב של שנים, בין המועד בו מתקבלת החלטה לבנות במקום מסוים, ועד המועד בו הבנייה מסתיימת. (שקף 14 במצגת המצורפת). עד שנת 2007 היה במשק מלאי גדול של דירות ומחירי הדירות ירדו, למרות שיעור בנייה איטי יחסית. משאזל המלאי וגדלה אוכלוסיית מבקשי הדירות, ההיצע לא עמד בקצב הנדרש והחלה עליית מחירים. הגורם השני לעליית מחירי הדירות הנו ירידת התשואה של נכסים אלטרנטיביים בשווקים הפיננסיים, כולל מניות ואג"ח ארוכות טווח, מה שדחף משקיעים לרכישת דירות. עולה אם כן השאלה – מה חלקה של ריבית בנק ישראל במחירי הדירות, והאם היה צריך לשמור על רמת ריבית גבוהה יותר?
אילולא היה בנק ישראל מפחית את הריבית, היינו עדים לייסוף חד שהיה משפיע לרעה על הייצוא, וגם ההשקעות היו נפגעות. הייצוא וההשקעות הם שני גורמים חשובים מאוד לצמיחה, ולכן היינו עדים לצמיחה נמוכה יותר, לאבטלה גבוהה יותר, וגם לקצב בנייה נמוך יותר. השינויים בריבית משפיעים על הביקוש לדירות, וללא גידול בהיצע מתקבלת עליית מחירים. אולם, כדי לגרום בו זמנית לעלייה במלאי הדירות יחד עם ירידה במחירן, צריך להגדיל את ההיצע –להגדיל את ההיצע הקרקע הזמינה לבנייה, שדווקא ירד באמצע 2012, ולהפחית את משך הזמן בו מתבצעים הליכי התכנון. הממשלה עשתה כבר צעדים מסוימים – היא הקימה את הוד"לים ועשתה שינויים במנהל מקרקעי ישראל, אולם שינויים אלו כנראה לא היו מוצלחים ויש לחשוב עליהם מחדש. ישנם גם שינויים במיסוי שנדרשים כדי להפחית את השפעת המשקיעים.
הריבית הנמוכה הייתה הכרחית לצורך ההגנה על המשק מפני השפעת המשבר הפיננסי העולמי. הפחתת הריבית תרמה גם להגדלת שיעור הבנייה, שמבוצעת בעיקר ממקורות מקומיים ואינה מצריכה ייבוא רב. לא רצינו לרסן את המחירים באמצעות יותר מדי צעדים שמשפיעים על הביקוש. רצינו לראות יותר צעדים מצד הממשלה.
שיתוף פעולה רגולטורי בתחום הפיננסי.
קרן המטבע הגישה לנו בתחילת השנה דוח חשוב המעריך את יציבות המערכת הפיננסית בישראל. הדוח כלל המלצה להקים ועדה שתפקח על היציבות הפיננסית, ובה ישתתפו כל הרגולטורים. ישנו צורך להגברת שיתוף הפעולה בין הפיקוח על הבנקים, הממונה על שוק ההון ורשות ניירות הערך. ישנן טענות על פערים באיכות הפיקוח על המערכת הפיננסית בין הרגולטורים השונים, ולאור הגידול בהיצע האשראי החוץ בנקאי, הצורך בתיאום כזה דווקא גדל. ועדות כאלו קיימות במדינות רבות, אולם בישראל עדיין לא הצלחנו, אנו ועמיתינו, להגיע להסכמה לגבי הקמת ועדה כזו. אסור לנו להגיע לחוסר יציבות במערכת הפיננסית – כל כמה חודשים אנו עדים להשפעתה של פגיעה במערכת הפיננסית במדינה אחרת, ולכן חשוב שנקים ועדה לשיתוף פעולה רגולטורי לגבי יציבות המערכת הפיננסית.
בתשובה לשאלות:
לגבי שכר הבכירים – במערכת הבנקאית בישראל ישנן משכורות גבוהות מאוד, שקשה לעיתים להצדיק. זהו תפקידו של הדירקטוריון לקבוע את שכר המנהלים בחברה, ויש צורך לנקוט בצעדים בתחום זה. אינני סבור שתעשייה שמשלמת לבכיריה שכר שנראה מוגזם לרוב האוכלוסייה תוכל להמשיך בכך, אולם אינני סבור שעלינו להתערב בקביעת השכר עצמו.
ביחס לדברים שאמר שר האוצר על "גב' ריקי כהן מחדרה" – אין ספק שצריך לטפל גם בבעיות המיוחדות של המעמדות הנמוכים ושל העניים, שמצבם פחות טוב משל מעמד הביניים. אני מניח שהמדינה תמשיך לעשות זאת, וששר האוצר, שעשה עליי רושם מצוין, יטפל בבעיות של כל השכבות במשק.
בתשובה לשאלה על התרשמות הנגיד משר האוצר החדש: נפגשתי עד כה מעט עם שר האוצר והרושם הראשוני שקיבלתי הוא מצוין, הוא איש רציני.
לגבי זהות הנגיד הבא - אני סבור שזה לא נכון שמי שמסיים תפקיד יבחר את מחליפו. אני מוכן לדבר עם מקבלי ההחלטות ולהגיד להם את דעתי. אני בטוח שהנגיד הבא יהיה נגיד טוב.
לגבי צעדים בתחום המיסוי והתקציב - לשר האוצר יהיה קשה מאוד להמנע לגמרי מהעלאת מיסים. זה מביא אותנו בדרך כלל לשאלת תקציב הבטחון – בלי קיצוצים משמעותיים מאוד בתחום זה יהיה קשה מאוד לא להעלות מיסים. אם צריך לשמור על הרמה הנוכחית של תקציב הבטחון, ואפילו להעלות אותו, עלינו, כמדינה יציבה, לשלם על העלות של הבטחון.
אני סבור שחשוב להפחית את הגירעון. אני גם סבור שלא נכון להטיל את כל צמצום הגירעון על העלאת מיסים. חשוב להמשיך לשמור על יכולתו של המגזר העסקי לפעול ולתרום לצמיחת המשק.
לגבי מחירי הדיור – אני, וגם מחליפי, לא נוכל להיות אדישים במידה ויימשכו עליות המחירים בשוק הדיור, ונצטרך לטפל בהם, בין אם בצעדים המגבילים את הביקוש ובין אם בפנייה לממשלה בבקשה שתסייע להגדלת ההיצע. אולם, אסור יהיה לנו להשתמש בכלי הריבית רק לצורך זה. עלינו לזכור שהשפעת הריבית על שער החליפין, למשל, משפיעה על המשק יותר מאשר ההשפעה על שוק הדיור. יהיה עלינו לקחת את המחירים בחשבון, כמובן, בעת קביעת הריבית, אבל לא נוכל לקבוע את הריבית רק על פי מחירי הדיור.
לגבי משק הגז – מנהל חטיבת המחקר הסביר שהאומדנים לכמויות הגז בישראל ירדו לאחרונה. אנו נמצאים במצב גיאופוליטי מיוחד, ולכן סבור שיש לנו צורך לשמור על היכולת לספק לעצמנו אנרגיה בדרכים הכי זולות והכי יעילות, ולכן חשוב לחשוב על החלוקה בין יצוא לצריכה מקומית.
לגבי השיפוץ בבנק ישראל – בניין בנק ישראל נבנה לפני שנים רבות, והמערכות בו לקויות מאוד. כדוגמה לכך, ניתן להזכיר אירוע שבו אורחים מחו"ל היו במעליות וכתוצאה מתקלה המעליות נפלו 4 קומות עם האורחים בתוכן. המעליות כבר שופצו, וניתן להתרשם שהן לא מפוארות אלא עומדות בסטנדרט המקובל בכל בניין בארץ. בכוונתנו לבנות מבנה מכובד אך לא מוגזם – אלו ההנחיות שקיבלנו מהמועצה המנהלית. אם יכולנו לוותר על הבניין הנוכחי ולבנות בניין חדש העלות הייתה נמוכה יותר.
לגבי הטענה שבנק ישראל דואג ליציבות המערכת הבנקאית על חשבון התחרות - אנו רואים מה שקורה בקפריסין, ומה שקרה באירלנד – מדינות בהן המערכת הבנקאית הפכה גדולה בהרבה מידות מכלכלת המדינה עצמה. אסור לנו לאפשר משבר בנקאי בישראל. ניסיתי לעיתים קרובות לעניין מנהלי בנקים זרים להקים פעילות בישראל. עד 2008 הם עוד שאלו שאלות והתעניינו, אולם מאז המשבר כל הבנקים מצמצמים את היקף הפעילות שלהם ולא נראה שהדבר עומד על הפרק. בדו"ח ועדת זקן יש המלצות חשובות, ואני מקווה שהמערכת תתחיל לפעול על פיהן.