בנאום הפתיחה של כנס האנליסטים הבינלאומי שנערך בת"א ע"י המגזין היוקרתי "יורומני" אמר היום נגיד בנק ישראל, פרופ' יעקב פרנקל, כי עידן הגלובליזציה – אשר בתמציתו הסרת חסמים, פתיחות של השווקים, הרמוניזציה של הכלכלות, ושמירת תנאים של יציבות כלכלית – מציב אתגר חשוב בפני עושי המדיניות הכלכלית בישראל. זאת, מאחר שעליהם להיערך נכונה ולהוביל להשתלבות בתהליך הכרחי זה.
פרופ' פרנק קבע, כי ההחלטה בישראל להתקדם באופן משמעותי בפתיחות השווקים – ובעיקר בהשלמת הליברליזציה של שוק מט"ח – מהווה הצהרה פומבית ומפורשת, כי המשק הישראלי בשל להמשך השתלבותו בכלכלת העולם. לשם כך, הממשלה אימצה אסטרטגיה רב-שנתית שמובילה ליציבות כלכלית, בין היתר, באמצעות הקטנה בגירעון התקציבי מידי שנה, צמצום הגירעון במאזן התשלומים, השגת יציבות מחירים, והתקדמות בביצוע רפורמות מבניות במשק – ובכלל זה, זירוז ההפרטה.
הממשלה קבעה יעד ארוך טווח של יציבות מחירים. בעידן המודרני, לוחות הזמנים מתקצרים במהירות והשווקים הבינלאומיים בוחנים את עמידתו של המשק במחויבותיו מידי יום, והדבר מתבטא במעמדה הפיננסי ובדירוגה של ישראל בכלכלת העולם. המדיניות המוניטרית שמנהל בנק ישראל תמשיך להתבסס על מערכת שיקולים אחראית ומקצועית, שתוביל ליציבות כלכלית. בדרך זו, תורמת המדיניות המוניטרית להתקדמות המשק לעבר צמיחה יציבה.
ההתמודדות הנכונה עם האטה במשק היא באמצעות גידול השקעות בתשתיות פיזיות ואנושיות ובהמשך חתירה ליציבות כלכלית. אסור שההוצאה על תשתיות תבוא באמצעות הגדלת הגירעון בתקציב או הטלת מסים חדשים. אלה יפגעו בסיכויי המשק לצמוח בצורה יציבה ומתמשכת.
ההשקעות בתשתיות ובהסבה והכשרה מקצועית יסייעו לעובדים להשתלב בתהליך הטרנספורמציה האדיר בו התעשיות הנשענות על טכנולוגיות מתוחכמות ועל הון אנושי גדלות בקצב מהיר, והתעשיות המתבססות על טכנולוגיות מיושנות מתכווצות, יחסית.
ההשקעות בתשתיות ובהסבה והכשרה מקצועית יסייעו לעובדים להשתלב בתהליך הטרנספורמציה האדיר בו התעשיות הנשענות על טכנולוגיות מתוחכמות ועל הון אנושי גדלות בקצב מהיר, והתעשיות המתבססות על טכנולוגיות מיושנות מתכווצות, יחסית.
עתידו של המשק הישראלי חייב להבנות על המגזר הפרטי. על מנת שמגזר זה יוכל להתנהל בצורה חופשית ויעילה, על הממשלה להקטין את גודלה היחסי בכלכלה, לצמצם את נטל המס הגבוה, ולהאיץ את תהליכי הרפורמות במשק.