דברי הנגיד ביום העיון על התוכנית הכלכלית שערך גלובס יזום
במסגרת יום-עיון על "התוכנית הכלכלית" הדגיש נגיד בנק ישראל את הנקודות הבאות:
- מצבו של המשק הישראלי מושפע בעיקר מגורמים חיצוניים - ההאטה בעולם והמצב הבטחוני. את אלה לא ניתן לקזז ע"י אמצעי מדיניות שבשליטת הממשלה. מטרת התוכנית הכלכלית ל-2002 היא, לכן, לעצור את ההתדרדרות במצב המשק וליצור את התנאים אשר יקלו על הצמיחה ועל הגידול בשיעור התעסוקה כאשר תנאי הרקע ישתנו.
- לב התוכנית הוא התקציב לשנת 2002. בשל החריגה הגדולה בתקציב 2001 עלה שיעור החוב הממשלתי מהתוצר והגיע בסוף השנה ל-100%, בהשוואה ל-92% בסוף שנת 2000, לאחר מגמת ירידה רצופה מאז שנות ה-80'. במקביל תפחו חשבון תשלומי הריבית וחשבון הטבות המס בתקציב, ועלתה הריבית לטווח ארוך במשק. את יעד הגרעון ל-2002 יש להתאים ל-2.5% (בשל דחיית קבלתו של מרבית המענק האמריקאי מ-2001), דבר שיגדיל את האמינות של תוואי הירידה עליו החליטה הממשלה מ-2% ב-2003 עד 1% ב-2005. לצורך השוואות בינ"ל צריך לזכור כי הגדרת הגרעון אצלנו שונה מהמקובל, וכי - בהגדרה המקובלת בעולם - יעד הגרעון האחרון ל-2002 (3 אחוזי תוצר), גם אם יתממש, הינו 5% - הרבה מעבר לסביר.
בהקשר זה, הסביר הנגיד, גידול בגרעון בשל גידול בהוצאות השוטפות של הממשלה - פוגע בכושר הצמיחה של המשק, ולכן מנוגד למטרת התוכנית. בכל מקרה, צמצום בגרעון הממשלה - שהיא הגדולה בעולם יחסית לגודלו של המשק, צריך להיעשות רק ע"י האטה משמעותית בגידול בהוצאותיה. בתחום המסים יש לזכור כי המשק הישראלי עומד בתחרות מול מדינות מפותחות, ולכן יש להימנע מכל ניסיון להעלות את נטל המס הכולל, מה גם שהעלאת שיעורי המס סותרת את מטרת התכנית.
- מרכיב שני בתוכנית הוא הורדת הריבית לטווח קצר ע"י בנק ישראל. הנגיד הסביר כי המשק יוכל למצות את התועלת מהורדה זו רק אם תוואי הגרעון התקציבי יחזור למסלול של ירידה, ועימו - הריבית לטווח בינוני וארוך. לפי שעה ירדה הריבית לטווח ארוך אך מעט, תוצאה המשקפת את ספקנות השוק לגבי מחויבות הממשלה לחזור לתוואי של חוב ממשלתי יורד. רק הורדת הריבית לכל הטווחים תעודד את ההשקעות, ובחידוש ההשקעות נעוץ המפתח לצמיחת המשק.
היציבות בשוק מט"ח, הוסיף הנגיד, מושפעת מאוד לא רק מהשינוי בריבית לטווח קצר אלא גם מהשליטה התקציבית ומאמינות המחויבות ליציבות מחירים. כל פגיעה בעצמאות בנק ישראל, ובוודאי כל ניסיון לפוליטיזציה של תהליך קבלת ההחלטות בעניין הריבית, יערער את היציבות ממנה נהנה שוק המט"ח בשנים האחרונות. מעורבות יישרה של בנק ישראל בשוק מטבע חוץ כדי לכוון את מגמת שער החליפין היא מיותרת כאשר נשמרת המשמעת התקציבית ויציבות המחירים; ואם היא אינה נשמרת - לא ניתן לעמוד מול כוחות השוק.
- לבסוף עמד הנגיד על הצורך להשלים את הרפורמה בשווקים הפיננסיים. מקצת מהשינויים כבר סוכם: הסרת תקרת המק"מ, ביצוע השלב האחרון בהסרת הפיקוח על מט"ח, וההגמשה הנוספת של משטר שער חליפין יהוו את התשתית לשוק כספים חוץ-בנקאי, שהוא חיוני בכל תהליך של צמיחה. לאלה יש להוסיף גם רפורמה בתחום הפנסיה במטרה להרחיב את חובת הכיסוי לכל המועסקים במשק מחד, ולבסס אותה על השוק ואיזון אקטוארי - מאידך, כאשר הממשלה מעורבת רק בפיקוח ובהסדרה של השוק; וכן איחוד שיעורי המס על הכנסות פיננסיות, אותן ניתן לבצע, לגבי הכנסות מריבית בארץ ובחו"ל, ללא הכנות ממושכות ותוך הקפדה על כך שנטל המסים הכולל לא יעלה.