לאחר מכן, המפקח הציג את עיקרי הצעדים שנקט הפיקוח על הבנקים במהלך משבר הקורונה בחלוקה ל-3 קטגוריות: 1. שמירה על כספי המפקידים. 2. סיוע למשקי בית ועסקים. 3. הגדלת היצע האשראי במשק ומניעת העלייה בריבית על אף הגידול בסיכון. בין הצעדים שננקטו ניתן למנות: הגברת המעקב והפיקוח על המערכת הבנקאית תוך ניטור הדוק של הסיכונים וביצוע מבחני קיצון לתרחישים השונים, הורדת דרישת ההון הרגולטורית בנקודת אחוז, גיבוש מתווה לדחיות תשלומי הלוואות כדי לסייע למשקי הבית לעבור את המשבר, הקלות רגולטוריות במתן אשראי לדיור, צעדים לתמיכה בלקוחות שנקלעו לקשיים והבטחת מתן שירותים בנקאיים חיוניים לאורך כל המשבר במגוון אמצעים.
בסיכום דבריו התייחס המפקח לאי-הוודאות הגדולה בה מאופיין המשבר, ולעלייה ברמת הסיכון הכלכלי. בהתאם ובהנחיית הפיקוח על הבנקים ביצעה המערכת הבנקאית הפקת לקחים לאחר הגל הראשון. הפיקוח על הבנקים עושה שימוש נרחב בכלים שברשותו בכדי למזער את הפגיעה במשקי הבית והעסקים הקטנים ולסייע להם לצלוח את המצב. בתוך כך בוחן הפיקוח כל העת צעדים נוספים, תוך בחינה ולמידה של צעדים שננקטו על ידי רשויות פיקוח אחרות בעולם. בראייתנו, הצעדים צריכים להינקט בשום שכל, תוך מתן דגש על שמירת יציבותם של התאגידים הבנקאיים בהם מופקדים כספי הציבור.
במצגת הוצגו נתונים עדכניים על האשראי לעסקים בקרנות הממשלתיות (שקפים 13-15), התפתחות האשראי ושיעורי הריבית במהלך המשבר (שקפים 17-19), היקפי דחיות תשלומי ההלוואות (שקפים 22-23).