בנק ישראל מפרסם קטע מתוך סקירת ההתפתחויות הכלכליות בחודשים האחרונים (ספטמבר-דצמבר 2009)

03.02.2010                                                                                                                                                                  

בנק ישראל מפרסם קטע מתוך סקירת ההתפתחויות הכלכליות בחודשים האחרונים
(ספטמבר-דצמבר 2009)

נתח השוק של יצוא הסחורות הישראלי

לתיבה במלואה - לחץ כאן

בעשור האחרון גדֵל מאוד משקלן בתוצר וביבוא העולמי של קבוצת המדינות המתעוררות הגדולות - ברזיל, הודו, סין ורוסיה , בעוד שמשקל היצוא הישראלי בסך היבוא של מדינות אלה ירד (בממוצע).
נתח השוק של יצוא הסחורות הישראלי גבוה ביבוא של מדינות בעלות יבוא עתיר בכימיקלים ובציוד משרדי וציוד תקשורת.
נתח השוק של יצוא הסחורות הישראלי גבוה ביבוא של מדינות הקרובות גיאוגרפית (טורקיה) ובעלות תמ"ג גדול ( ארה"ב).
הסכמי הסחר עם מדינות בודדות (קנדה, מקסיקו, מצרים וטורקיה) תרמו להגדלת נתח היצוא.
יצוא הסחורות של ישראל בפועל למשקים חשובים כגרמניה, צרפת וסין נמוך מהצפוי, בהינתן השפעתם של גודל התמ"ג והתמ"ג לנפש של שותפות הסחר, הרכב יבוא הסחורות שלהן והמרחק שלהן מישראל.
הממצאים מבליטים כי חשוב לבחון דרכים לעידוד הסחר עם מדינות רבות, ובעיקר עם מדינות מתעוררות גדולות כמו סין ורוסיה.
נתח השוק של ישראל גבוה יחסית ביצוא הסחורות לארה"ב ונמוך ביצוא למדינות המפותחות האחרות[1] ולמדינות המתעוררות הגדולות (ברזיל, הודו, סין ורוסיה). בעשור האחרון גדֵל מאוד משקלן של המדינות המתעוררות הגדולות בתוצר וביבוא העולמי, בעוד שמשקלה של ארה"ב ביבוא העולמי יורד - התפתחות המקשה על היצוא הישראלי. להלן נבחן היקף יצוא הסחורות של ישראל לכ-90 מדינות. אנו בודקים ביבוא של אילו מדינות נתח השוק של הסחורות הישראליות גבוה, ובזה של אילו מדינות הוא נמוך. זאת תוך בדיקת השפעתם של כמה משתנים על נתח השוק של היצוא הישראלי - הרכב יבוא הסחורות של המדינות השונות, המרחק שלהן מישראל, קיומו של הסכם סחר ועוד.
כדי לבחון את הגורמים המשפיעים על נתח השוק של ישראל במדינות השונות אמדנו מודל סחר[2] למשקל יצוא הסחורות של ישראל לכל מדינה בסך יבוא הסחורות של אותה מדינה (ללא דלק), ובו נכללו המשתנים הבאים[3]: התמ"ג[4] המייצג את גודל שוק היעד, התמ"ג לנפש המייצג את רמת ההתפתחות של שוק היעד, המרחק מישראל, קיומו/אי קיומו של הסכם סחר[5] ומשקלותיהן של קבוצות סחורות בסך היבוא (ללא דלק)[6]. המדגם מתייחס לשנים 1990 עד 2008. נמצא קשר חיובי בין התמ"ג של המדינה המייבאת לבין נתח השוק של היצוא הישראלי בסך היבוא שלה (ללא דלק) וקשר שלילי עם המרחק מישראל[7]. לא נמצאה השפעה של התוצר לנפש בשותפת הסחר ולא של קיום הסכם סחר, בממוצע. נתח השוק של ישראל גבוה יחסית במדינות שהרכב היבוא שלהן עתיר בכימיקלים ובציוד משרדי וציוד תקשורת, ענפים שבהם ישראל נהנית מיתרון יחסי. לעומת זאת, נתח השוק של ישראל נמוך יחסית ביבוא של מדינות שבו משקל היבוא של מוצרי התעשיות המסורתיות גבוה יחסית.
כדי לקבוע ביבוא (ללא דלק) של אילו מדינות משקל היצוא של ישראל גבוה ובאילו הוא נמוך השווינו את נתח השוק של ישראל ביבוא של כל מדינת יעד בפועל לנתח הצפוי בהינתן המרחק של מדינה זו מישראל, התמ"ג שלה, הרכב היבוא שלה וכו'. נמצא כי משקל היצוא של ישראל ביבוא של ארה"ב, הודו, וברזיל גבוה מהצפוי ("נתח עודף") ביחס למרבית מהמדינות במדגם. לעומת זאת המשקל של היצוא הישראלי ביבוא של סין, של מרבית מדינות האיחוד האירופי ובפרט של גרמניה וצרפת, נמוך יחסית. את הממצא לגבי מדינות אירופה ניתן אולי להסביר בקשרי מסחר הדוקים בתוך האיחוד האירופי. בחישוב הפער בין היצוא של ישראל בפועל ליצוא החזוי על פי הרגרסיה במונחים נומינליים בשנים 2008-2007 היצוא בפועל של ישראל למשקים חשובים כגרמניה, צרפת וסין נמוך מפוטנציאל היצוא שלה לכל אחת מהן ביותר ממאה מיליון דולרים.
בדקנו את השינוי במשקל היצוא הישראלי למדינות השונות בין השנים 2000 ו-2008 (באמצעות אותו מודל בתוספת בקרה על השנים). נראה שיפור ניכר ביצוא של ישראל לקפריסין[8], לטורקיה, לברזיל ולפינלנד. לעומת זאת בולטת ההרעה ביצוא לסין, לרוסיה, וכן לרבות ממדינות אירופה - ביניהן אוסטריה, שווייץ וגרמניה – קרוב לוודאי, עקב התגברות הסחר בין מדינות אירופה בעשור הנוכחי.
קשרי המסחר בין ישראל לארה"ב הדוקים במיוחד. נתח השוק של ישראל ביבוא הסחורות של ארה"ב, כ- 0.7 אחוז, גדול פי שניים ויותר מהנתח שלה ביבוא הסחורות של יתר המדינות - נתון הבולט במיוחד לנוכח המרחק הגיאוגרפי הרב בין המדינות. עם זאת, נטרול השפעת הסחר עם ארה"ב על המודל (על ידי הוספת משתנה דמי לארה"ב) לא השפיע מהותית על הממצאים האמורים: נתח השוק של ישראל נשאר נמוך יחסית ביבוא של סין, גרמניה וצרפת וגבוה בזה של הודו וברזיל. השינוי באמידה השונה השפיע על גודלם של המקדמים ומובהקותם, אך לא על סימנם.
בדיקה נוספת בחנה את נתח השוק של ישראל במדינות שעמן יש לישראל הסכם סחר[9] זאת ע"י השוואת נתח השוק של היצוא הישראלי בממוצע בשנה-שנתיים שלפני הכניסה לתוקף של ההסכם, לבין הממוצע חמש-שש שנים לאחר הכניסה לתוקף. מבחינה זו המגמה נראית מעורבת: כל הסכמי הסחר שנחתמו עם מדינות בודדות (קנדה, מקסיקו, מצרים וטורקיה) הגדילו את משקל היצוא הישראלי ביבוא שלהן, ואילו הסכם הסחר החופשי שנחתם עם האיחוד האירופי[10] ועם אפט"א לא הגדיל את נתח השוק של ישראל ביבוא שלהם (בממוצע); זאת כנראה על רקע הידוק קשרי המסחר בין המדינות האירופיות.

לוח 1: נתח יצוא הסחורות הישראלי בסך יבוא הסחורות (ללא דלק) לפי קבוצות מדינות והתפלגות יבוא הסחורות (ללא דלק) בעולם בשנים 2001

עד  2008 (אחוזים)

	משקל היצוא הישראלי בסך היבוא		נתח השוק של היצוא הישראלי החזוי לפי המשתנים הכלכליים לשנת 2008	התפלגות יבוא הסחורות העולמי
	2001	2008		2001	2008
ארה"ב	0.58	0.69	0.24	21	15
המדינות המפותחות	0.28	0.24	0.3	49	45
סין, הודו, ברזיל ורוסיה	0.3	0.28	0.31	7	14
יתר הארצות	0.28	0.3	0.26	23	27
סה"כ	0.34	0.33	-	100	100

^[1] המדינות המפותחות שהניתוח נסב עליהן: שבדיה, פינלנד, דנמרק, איסלנד, נורבגיה, בריטניה, הולנד, בלגיה, לוקסמבורג, גרמניה, שווייץ, אוסטריה, צרפת, ספרד, פורטוגל, איטליה ויפן.

^[2] מודל ברוח מודל הגרביטציה. מודל הגרביטציה הבסיסי, המקובל באמידת תנועות הסחר הבין-לאומי, היה אומד את היקף היצוא של ישראל עם שותפות הסחר שלה בעזרת משתני גודל הכלכלה, כדוגמת התמ"ג או סך היבוא, והמרחק הגיאוגרפי של המדינות הללו ממדינת ישראל.

^[3] כל המשתנים במודל, פרט למשתנה קיומו של הסכם סחר, הם בלוג הטבעי.

^[4] לאורך כל המסמך בהתייחסות לתמ"ג ולתמ"ג לנפש הכוונה היא לתמ"ג ולתמ"ג לנפש ביחס לתמ"ג ולתמ"ג לנפש העולמיים.

^[5] הנתונים על הסכמי הסחר נלקחו מתוך האתר של משרד התמ"ת.

נוצר משתנה דמי לקיומם של הסכמי הסחר של מדינת ישראל עם המדינות שלעיל, שלגביו התאריך שהובא בחשבון הוא תאריך הכניסה לתוקף של אותו הסכם. נתון זה מורכב מאוד, שכן הסכמים אלה לא נסבים על כל המוצרים הנסחרים בין ישראל למדינות המדוברות, וכן אינם מיושמים במלואם עם כניסת ההסכם לתוקף אלא מתבצעים בחלקים, על פני זמן. כמו כן יש לציין כי הסכם הסחר של ישראל עם האיחוד האירופי נחתם לאחר הסכמים סחר קודמים עם חלק ממדינות האיחוד, משנות השבעים. ראו נספח א'.

^[6] נתוני הסחר נלקחו מתוך אתר "ארגון הסחר העולמי" - WTO; החלוקה היא לפי הסיווג הבין-לאומי האחיד של הסחר – SITC.

^[7] ראו נספח ב'.

^[8] ייתכן והערך הגבוה לקפריסין נובע מהיותה תחנת מעבר של סחורות למדינות שאין עימן יחסי מסחר ישירים.

^[9] הבדיקה מתייחסת לשישה הסכמים שישראל חתמה עליהם ב-18 השנים האחרונות.

^[10] מדינות האיחוד האירופי שנכללו בקטגוריה זו הן אלו שעמן נחתם הסכם סחר בשנת 1995.