אינפוגרפיקה ונתונים מלווים· בשנים האחרונות חלה עליה חדה בהיקפי השימוש באמצעי התשלום הדיגיטליים. בשנת 2020, 51% מערך התשלומים בוצעו בהעברות בנקאיות שכוללות זיכויים (42%) וחיובים (9%). כמו-כן, 31% מערך התשלומים בוצעו במערכת זה"ב. בנוסף, בעשור האחרון חל גידול משמעותי בשימוש בכרטיסי חיוב, עליה של 86% בסכומי התשלומים, אשר הגיעו לכמעט מיליארד ₪ ביום בשנת 2020.
· בתקופת הקורונה התרחשו התפתחויות שהעידו על איתנותו של מערך התשלומים בישראל. השימוש של הציבור באמצעי התשלום עבר משימוש פיזי לשימוש דיגיטלי מרחוק, לכל אורך 2020 ובעיקר בתקופות הסגרים. הדבר מתאפשר גם לאור זאת שכלל מערכות התשלומים המבוקרות על-ידי בנק ישראל מציגות רמת זמינות ויציבות של כמעט 100%.
· מחלקת מערכות תשלומים וסליקה בבנק ישראל בוחנת אילו צעדים נדרשים על מנת להסיר את חסמי הכניסה המקומיים העומדים בפני חברות PayTech, ולאפשר לשחקנים שונים בתחום, הקיימים והפוטנציאליים, לפעול בישראל.
הסקירה אשר מתפרסמת היום מתארת את מערכות התשלומים והסליקה בישראל, ואת ההתפתחויות העיקריות בתחום, זאת מהיבטי חדשנות, תחרות, יציבות ויעילות. הסקירה מתייחסת להתפתחותם של אמצעי התשלום ושירותי התשלום השונים, ולפעילותן של מערכות התשלומים בשנים אלו. הסקירה עוסקת גם באתגרים העומדים בפני מחלקת מערכות תשלומים וסליקה בבנק ישראל בחתירתה לקידום ופיתוח מערך התשלומים. כן נסקרת פעילותו של מערך התשלומים בישראל במהלך משבר הקורונה.
מנהל מחלקת מערכות תשלומים וסליקה בבנק ישראל, מר עודד סלומי:
"בשנים הקרובות בנק ישראל ימשיך להרחיב ולהעמיק את הרפורמות שהוביל עד כה בתחום התשלומים ובתחומים המשיקים לו, יוסיף לפעול לסגירת הפער בין עולם התשלומים הישראלי לזה של מדינות מתקדמות בעולם וכן ישאף ליטול חלק בהובלת התחום בזירה הבין-לאומית."
תחום אמצעי התשלום ומערכות התשלומים בישראל נמצא בעיצומה של מהפכה עסקית, רגולטורית וטכנולוגית, אשר הופכת אותם למתקדמים ודיגיטליים יותר, ידידותיים למשתמשים וזמינים לציבור הרחב גם על ידי גופים חוץ-בנקאיים.
בשנים האחרונות, המשק הישראלי חווה התפתחות טכנולוגית משמעותית כדוגמת הטמעת תקן EMV, המאפשר את התפתחותם של אמצעי תשלום מתקדמים, בפרט ארנקים דיגיטליים ותשלומים ללא מגע. מעבר המשק הישראלי לתקן ה-EMV נבע ממתווה רגולטורי בהובלתו של בנק ישראל אשר הביא, בין היתר, לכניסה של תשעה ארנקים דיגיטליים בשנה וחצי האחרונות. בנוסף, התפתחה מערכת תשלומים חדשה, Faster Payments - מערכת תשלומים מידיים קמעונאית, וקודמה גישה של גופים חוץ-בנקאיים למערכות התשלומים המבוקרות על-ידי בנק ישראל. צעד נוסף שהחל ביולי 2021 הוא מעבר של סליקת כרטיסי חיוב מסליקה פעם בחודש לסליקה פעם ביום. כמו כן, בוצעו שורה של צעדים שמטרתם הרחבת השירותים הדיגיטליים המתקדמים מבחינת הלקוח כגון: בנקאות פתוחה, הבנק הדיגיטלי, "ניידות בקליק" ועוד.
כלל מערכות התשלומים המבוקרות בישראל מציגות רמת זמינות ויציבות גבוהה מאוד. בשנים 2020-2018 מערכת זה"ב עמדה ברמת זמינות ממוצעת של 99.988%, מערכת חיובים, זיכויים והעברות תשלומים אשר מופעלת על ידי חברת מס"ב תפקדה בממוצע זמינות של 99.999%, מערכת שירותים בכרטיסי חיוב אשר מופעלת על ידי חברת שב"א תפקדה בממוצע זמינות של 99.996% ומערכת מכשירי בנק אוטומטיים אשר מופעלת על-ידי שב"א תפקדה ברמת זמינות גבוהה גם היא - בממוצע של 99.974%.
בעשור האחרון, חלה עליה משמעותית בהיקפי השימוש באמצעי התשלום הדיגיטליים. בשנת 2020, 51% מערך התשלומים מבוצעים כהעברות בנקאיות, מתוכם 42% כזיכויים אלקטרונים במערכת חיובים זיכויים והעברות תשלומים (מס"ב) ו 9% כחיובים ישירים. 31% מערך התשלומים מבוצעים במערכת זה"ב. בעשור האחרון, ניתן לראות גידול משמעותי בשימוש בכרטיסי חיוב, עליה של 86% בסכומי התשלומים.
69.7% מכמות התשלומים של בתי אב נעשים בכרטיסי חיוב, להוציא הוצאות על דיור, רכב ועמותות, נתון גבוה מאד.
לצד אלו, גם בתקופת הקורונה התרחשו התפתחויות שהעידו על איתנותו של מערך התשלומים בישראל. השימוש של הציבור באמצעי התשלום עבר משימוש פיזי לשימוש דיגיטלי מרחוק, לכל אורך 2020 ובעיקר בתקופות הסגרים.
היקף העסקאות בכרטיס לא נוכח מהווה כ-58% מסכום העסקאות בכרטיסי חיוב והיקף ההפקדות של שיקים בסלולר עלה מ-11% מסך הצגות השיקים בשנת 2019 ל-21% מסך ההצגות ב- 2020.
הצעדים שנעשים בתחום מערכות התשלומים נועדו להסיר חסמים ולהניח את התשתית להתפתחויות עתידיות, תוך מתן גמישות מקסימלית לכל השחקנים בבחירת השירותים שהם מעוניינים לקבל ולספק. ההתפתחויות בשוק מלוות ברגולציה מתאימה אשר תבטיח שמירה על יציבותן של המערכות ושל הגופים המשתמשים בהן.
מחלקת מערכות תשלומים וסליקה בבנק ישראל בוחנת אילו צעדים נדרשים על מנת להסיר את חסמי הכניסה המקומיים העומדים בפני חברות PayTech, ולאפשר לשחקנים שונים בתחום, הקיימים והפוטנציאליים, לפעול בישראל. המחלקה אחראית על יציבות מערכות התשלומים, ולצד זאת על קידום יעילותן הכוללת, וכן על הבטחת גישה שוויונית והוגנת למערכות הללו על-ידי כל נותן שירותי תשלום העומד בתנאי הגישה ודרישות החיבור למערכות.
הסקירה מתייחסת לנתונים של מערכות התשלומים בשנים 2018-2020 וכן התפתחויות נוספות שחלו בשנת 2021.