במחצית הראשונה של 2018 המשיכה המערכת הפיננסית המקומית לשמור על יציבות.

 

  • מניתוח הסביבה שבה פועלת המערכת הפיננסית המקומית ורמת עמידותה עולה כי יציבותה נשמרת. זו השתפרה לאורך שנים בתמיכת הסביבה הכלכלית ומחזור העסקים החיובי שממנו נהנה המשק הישראלי.
  • המשק הישראלי אמנם נהנה ממצב מקרו-כלכלי טוב, וכך גם יכולתו לעמוד בפני זעזועים, אך לפי ההערכות[1] עלתה ההסתברות לזעזוע כלכלי או גיאו-פוליטי שמקורו בחו"ל , אשר עלול להשפיע לרעה על הפעילות הריאלית והפיננסית במשק.
  • במחצית הראשונה של השנה הסתיימה תקופה ארוכה של עליות כמעט מונוטוניות בשווקים הפיננסיים. בחלקה הראשון של תקופה זו נצפו ירידות חדות בעולם, ובעקבותיהן  בישראל, ועלתה התנודתיות, אולם לאחר מכן השתנתה המגמה.
  • עליית מרווחיהן של איגרות החוב התאגידיות הקטינה במקצת את החשיפה של המשק דרך ערוץ מחירי הנכסים; אולם התגברות התנודתיות והנטייה לירידות בשוקי חו"ל – בין היתר על רקע הצמצום המוניטרי שנקטו בנקים מרכזיים – וכן הירידות הניכרות של המרווחים בשנים האחרונות, מעלות את ההסתברות1 שהעליות האחרונות של המרווחים הן תחילתו של היפוך מגמה בשווקים הפיננסיים העולמיים, מצב שעלול להחמיר  ולהשפיע על שוקי ההון המקומיים. 
  • מוקד הפגיעות הבולט ביותר של המשק הישראלי הוא שוק הדיור, וזאת לנוכח ההתפתחויות בשוק הזה בשנים האחרונות.
  • ההאטה בשוק הדיור השפיעה במידה ניכרת על החברות הציבוריות בענף הבנייה למגורים והביאה לירידה בהיקפי המכירות ולגידול של מלאי הדירות הלא מכורות. כתוצאה מכך חוו החברות בענף הרעה מסוימת בתזרים המזומנים מפעילות שוטפת. תרחישי הקיצון שנבחנו עבור משנתים כמו מחירי הדירות, המכירות והריבית מלמדים כי השפעה על המינוף הפיננסי ועל הנזילות המיידית של החברות ניכרת  רק בערכי הקיצון, ואילו בערכים הנמוכים ההשפעה קטנה יחסית.
  • בחינת מצבם הפיננסי של משקי הבית כמיצרף מראה כי הוא לא השתנה מהותית בהשוואה למחצית הקודמת. רובו של האשראי שאינו לדיור, שעומד על כ-15% תוצר, ניתן על ידי הבנקים, אך במקביל מתקיימת פעילות הולכת וצומחת של גופים נוספים (חברות כרטיסי אשראי וגופים חוץ- בנקאיים) המעניקים אשראי.
  • הזמינות הגדלה של האשראי החוץ-בנקאי מגבירה את הסיכון הפיננסי של משקי הבית הנוטלים אשראי זה, בעיקר של אלה בעשירונים הנמוכים. הואיל וחלקם של משקי הבית האלה בחוב הכולל קטן יחסית, אין כאן סיכון למערכת הפיננסית, אף כי יש סיכון  למשקי הבית עצמם. יש גם לזכור שתמחור האשראי על ידי המלווים מסתמך על מידע חלקי (עד שתופעל מערכת נתוני האשראי).
  • בראייה ארוכת טווח, החוסן של מרבית הענפים במגזר העסקי השתפר. שיפור זה בא לידי ביטוי בשיפור ביחסים הפיננסיים ובאינדיקטורים נוספים של החברות הציבוריות.
  • נמשך השיפור בעמידות המערכת הבנקאית. השיפור השנה התבטא בהמשך צבירת ההון ובהרכבו, בשמירה על איכות טובה של תיק האשראי וביחסי כיסוי נזילות גבוהים מהנדרש.
  • כל חברות הביטוח עומדות ביעדי הלימות ההון שנקבעו בהוראות המעבר לדירקטיבת Solvency II, אך לא כולן עומדות ביעדים הסופיים.

 

 

בדוח היציבות מפורסמות שתי תיבות:

1.       החוסן הפיננסי של המשק מול חו"ל. (מפורסמת לראשונה בדוח זה)

2.       ניתוח היציבות הפיננסית של החברות הציבוריות בענף ייזום הבנייה למגורים (פורסמה בנפרד)

 



[1] מבוסס בעיקר על הערכות  של מוסדות בין-לאומיים.

​​​