ביטול הפיקוח על מטבע חוץ
מהמחלקה לפעילות המשק במטבע חוץ נמסר, כי היום נכנסת לתוקף ההחלטה שהתקבלה לפני כשנה, במסגרת חבילת הצעדים שסוכמה עם הממשלה, על ביטול מוחלט של ההגבלה האחרונה שנותרה ב"פיקוח על מטבע חוץ" ביחס להשקעות בחו"ל של משקיעים מוסדיים. הגבלה זו מנעה השקעות בחו"ל של משקיעים מוסדיים בהיקף העולה על 20% מסך נכסיהם. החל מהיום, מתבטל למעשה "הפיקוח על מטבע חוץ" והשקל הישראלי הופך למטבע בר המרה חופשית בדומה למטבעות של המדינות המפותחות בעולם.
תהליך הליברליזציה, שהחל בשלהי שנות השמונים, כלל ביטול הדרגתי של הגבלות שונות על חופש הפעולה, הן של משקי בית, והן של המגזר העסקי והפיננסי. כך למשל, בוטלו עם הזמן ההגבלות שמנעו מתושבי ישראל החזקת מטבע חוץ במזומן, ניהול פיקדון במטבע חוץ בארץ ובחו"ל, העברת נכסים לחו"ל ורכישת מט"ח לצורך נסיעה לחו"ל מעבר לתקרה מסויימת. כמו כן, בוטל הצורך לקבל מבנק ישראל היתרים בתחומים רבים שניתנו לגורמים שונים במשק לצורך ניהול פעילותם העסקית או האישית. עם השלמת תהליך הליברליזציה, קיים כיום חופש פעולה מלא לכלל תושבי ישראל בביצוע עסקאות במטבע חוץ ועם תושבי חוץ, ולתושבי חוץ – בשקלים, ללא הגבלה בכל מה שקשור לחוק הפיקוח על מטבע חוץ.
עוד נמסר מהמחלקה לפעילות המשק במטבע חוץ (לשעבר "המחלקה לפיקוח על מטבע חוץ"), כי השלמת הליברליזציה היא צעד חשוב בתהליך ההתאמה של המשק הישראלי לסטנדרטים הבינלאומיים הנהוגים בניהול המקרו-כלכלי, שהוא תנאי להמשך תהליך ההשתלבות של ישראל בכלכלה העולמית. הצעד טומן בחובו יתרונות ניכרים, הן מבחינת ההשלכות המקרו-כלכליות- הגברת האינטגרציה בין שוק ההון המקומי לשווקים זרים, הגברת התחרות והיעילות בשוק ההון, והן מבחינת ההשלכות על ביצועי תיק ההשקעות של הציבור – שיפור רמת הפיזור, צימצום התנודתיות והקטנת החשיפה לתנודות בשוק ההון המקומי, המאופיין ברדידות יחסית להיקף הנכסים המנוהל על ידי המשקיעים המוסדיים.
תהליך השלמת הליברליזציה משתלב עם תהליכים מקבילים וארוכי טווח במשק של אינטגרציה עם השווקים הבינלאומיים ע"י הורדת מסים על הסחר וביטול הדרגתי של אפליית המס בין השקעות פיננסיות בנכסים מקומיים להשקעות בנכסים זרים. התוצאה המשולבת של תהליכים אלה, צפויה להתבטא בשינויים הדרגתיים בתיק הנכסים וההתחייבויות עד להשגת הקצאת אופטימלית ללא עיוותים הנובעים ממגבלות אדמיניסטרטיביות, או עיוותי מיסוי. עם זאת, השלמת תהליכים אלה חושפת את המשק, ביתר שאת, לזעזועים שמקורם בתגובות השווקים לניהול מקרו- כלכלי שוטף.
בבנק ישראל מזכירים, כי תהליך הליברליזציה במט"ח לווה ע"י הגמשה הדרגתית של מישטר שער החליפין, ומזה חמש שנים נקבע השער ע"י השוק, ללא מעורבות ישירה של בנק ישראל. שנוי המשטר עודד יצירת כלי שק לגידור סיכוני שער החליפין ואיפשר יצירת שוק, הולך וגדל, למסחר במטבע חוץ, כמקובל במדינות מפותחות.