איגרות החוב הממשלתיות בישראל
יתרת איגרות החוב הממשלתיות – אשר כמחציתן סחירות – הסתכמה בסוף שנת 1997 בכ- 256 מיליארדי ש"ח – גידול ריאלי של כ- 30 אחוזים בהשוואה לסוף 1990.
משקלן הניכר של איגרות החוב הלא-סחירות בסך איגרות החוב הממשלתיות חושף את השוק הסחיר לתנודות שערים גדולות יותר.
כל שיגדל הפיזור של איגרות החוב הממשלתיות הסחירות בין משקיעים בעלי מדיניות השקעות שונה, כך ישתפר תיפקודו התקין של שוק זה.
עם הרחבת האפשרויות להמירות השקל ופיתוח שוק היורו-שקל, עשוי לגדול משקלם של תושבי חוץ בשוק איגרות החוב הממשלתיות.
מהמחלקה המוניטרית בבנק ישראל נמסר, כי יתרת איגרות החוב הממשלתיות הגיעה בסוף 1997 ל- 256 מיליארדי ש"ח, כ- 75 אחוז מהתוצר, בהשוואה ל- 89 אחוזים בראשית העשור.
כמחצית מאיגרות החוב הן סחירות – 73% צמודות למדד, 8% צמודות לדולר ו- 19% לא-צמודות. איגרות החוב הלא-סחירות צמודות למדד. כזכור, איגרות החוב הלא-סחירות מונפקות כיום לקרנות הפנסיה ולחברות הביטוח ומשלמות תשואה ריאלית מובטחת מראש שאינה תלויה בתשואת השוק.
כמחצית מאיגרות החוב הן סחירות – 73% צמודות למדד, 8% צמודות לדולר ו- 19% לא-צמודות. איגרות החוב הלא-סחירות צמודות למדד. כזכור, איגרות החוב הלא-סחירות מונפקות כיום לקרנות הפנסיה ולחברות הביטוח ומשלמות תשואה ריאלית מובטחת מראש שאינה תלויה בתשואת השוק.
במחלקה המוניטרית מציינים, כי תפקודו התקין של שוק איגרות החוב הממשלתיות בישראל מושפע משני גורמים עיקריים:
ראשית, משקלן הניכר של איגרות החוב הלא-סחירות בסך איגרות החוב הממשלתיות חושף את השוק הסחיר לתנודות שערים גדולות יותר.
ככל שהגירעון התקציבי ילך ויצטמצם, על רקע החוק להפחתת הגרעון – ויקטנו צרכי הממשלה להנפיק איגרות חוב – וככל שמשקלן של קופות הגמל, יחסית לזה של קרנות הפנסיה, ילך וירד בחסרון לטווח ארוך – תהליך הנמשך כבר מספר שנים – היקף ההנפקות של איגרות החוב הלא-סחירות יגדל. כתוצאה מכך, הירידה במשקלן של איגרות החוב הלא-סחירות בסך איגרת החוב הממשלתיות – מכ- 57 אחוזים בראשית העשור, לכ- 47 אחוזים בשנת 1997 – עלולה להיהפך, כך שסחירות השוק עלולה להיפגע.
ככל שהגירעון התקציבי ילך ויצטמצם, על רקע החוק להפחתת הגרעון – ויקטנו צרכי הממשלה להנפיק איגרות חוב – וככל שמשקלן של קופות הגמל, יחסית לזה של קרנות הפנסיה, ילך וירד בחסרון לטווח ארוך – תהליך הנמשך כבר מספר שנים – היקף ההנפקות של איגרות החוב הלא-סחירות יגדל. כתוצאה מכך, הירידה במשקלן של איגרות החוב הלא-סחירות בסך איגרת החוב הממשלתיות – מכ- 57 אחוזים בראשית העשור, לכ- 47 אחוזים בשנת 1997 – עלולה להיהפך, כך שסחירות השוק עלולה להיפגע.
שנית, ככל שיגדל פיזור איגרת החוב הממשלתיות בידי משקיעים בעלי מדיניות השקעה שונה, כך ישתפר תפקודו התקין של השוק.
מאז ראשית העשור חלו מספר שינויים בתחום זה. מצד אחד נרשמה ירידה במעמדו הדומיננטי של קופות הגמל בשוק איגרות החוב הסחירות – מ- 47 אחוזים בתחילת העשור, ל- 31 אחוזים בסוף שנת 1997. במקביל, נרשמה עלייה במשקל ההשקעה הישירה של הציבור – מכעשירית מהשוק בראשית העשור, לכחמישית ממנו עתה – ושל חברות הביטוח. העלייה בהשקעת חברות הביטוח בשוק איגרות החוב – מ- 0.1% ב- 1990 לכ- 4.5% ב- 1997 – מוסברת ע"י הגידול המהיר בנכסיהן של התכניות לביטוח חיים החדשות ששיווקן החל ב- 1998 ("משתתפות ברווחים"). תכניות אלה מחזיקות כמחצית מנכסיהן באיגרות חוב סחירות, אשר הגיעו בסוף 1997 ל- 6 מיליארדי ש"ח - 4% ממלאי איגרות החוב הסחירות, לעומת החזקות זניחות בראשית העשור.
לעומתן, מחזיקות התוכניות לביטוח חיים הוותיקות ("מבטיחות התשואה") – אשר ב- 1992 נסגרו בפני חוסכים חדשים – אחוז מזערי מנכסיהן באיגרות חוב סחירות, וזאת, בשל זכאותן לרכוש איגרות חוב לא-סחירות מהממשלה.
מאז ראשית העשור חלו מספר שינויים בתחום זה. מצד אחד נרשמה ירידה במעמדו הדומיננטי של קופות הגמל בשוק איגרות החוב הסחירות – מ- 47 אחוזים בתחילת העשור, ל- 31 אחוזים בסוף שנת 1997. במקביל, נרשמה עלייה במשקל ההשקעה הישירה של הציבור – מכעשירית מהשוק בראשית העשור, לכחמישית ממנו עתה – ושל חברות הביטוח. העלייה בהשקעת חברות הביטוח בשוק איגרות החוב – מ- 0.1% ב- 1990 לכ- 4.5% ב- 1997 – מוסברת ע"י הגידול המהיר בנכסיהן של התכניות לביטוח חיים החדשות ששיווקן החל ב- 1998 ("משתתפות ברווחים"). תכניות אלה מחזיקות כמחצית מנכסיהן באיגרות חוב סחירות, אשר הגיעו בסוף 1997 ל- 6 מיליארדי ש"ח - 4% ממלאי איגרות החוב הסחירות, לעומת החזקות זניחות בראשית העשור.
לעומתן, מחזיקות התוכניות לביטוח חיים הוותיקות ("מבטיחות התשואה") – אשר ב- 1992 נסגרו בפני חוסכים חדשים – אחוז מזערי מנכסיהן באיגרות חוב סחירות, וזאת, בשל זכאותן לרכוש איגרות חוב לא-סחירות מהממשלה.
המשקיעים הזרים – גורם חדש בשוק איגרות החוב הממשלתיות – מחזיקים כיום רק כמחצית האחוז מסך השוק – בעיקר איגרות חוב צמודות לשער החליפין ("גילבוע"). אולם, עם הרחבת האפשרויות להמירות השקל ופיתוח שוק היורו-שקל, משקלם עשוי לגדול. במדינות מפותחות, כמו צרפת ואיטליה, מגיע משקלם של תושבים זרים, בהשקעה באיגרות חוב ממשלתיות, לכדי עשירית עד חמישית מסך ההחזקה.