תקציר:

  • ממדי אי-השוויון בישראל הם מהגבוהים בעולם המערבי וגבוהים יותר מאשר בעבר, אולם מאז שנת 2006 אי-השוויון התייצב, ואף ירד מעט.  
  • עליית שיעורי התעסוקה בקבוצות אוכלוסייה המאופיינות בשיעורי השתתפות ותעסוקה נמוכים ובתחולת עוני גבוהה (במיוחד בקרב חרדים וערביות) הגדילה את חלקן של קבוצות אלה בהכנסות ותרמה לצמצום אי-השוויון בהכנסות הכלכליות.  
  • הצמצום באי-השוויון ובעוני על פי ההכנסות הכלכליות קוזז על ידי שינוי במדיניות המיסוי וההעברות של הממשלה, שהפך אותה לפחות פרוגרסיבית, ותרם להעלאת אי-השוויון בהכנסות נטו.  
  • ההכנסה הממוצעת למשק בית של המשתייכים למעמד הביניים גדלה מאז 1997 מעבר לעליית המחירים של רוב המוצרים והשירותים. עם זאת, מאז 2007 הואץ קצב עליית המחירים, ומחיריהם של שירותי הדיור, שכר הדירה, המזון, החשמל, הגז והמים עלו יותר מאשר ההכנסה.  
  • עליית שיעורם-באוכלוסייה של הקשישים, הצפויה להתעצם בעתיד, מגבירה את הצורך בשיפור והתייעלות של שירותי הטיפול הממושך בקשישים.  


סוגיות במדיניות הרווחה - הקובץ במלואו