תקציר:
- תחולת העוני של נפשות, במדידה היחסית המקובלת בישראל - שלפיה משקי בית עניים אם הכנסתם נמוכה ממחצית הההכנסה החציונית, מותאם לגודל המשפחה - עלתה בשנים האחרונות והגיעה בשנה שהסתיימה ביוני 2005 לרמה גבוהה של 24.1 אחוזים. תחולת העוני היחסי בישראל גבוהה גם בהשוואה בין-לאומית.
- מדדים חלופיים לעוני, שלפיהם משקי בית הם עניים אם הכנסתם אינה מאפשרת להם לרכוש סל מוצרים חיוני, מצביעים על עלייה בשיעור העוני. לפי מדדים אלה העוני עלה בשנים 2002 עד 2004, לאחר שהצטמצם שנתיים לפני כן, בעיקר הודות לצמיחה הכלכלית.
- ממדי העוני עלו החל מ-2002 לפי כל המדדים - היחסי, המוחלט והמדדים לפי צריכה חיונית. העלייה הושפעה בין היתר מהמיתון, ובשנתיים האחרונות - בעיקר מקיצוץ הקצבאות.
- תחולת העוני גבוהה לפי כל השיטות בקרב ערבים, חרדים, משפחות גדולות, מעוטי השכלה ומשפחות ללא מפרנסים.
- ממדי העוני מדגישים את הצורך במדיניות מתמשכת לצמצום העוני, וזאת תוך שמירה על המשמעת התקציבית, התומכת בצמיחה בת-קיימא. המדיניות צריכה לפעול לשילוב בתעסוקה של מי שמסוגל לעבוד, להגדלת התמורה לעבודה של מי שמשתכר שכר נמוך, ולתמוך ישירות בעניים שכושר השתכרותם נמוך. במקביל יש לשפר את אבחון כושר התעסוקה וההשתכרות.
סוגיות במדיניות הרווחה - הקובץ במלואו