תקציר:
- בשנת 2005 הסתכם העודף בחשבון השוטף ב-1.9 אחוזי תוצר - עלייה בהשוואה לשנים 2003 ו-2004.
- בפרספקטיבה של שלוש השנים האחרונות, המעבר לעודף בחשבון השוטף מבטא בעיקר שיפור בחשבון הסחורות והשירותים, וזאת למרות הרעה בתנאי הסחר.
- קצבי הצמיחה של היצוא והיבוא היו השנה נמוכים מאשר אשתקד, אף כי משקלם בתוצר המשיך לעלות. הירידה בקצב צמיחת הסחר העולמי האטה את צמיחת היצוא, ואילו היבוא הושפע מרמתו המפוחתת של שער החליפין הריאלי, מההרעה בתנאי הסחר ומההאטה ביצוא הסחורות, שחלק ניכר מגורמי הייצור שלו מיובאים.
- תהליך הגלובליזציה מוצא את ביטויו בהרכב המדינות שישראל סוחרת עמן. חלקן של המדינות הפחות עשירות עלה בחמש השנים האחרונות הן ביצוא והן ביבוא של ישראל. עליית חלקן של מדינות אלה, שבהן העבודה זולה יחסית, בולטת בענפים עתירי עבודה, אך עלה חלקן גם בענפים עתירי טכנולוגיה, שהם עתירי הון.
- החשבון הפיננסי של המשק הסתכם בשנת 2005 ביצוא הון נטו ניכר של כ-6.1 מיליארדי דולרים, תוצאת התרחבות גדולה בהשקעות של תושבי ישראל בחו"ל לסך של 16.9 מיליארדי דולרים, מעבר להתרחבות ההשקעות של תושבי חוץ במשק, לסך 10.8 מיליארדים.
- גידול ההשקעות של תושבי ישראל נבע בעיקרו מהאצת תהליך פיזור ההשקעות בחו"ל על ידי המשקיעים המוסדיים. גורם מרכזי נוסף היה פירעון אשראי במט"ח על ידי המגזר העסקי וגידול בפיקדונותיו, עם הצטמצמות פער הריביות מול חו"ל, שבעטיו מערכת הבנקאות העבירה מקורות לחו"ל.
- שני תהליכים מרכזיים עמדו ברקע ההתפתחויות בחשבון הפיננסי: פעילות הממשלה והחלטותיה, שהתבטאו בהפרטה בהיקף שיא, ורפורמות מבניות במיסוי ובשוק ההון; מגמות פיננסיות עולמיות ובראשן עליית התשואות לטווח קצר, שפעלה לגידול ההשקעות של תושבי ישראל בחו"ל, יציבות התשואות לטווח ארוך וגידול תנועות ההון למשקים מתעוררים, שתמכו בהמשך תנועות ההון של תושבי חוץ למשק.
מאזן התשלומים - הקובץ במלואו