- המשק הישראלי צמח ב-2019 ב- 3.5%, בדומה לקצב הצמיחה בשנתיים הקודמות ונמוך מאשר ב-2016. הצמיחה הובלה על ידי היצוא והצריכה הפרטית, וסך השימושים המקומיים התרחב בהתאם לקצב הצמיחה של השנתיים האחרונות.
- המשק פעל בסביבת תעסוקה מלאה. שיעור האבטלה ירד לרמתו הנמוכה ביותר זה עשרות שנים, ושיעור התעסוקה גבוה. עם זאת שיעור המשרות הפנויות, שרמתו גבוהה, ירד, וכך גם מספר השעות למועסק. כמו כן התמתן קצב עליית השכר, וגידול חלקה של העבודה בתוצר נבלם.
- במהלך 2019 הואטה ההתרחבות של הסחר העולמי, וחלק מהבנקים המרכזיים העמיק את המדיניות המרחיבה. לקראת סוף השנה פחתו במקצת הסיכונים להתמתנות הפעילות, אך בתחילת 2020 נפגעה הפעילות העולמית במידה משמעותית עקב התפשטות נגיף הקורונה.
- ההאטה בסחר העולמי והייסוף תרמו להמשך הדשדוש של יצוא ענף התעשייה (ללא תעשיית העילית). ואולם הפגיעה בצמיחה בישראל התקזזה בזכות התרחבות הצריכה (הפרטית והממשלתית), יצוא התעשייה העילית והמשך ההתרחבות של יצוא ענף השירותים, שמשקלו בתוצר עולה בהתמדה בשנים האחרונות, והסחר העולמי בו נפגע פחות.
- סביבת האינפלציה ירדה במהלך 2019 אל מתחת לגבול התחתון של היעד, ובתום השנה שיעור האינפלציה השנתי היה 0.6%. ירידת האינפלציה נבעה בעיקר מייסוף ניכר של השקל מתחילת השנה, על רקע עודפים בחשבון הבסיסי ובחשבון השוטף של מאזן התשלומים וגידול בתנועות ההון. סיבות נוספות לירידתה של סביבת האינפלציה הן ירידה מתונה של מחירי המוצרים בעולם על רקע ההאטה העולמית והתגברות התחרות.
- הריבית המוניטרית נותרה ברמה של 0.25% במהלך כל השנה, אולם סביבת המדיניות השתנתה: במחצית הראשונה של השנה ההסתברות להעלאת ריבית הייתה גבוהה, ואילו במחצית השנייה עלתה ההסתברות להפחתת הריבית, לנוכח סביבת האינפלציה שירדה, ההאטה בעולם והמדיניות המרחיבה במדינות רבות.
- לאורך מרבית שנת 2019 רכש בנק ישראל מט"ח בהיקפים קטנים, ואילו ברבעון הרביעי של השנה הוא רכש מט"ח בהיקף נרחב; זאת משום שהוועדה המוניטרית העריכה כי שער החליפין סטה מהחלון הדינמי של מערך שערי חליפין העקבי עם הפעילות הנאותה ועם יציבות המחירים.
- סביבת האינפלציה והריבית הנמוכות בעולם בשנים האחרונות הביאו לחשיבה על כלי מדיניות מוניטרית לא שגרתיים, ובחלק ממדינות העולם אף נעשה בהם שימוש נרחב. בנק ישראל השתמש בשנים האחרונות ב"הכוונה קדימה" (ecnadiuG drawroF) ובהתערבות בשוק המט"ח.ׂ
- המדיניות הפיסקלית הייתה מרחיבה בארבע השנים האחרונות: גירעון הממשלה המרכזית היה 3.7 אחוזי תוצר, וגירעון הממשלה הרחבה היה גבוה מ-4 אחוזי תוצר זה שנתיים ברציפות. הגדלת הוצאות הממשלה ביטאה שינוי במדיניות, שהחל עם הקמת הממשלה ב-2015, לאחר שהממשלה הקודמת נאלצה לבצע קונסולידציה פיסקלית, ונועד לשפר את רמת השירותים הציבוריים ולהעלות את תשלומי ההעברה.
- מחירי הדירות שבו לעלות ב-2019, לאחר שהתייצבו, לראשונה מזה כעשור, בשנתיים הקודמות. לעליית המחירים תרמו המשך הגידול של משקי הבית הרוכשים דירה ראשונה, חוסר הוודאות לגבי מדיניות הממשלה ביחס לשוק הדיור וסביבת הריבית הנמוכה.
- על רקע מדיניות של תמריצים להשתלבות בשוק העבודה הצטמצמו ממדי העוני ואי-השוויון בישראל בעשור האחרון, לעומת עלייה בעשור הקודם, ויציבות בשנתיים האחרונות. ואולם גידול התעסוקה לבדו אינו מספיק כדי להביא לירידה משמעותית בהיקף העוני.
לפרק המלא