תקציר:
- בשנת 2012 צמיחת המשק האטה ל-3.1 אחוזים, האינפלציה עמדה על 1.6 אחוזים, החשבון השוטף במאזן התשלומים היה קרוב לאיזון, שיעור האבטלה נותר יציב ונמצא בשפל של 30 שנה, וגירעון הממשלה התרחב והגיע ל-4.2 אחוזי תוצר.
- צמיחת התוצר הואטה בעקבות האטה בצמיחה העולמית, עלייה בהוצאות המשק על יבוא חומרי אנרגיה והתמתנות הצמיחה של ענף הבנייה.
- המדיניות המוניטרית תמכה בפעילות באמצעות הפחתה מדודה של ריבית בנק ישראל, וזאת בהמשך להפחתתה במחצית השנייה של 2011.
- ירידה בהכנסות ממיסים כאחוז מהתוצר הובילה להגדלת הגירעון הממשלתי מעבר ליעד. תחילה הממשלה אפשרה למייצבים האוטומטיים לפעול, אך עם התרחבות הגירעון היא החליטה על העלאות מיסים. הגירעון המבני נותר גדול, והוא מגביל את אפשרויות הממשלה להתמודד עם משברים בעתיד; הדבר מציב אתגר בפני המדיניות הפיסקלית. כמו כן מציבה בפניה אתגר הגדלת ההתחייבויות התקציביות מעבר לכלל ההוצאה.
- עליית מחירי הדירות התחדשה במחצית השנייה של 2012, ובמהלך השנה כולה הדירות התייקרו ריאלית ב-5 אחוזים. מספר העסקאות והאשראי לדיור גדלו משמעותית, והפעילות, התעסוקה והשכר בענף הבנייה הוסיפו לגדול, אם כי בהתחלות הבנייה חלה האטה מסוימת. התפתחויות אלה הושפעו מכך שקיים מחסור רב שנים בדירות ביחס לצורכי האוכלוסייה; מכך שקיימות מגבלות בהפקת היתרי הבנייה, והן פגעו בהיצע הדירות; וכן מכך שהריביות והתשואות האלטרנטיביות במשק ירדו ותמכו בביקוש לדירות הן לצורכי מגורים והן כנכס להשקעה.
- מחירי המניות עלו ב-2012, אך בשיעור נמוך בהשוואה לעליות שנרשמו בעולם. התשואות על אג"ח ממשלת ישראל המשיכו לרדת גם השנה והן הגיעו לשפל היסטורי, אך בו בזמן גדלו מרווחי התשואות ביחס לאג"ח דומות של המדינות המפותחות.
- שני סיכונים הטביעו השנה את חותמם על ההתפתחויות במשק הישראלי: הסיכון הכלכלי הגלובלי, שנבע בעיקר ממשבר החובות של מדינות רבות בעולם, במיוחד באירופה; והסיכון המקומי של ישראל, שנבע מההתפתחויות הגיאו-פוליטיות.
- מצבו המקרו-כלכלי הטוב יחסית של המשק מאפשר להתחיל להעניק טיפול יסודי לבעיות מבניות, ביניהן: (א) הגירעון המבני הגבוה של הממשלה, והגידול בהתחייבות להוצאות מעבר לכלל ההוצאה, מחייבים קיצוץ מיידי בהוצאות ו/או הגדלת ההכנסות ממיסוי; (ב) פריון העבודה בישראל נמוך בהשוואה לממוצע במדינות ה-OECD. ניתן להעלותו באמצעות שיפור בתשתיות החינוך ובתשתיות הפיזיות, שיפור בסביבת הפעילות העסקית, הפחתת הנטל הביורוקרטי והגברת התחרות במשק; (ג) הצורך בהפחתת יוקר המחיה, אשר הוביל ב-2011 למחאה החברתית; (ד) הצורך בהמשך הפחתת הפערים החברתיים.
המשק והמדיניות הכלכלית - הקובץ במלואו