תקציר:
- בשנת 2007 נמשכו ההתפתחויות החיוביות במשק בתחומים רבים: התוצר גדל ב- 5.3 אחוזים; הצמיחה המהירה הובלה גם השנה על ידי המגזר העסקי, ונשענה על גורמי רקע נוחים; נמשך גידולו המהיר של היצוא; האבטלה ירדה ירידה חדה, לשיעור הנמוך ביותר מזה עשור.
- השיפור הנמשך במצב המשק השתקף גם בהחלטות של גורמים חיצוניים: ארגון OECD הזמין את ישראל לתהליך הצטרפות לשורותיו, ודירוג האשראי של המדינה הועלה.
- משתנה אופיה של הצמיחה: עם ההתקרבות לסגירת פער התוצר, מתבססת הצמיחה במידה גוברת על הרחבת גורמי הייצור. שנה נרשמו עלייה מהירה של התעסוקה וגידול חד של ההשקעות. הואץ גם גידולה של הצריכה הפרטית, והחלו להסתמן במשק לחצי ביקוש, שהשתקפו בין היתר בירידתו של העודף בחשבון השוטף ובעלייה חדה של היבוא.
- מדד המחירים לצרכן עלה בשנת 2007 ב-3.4 אחוזים, ובכך חרגה האינפלציה מן הגבול העליון של היעד. האצת האינפלציה התרחשה במחצית השנייה של השנה, למרות ייסוף ניכר מול הדולר. גרמו להאצה עליית המחירים העולמיים של הדלקים והמזון, בייחוד בחודשיים האחרונים של השנה, וכן גידולם של הביקושים המקומיים.
- המדיניות המוניטרית פעלה להחזרת האינפלציה לתחום היעד . במחצית הראשונה של השנה המשיך בנק ישראל בהפחתות הריבית, לנוכח רמתה הנמוכה של האינפלציה וחריגתה מן הגבול התחתון של היעד. במחצית השנייה הוחל בהעלאת הריבית, לנוכח עלייה באינפלציה ובציפיות לאינפלציה.
- השפעת המשבר הפיננסי בעולם על המשק בכלל ועל המערכת הפיננסית בפרט הייתה מתונה עד סוף שנת 2007. ואולם המשבר הפיננסי העולמי טרם חלף, ויש חשש להשפעה משמעותית יותר על המשק בהמשך; זאת הן במישרין על המערכת הפיננסית בארץ, והן בעקיפין - דרך האטה בפעילות הכלכלית בעולם.
- הממשלה התמידה במדיניות פיסקלית התומכת בצמיחה: גירעון הממשלה התאפס, ויחס החוב הציבורי לתוצר הוסיף וירד. יעד ההוצאה נשמר, ושיעורי המס הופחתו עוד. ההכנסות ממסים עלו בזכות הצמיחה, ומשקל ההוצאה הציבורית בתוצר המשיך לרדת.
- בשוק ההון נמשך השגשוג, והשתפרה עמידותה של המערכת הפיננסית. עם זאת נדרשת תשומת לב להתפתחות סיכונים שונים במערכת הפיננסית - בין היתר, על רקע הגאות ושינויים מבניים מהירים. ראוי להתאים את גופי ההסדרה והפיקוח לשינויים אלה.
המשק והמדיניות הכלכלית - הקובץ במלואו